האדם הנופל והיעדרו של האדם הפלאי

 פעם אחת, בהיותי נער כבן שש עשרה, הוטל עלי לפתור בעיה סבוכה מתוך ספר הפיזיקה 'סירס-זימנסקי'. והנה תיאור הבעיה:

הבעיה הזו שעשעה את שאר התלמידים, בעיקר בגלל העברית הארכאית שלה, אבל אני שטחתי את דאגותיי בפני המורָה שלי בפיזיקה: אולי לא מדובר בחובב פיזיקה אלא בבעל נטיות אובדניות? ואולי מצוקה אחרת דחפה את התלמיד אל מותו הבלתי-נמנע המתואר בחלק ב' של השאלה?

המורה שלי הנהנה בייאוש מסוים, כי כבר ידעה שפיזיקאי גדול לא יצא ממני, והמליצה לי להתמקד בחוקי ניוטון וקפלר, שימור אנרגיה ותנע ושאר בעיות ברומה של המכאניקה הקלאסית. הואיל והייתי תלמיד ממושמע – עשיתי את שיעורי הבית שלי, וחישבתי נכונה את שני המספרים המבוקשים בחלק א' ובחלק ב' של השאלה (שאלה שלושים ושתיים בפרק ארבע, אני זוכר גם היום). ואכן, הידע שרכשתי בבליסטיקה הביא לי תועלת מרובה: ידעתי בן-רגע להבחין בין מעופה של פצצת מרגמה לבין מסלולו של טיל נ"ט, והצלחתי לצאת בלא פגע משירות צבאי ממושך בדרום לבנון.

לא הוספתי להקשות קושיות. בינתיים, בחשאי, במחתרת ממש, הייתי קורא דליה רביקוביץ' ("אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה, רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה"), רחל חלפי ("נפילה חופשית") ואלבר קאמי ("הנפילה", מחזה המתמקד ברגע אחד על גשר מעל נהר הסיין בשעה שאישה מטילה עצמה לתוך המים ומתאבדת). מדי פעם הייתי משוחח עם אדם נבון-לכאורה, ומנסה לדון איתו בסוגיית האדם הנופל, אבל השיחה הייתה מסתיימת תמיד בהצעה לבבית של בן שיחי שאהיה  תכליתי ואתמקד בפיזיקה של הבעיה. 

והנה; האחד-עשר בספטמבר החזיר את שאלת האדם הנופל לסדר היום. 

צירפתי כאן את תמונת הנפילה המוצלחת ביותר שעלה בידי למצוא בנבכי הרשת. אם תשאלו מדוע אין אני מצרף עוד תמונות מרשימות כמו תמונת האדם הנופל, אענה בצער: ניסיתי, אבל אם תעיינו היטב ברשימות קודמות שלי, תראו שלא נעניתי בהתלהבות יתרה.

כמאתיים איש קפצו אל מותם בבוקר האחד-עשר בספטמבר לפני עשר שנים. שום אדם פלאי לא המתין להם. ובעצם האמת מצויה בחלקה השני, הנורא, של השאלה מספר הפיזיקה שלי – המגדלים היו גבוהים מדי, וקצרה ידם של כל הפלאיים גם-יחד מלהושיט עזרה: רבים מהנספים היו מתוך כוחות ההצלה.

היום, אחרי שעשיתי את כל שיעורי הבית, אני מרשה לעצמי לחזור אל השאלות הקשות באמת. מה מביא אדם לקצוב את קיצו, גם אם זה ידוע מראש וממשמש לבוא? מתי אובדת התקווה? מתי החיים הופכים להיות בלתי נסבלים עד כי כל חלופה עדיפה עליהם? מה קורה ברגעי ההשמטות מטה-מטה, באוויר הנפתח, הבהיר, הצלול – האם הם מסתירים את קרקע המציאות הקשה הממתינה דומם מתחת?

במקום שעמדו התאומים נמצאים היום שני ריבועים גדולים, חללים עצומים במידות בסיס המגדלים (המכונים כאן "עקבות הרגליים" של המגדלים). מים נופלים מגובה עשרה מטרים מדפנות הבור אל תחתיתו, אולי אחת המזרקות הגדולות בעולם. היצירה תוכננה על-ידי ארכיטקט ישראלי-אמריקאי, מיכאל ארד, והיא מכונה "השתקפות  ההיעדרות". שמות אלפי הנופלים חקוקים בברונזה על-שפת המים הנופלים.

הסתכלו בנוף זה יפה, למען תכירוהו בנקל אם תזדמנו לגראונד-זירו באחד הימים. אם תגיעו לשם, אל תחפזו להמשיך בדרככם: והיה, אם יופיע פתאום אדם שפניו שוחקות והוא אינו עונה על שאלות, ידעתם נכונה מיהו אותו אדם פלאי. עשו עמי חסד וכתבו לי, כי יש תקנה לאדם הנופל.