גם במטבע יש משהו פאלי כותב, בעיקר כשיש לו עיפרון מחודד
עוד פרק להיסטוריה המפוארת של עם ישראל.
ובכל זאת אור לגויים, לפחות על-פי העיתונות: "מעולם לא הורשע נשיא בעולם הדמוקרטי במעשים כאלה".
אכן, גאווה ישראלית.
נדמה לי שמאז דוד ובת שבע לא היה כדבר הזה, אבל אפילו לדוד היה קצת יותר סטייל. אני מתכבד להשיא משואה זו לכבוד כל אלה שעדיין יושבות בחושך ו -כמובן – לתפארת מדינת ישראל.
נ.ב. וגם אבישג מתחילה באות אלף.
ועכשיו גם בזוטא.
…:))
ארז "מה יפים הלילות בכנען" הו כמה קר לנו מגודל הבושה…
תמי,
הזכרת לי את "הו מה יפים הלילות הקסומים". הנה לך אחד בביצוע המכשפות
http://www.youtube.com/watch?v=4AT7kT7OrTQ&feature=related
וגם בשיר הזה יש התפכחות.
עורלה גויים
נושא נשוא נשיא
–
יפה השיר ארז ועצוב.
יותר לא יראו תלמידים את תמונות כל הנשיאים על הקיר…יש כתם במקום בו היתה תמונה.
ואבידן כבר כתב על הכתם.
האם באמת לא יראו את תמונת קצב על הקיר לתלמידים?
אני בספק.
התמונה הייתה על הקיר למן הרגע הראשון, היום כבר ברור שהרבה עיתונאים וחברי כנסת ידעו ושתקו (מן "שתיקת בנים" שכזו) במשך שנים.
את הצדק יש לבקש, כמו שלמדנו מאלתרמן: "מידי השותקים גם יחד".
שים לב שאיש מחברי הכנסת או מחברי הממשלה לא מתבטא. וגם סרת החינוך (השגיאה במקור) לא תיזום הורדת תמונתו לחצי התורן.
לינקולן לא יהיה לנו בעוד 200 שנה
גם וייצמן פרש ב(נ)שיא ?
הרבה שיאים יש לנשיאים
להבדיל כל אחד בנושא אחר
רב-תחומיים…
–
כמובן צודק , אגב כמה התבטאו אבל כידוע לך כנניח 20 מהם נתפסו ונשפטו נשארו כמה שיצאו בחוט השערה ואת השאר כפי שאפשר להניח פשוט לא תפסו…ועל זה נאמר יפה שתיקה אחת קודם .
–
נו מה לנו כי נלין ומה לנו כי נשמח … הרי כבר גדולנו מכל זה ויודעים אנו היכן אנו חיים … לא יפייסונו ברגע.. ולא היא כאילו נפל פה דבר…
אגב ציער כבר לקרוא שבינתיים כל עוד לא הוחלט אם יש בעבירה קלון , ימשיך הנשיא להנות ממשכורתו המנופחת …. ( הארץ) …
חוץ מזה כולם צודקים . כל אחד וזוית הזעם או האושר שלו…
וכבר ידענו זמנים עת התנפל עלינו האושר בזעם ..עד כאן לזה
שתהיה שנה טובה וברוכה ידידי כאן ולכולנו, אמן.
תודה ארז על הסרת הלוט הזו. אף םפעם לא חשבתי עליה. האם האנושות מתקדמת? לפחות אנשים כמוך.
האנושות מתקדמת, השאלה לאן.
אני חושב שכרגע יודעים לתת שם למשהו שפעם היה אִינְקוֹגְנִיטוֹ, זו תמצית ההתקדמות בינתיים.
היה גם היה, ארז. ההתנהגות של קצב אינה אופיינית רק לו. היא אופיינית לחברה בעייתית מאוד. חברה שאפשרה לאדם כמוהו להגיע לאן שהגיע. אני לא חושבת שיש מה להתגאות במעשים שלו, או באווירה שאפשרה אותם, בהחלט לא, אבל כן חושבת שההרשעה שלו היא ציון דרך וסיבה להרגשה טובה לכל מי שהאמין למתלוננות מההתחלה והזדהה עם הסבל שסבלו במהלך השנים האלה.
מה שמעציב זה שמצבן של נשים אכן לא השתנה מאז ימי דוד המלך. מעציב מאוד.
האופן שבו אנחנו מצטיירים בעיני אחרים הוא החלק הפחות מטריד בפרשה – הוא כבר התוצאה.
מסכים איתך שההרשעה היא תעודת בגרות למערכת המשפט הישראלית.
עד כאן החדשות השמחות.
תראי, חני, זה לא האונס הראשון, גם לא האחרון לצערי, הביג-דיל כאן הוא שזה היה הנשיא של כולנו. כלומר מעבר למעשה הפלילי ה"רגיל", זה פשע לאומי. הרי לא נוכל להעמיד פנים ששום דבר מכל זה לא דבק במוסד הנשיאות (לא יאומן: פעם זה היה יוקרתי מספיק כדי להציע קדנציה לאיינשטיין).
אנחנו התעוררנו לתוך זה כמו לתוך טרגדיה יוונית, אבל אני תוהה מי מבין שישים ושלושה הח"כים שהצביעו עבורו לנשיאות בזמנו ידעו איזה קופת שרצים תלויה בצוואר הקצבים הזה ובכל זאת הכניסו את כולנו למדמנה הזאת.
אבישג עובדת הקבלן הראשונה, אהבתי את זה, אחי הגולה. (ודוד מונופול או דואופול, אם מתייחסים לשאול… ובעצם כמעט לכל הגברים בתנ"כ. רק מעטים מהם היה איזה קומון סנס שיוויוני)
איריס,
הקשר בין און ושלטון הוא קשר גורדי והקומון היחיד המתקיים בו הוא קומון-סקס, אנפורצ'נטלי.
אני חושב שההשוואה לדוד המלך עושה חסד לא ראוי עם משה קצב, ממעיטה בחומרת מעשיו ונותנת להם מימד פולקלוריסטי.
משה קצב הוא אנס גס רוח ויהיר וגם הכיפה שצצה על ראשו לאחרונה באופן קבוע לא תסתיר את קרחת ערוות מעשיו.
מבלי להמעיט מחומרת הדברים בהם הורשע קצב, אפשר לצין שההתיחסות של החברה הישראלית למעשים כדוגמת מעשיו, עוברת תהליך של שינוי תודעה הדרגתי. הגדרת האונס והמעשים המגונים הורחבה מאוד בחוק ולא נראה לי דמיוני אם אחד מנימוקי ההגנה מן הצדק של קצב היה שהממזרים שכחו לספר לו ששינו את הכללים.
אהוד,
לא התכוונתי לגרוע כמלוא הנימה מכיעור המעשים, אבל זה מביא אותי להרהר בהשוואה התנ"כית שעשיתי ולתהות אם קיימות טובות יותר. הנה כמה אופציות שעומדות לרשותנו:
1. אחרי האונס הכפול של דינה (גם אונס וגם נישואים כפויים) תוהים בצדק אחיה שמעון ולוי "הכזונה יעשה את אחותנו?" (בראשית ל"ד) אבל הטבח בעיר שכם לא רלוונטי לעניין משה קצב.
2. סיפור פילגש בגבעה (שופטים י"ט-כ"א) הוא אונס קבוצתי. שוב לא בר השוואה.
3. אונס תמר על-ידי אחיה אמנון מסתיים גם הוא ברצח על-ידי אבשלום (שמואל ב' י"ג). והנה שבנו אל המלך דוד, ובמקרא כידוע מעשה אבות סימן לבנים: מי שנוהג בחוסר כבוד בנשיו, אל ילין על בניו. עניין גילוי העריות כאן גם הפך עבורי את ההשוואה ללא רלוונטית.
להוציא שלושת מקרים אלה, אין עוד מעשי אונס מובהקים מקרא ותקן אותי אם טעיתי. מצד שני, התנ"ך מלא בתיאורי יחס מקומם ומשפיל אל הנשים שבו, רק צריך לבחור מן הרפרטואר. אמור לי מה היית בוחר כדי שלא ייראה "פולקלוריסטי", כדבריך – אני מוכן להרים את הכפפה ולכתוב מחדש.
ארז שלום!
אבישג אמורה להיות הדמות הבאה שעליה אכתוב שיר. אני כותבת שירים על מויות נשיות מן התנ"ך. עכשיו יהי לי קשה יותר 🙂
אהבתי מאוד את השפה החדשה שבה השתמשת. את הציניות ואת הדימוי- שמיכה חשמלית.
שיר יפה
דמויות הנשים בתנ"ך מרתקות אותי, במיוחד דמויות השוליים (שאבישג היא אחת מהן). הגר לדוגמה, היא משאב בלתי נדלה לכתיבה בעיניי; ובשביל לסבר את העין, הנה שני שירים שהבאתי למסגרת הזו מוקדם יותר:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=16371&blogID=292
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=13442&blogID=292
תודה שקראת.