גם במטבע יש משהו פאלי כותב, בעיקר כשיש לו עיפרון מחודד
לא פוסט אחרון אבל בפירוש הפסקה ארוכה (אולי עם גיחות תגובה אקראיות), מה שמקבע באופן רשמי את ההפסקה הלא רשמית שכבר נטלתי לעצמי. מרבית הזמן עברה עלי כאן בנעימים, ואני רוצה לומר תודה לאלה שהפכו עבורי את הזמן פה לזמן איכות.
חיפשתי את הדרך לסגירה נכונה, ואין כמו שיר הנושא את שם הבלוג לסגירת מעגל.
(וגם, לקוראת אחת, אלמונית: טוב שיר פאלי משיר עץ).
יופי של שיר ארז
גיורא, אני מודאג. ממני אתה חושך שבטך? הוכח תוכיח את עמיתך!
נ.ב. ותגיד לבנדרס שיטיס את התחת שלו לכאן לומר שלום כמו בנאדם.
מטאפורית, כמובן.
מ ק ס י ם !
ת ו ד ה !
חבל שאתה הולך.
ועכשיו גם חבל לי שלא הגבתי בכל פעם שנכנסתי.
אולי אחזור אחורה לפוסטים קודמים שלך ואגיב בדיעבד.
אליענה,
אין כמו בדיעבד. הייתי חי כך אם הייתי יכול.
יאללה, מחכה לך. או שכבר התחרטת, בדיעבד?
עכשיו רק הבנתי את הפאלי שמשום מה תרגמתי לפאלי מלשון פאלוס. בתיכון קראו לי רבינו מרים אברהם- כך היה שמי אז, והנה ההוכחה. מעניין מה חשבתי לעצמי שבמטבע יש משהו פאלי…
שיר יפה! היה נעים מאוד ומעניין.
ופאלי הוא קיצור של פלסטינה למי שלא יודע… שוב בי
מירי,
דווקא כן, בהחלט כן, פאלי מלשון פאלוס. אחרת מה עשינו כאן?
לא צריך מגדל אייפל או אובליסק בשביל פאלי: אפילו כשבגרוש היה חור, די היה במטבע.
או קיי אז יופי שבכל זאת הבנתי נכון, רק אצלי פאלי זה בלי דגש בפ כי זה בא משפות אחרות ושם למיטב ידיעתי זה לא מודגש. ושוב למיטב ידיעתי לא משנים בעברית את המילה המקורית, אבל אולי הפטריוטים לשפה כן…:)
ונגענו רק בקצה המזלג
במורד הגרון
בתוך העצמות
בחלקיקים הנסתרים
בעמוד
השדרה
במקום בו נעשות ההחלטות
בכפות הידיים
והלילה קורא לך
אבל נראה ש
(הדיבור מסרס אני אומרת לך)
מתנגן לי בראש השיר 'מועקה' של אבטיפוס.
וכשאמצא את המקום בו נעשות ההחלטות, בטח אודיע לקהילה המדעית. או אבוא.
אתה לא הולך לשום מקום !!
רונית,
אל תכעסי.
פעם, כשהיו מרכבות דואר, היו מחליפים את הסוסים מדי פעם. זה בסדר: הם לא היו יורים בסוסים העייפים – בדרך חזור הם היו שוב רעננים אל המסע.
נ.ב. ואקסית שלי הייתה אוהבת לאכול תמיד באותה מסעדה כשיוצאים ואומרת "סוסים מנצחים לא מחליפים". אחרי שהיא זרקה אותי הבנתי שסוס מנצח כנראה אני לא…
זה לא היה כעס אלא איום ולשון ציווי 🙂
אבל ברצינות, תעשה בדיוק מה שאתה מרגיש, ברור.
יפה מאד
שמחתי להכירך, אם אפשר לכנות זאת היכרות.
התרשמתי שבך יש יותר מצד אחד יפה.
היה בטוב
אלמונית אחרת,
כמה הייתי שמח לומר "גם". בכלל, כמות האלמונים כאן הייתה מאכלסת בקלות כיתה אלמונית שלמה, עד כי יאיר שטרן בכבודו ובעצמו היה מחוויר. זה גם חומר למחשבה בשבילי, אולי בכל ספירה מתרגשת של קוראים בכל פוסט, היו יותר ממה שיכולתי לראות באופן גלוי.
עזיז שחוטף בטיזי, תראה מה אמא שלך המתמוטטת שלחה לנו. היא מסרה לנו שאמרת לעיתונות לפני שנים: אני יכול להיות אופטימי היום, כי הייתי במקומות הכי מסריחים של החיים. (נו בטח, היית זונה בגן החשמל). ואני יודע בדיוק מה אומר לעצמי: או החמצת את חייך, אפס, או עשית את זה. (האפשרות הראשונה היא הנכונה – זרגיגון קטן שלנו) בשני המקרים אני אהיה נורא-נורא עצוב מהמוות המתקרב (אנחנו נורא מבסוטים שעצוב לך, אבל לא כל כך קונים את המניירה הזאת) אני חושב שבגלל זה אנשים מפוצצים לעצמם את הראש כמו המינגוויי.
חה-חה-חה! אתה מבין כמה אתה אידיוט, איזה כסיל חסר מודעות אתה. טמבל. איפה אתה ואיפה המינגוויי. גם אם תאיים עלינו עשר פעמים שתעשה לנו ככה, שתעשה לעצמך ככה. גם עם תחיה עשרים גלגולים – לא תהיה המינגוויי. אתה יכול לחסוך לנו את הדרמטיזציות בשקל. עלינו המנוסים זה לא עושה רושם. אתה לא מסוגל להיות ערן בר-גיל, איך תהיה המינגוויי? מראה עקומה שכמותך של כותב בינוני מן השורה החמישית. המינגוויי חי-חי. לנו יש חדשות רעות בשבילך, לא עשית את זה וכנראה גם לא תעשה, אטרייה רקובה עם פנים מיוסרות מאוד.
פארודיות הורסות על בכירי סופרי ישראל. ראשון ניר ברעם המוכשר והנאה, כך הוא משווק ספרו לעיתונות:
הנה לכם ספרי החדש היפה אנשים טובים יצא בהוצאת עם עובד האיכותית מאוד. הספר הוא רומן רחב יריעה המתרחש בגרמניה הנאצית, הספר מקסים מהמם, מרתק, מרשים, אפי, מעמיק, יצרי, יצירת מופת חד פעמית בספרות הישראלית . כמובן שכל ספרי הם יצירות מופת חד פעמיות, ותשאלו את חברה שלי איך היא נהנית לעביר את ספרי על הכוס שלה ולהרטיב מזה.
אני עובד בתור עורך בעם עובד, עבודה שסידרו לי בפרוטקציה. אני מרוויח 15 אלף נקי ומוציא בערך ספר אחד בארבע חודשים, ככה שיש לי המון זמן לכתיבה וליחסים קרובים עם עיתונאים ואנשי רוח. חבר שלי איתמר בן כנען כתב על ספרי המדהים הקודם בעכבר העיר, חברי הטוב גלסנר ממעיר בכתב על ספרי המדהים במעריב, חברי כתבו עלי בהארץ, וכמובן של הביקורות היו אוביקטיביות אמינות, מעמיקות, כנות, ונטולות פניות. אני פשוט מדהים. פרוסט ואני אוכלים מאותה עוגייה של הדודה שלנו.
אני דומה לאבי עוזי ברעם, שהיה אפס פוליטיקאי משמים, אך עשה קריירה מפטפוט נצחי עם העיתונות. אבא דיבר על פוליטיקה, כדורגל, אוכל, גרוזינים בהריון ומהלא…עכשיו הוא נשוי לאביבה הגרוזינית שהיתה מזכירה שלו, ועכשיו עובדת אצל אדלר חומסקי במשרד פרסום. אבא בא אליה כל צהריים לאכול חינם ולפטפט עם כולם על הימים היפים.
אני כמו אבא, גדול ונהדר וחכם ומכושר. ובכלל בלי קשרים בתקשורת. אני סולד מיחצנות! אני סולד מזיוף! אני מתראיין כל היום והלילה רק כי מכריחים אותי!!
כאמור, שמי ניר ברעם, גם סופר רב מכר וגם סופר איכות. אני הדור הבא של סופרי ישראל. ס.יזהר ילד לעומתי…אז קנו את ספרי ורוצו לספר לחברה, ותנו לחברות שלכם להעביר את הספר על הכוס שלהם, הם ירטיבו את הכריכה אבל לא נורא, גם ככה לספר שלי יש ריח של דגים רקובים מן הים…
ועכשיו רן יגיל הסופר, העורך, המתרגם, הפובליציסט, המשורר, הפילוסוף, בביקרות בNRG על מצב הספרות בישראל:
אין ספק שזו שעתה היפה של הספרות בישראל, עם קולות נועזים וחדשים כמו יעל ישראל, אילן שיינפלד, סמי ברדוגו, וקולי שלי עצמי, ישראל עומדת מול תור הזהב השירי והסיפורי שלה. יעל ישראל זה עגנון אני בשביס זינגר.
אמרתי כבר במעריב שיחזקאל נפשי הוא אריק אינשטין ויהודה ויזן שלום חנוך.
אולי אני מטורלל ולא מבין מה אני מדבר בכלל, אבל בכל זאת הקשיבו לי, אני חייב שמישהו יקשיב לי ויאהב אותי, כי אבא היה כל הזמן בהצגות ולא חיבק אותי לפני השינה.
אני ממליץ על יצירות מופת ישראליות נוספות:
ספרי על רצח רבין בקיבוץ המאוחד- מילה שלי אוביקטיבית, נשבע לכם, זה הספר הכי טוב של העשור!!
מזל שיגאל עמיר רצח את רבין – ככה כתבתי ספר על זה ויצא לי בקיבוץ המאוחד המכובד. עד אז פרסמתי רק בהוצאות נידחות תמורת בוכטה כסף, ועכשיו אני מוערך ואפילו הבת של רבין באה לערב הספרותי שלי. תודה לך יגאל עמיר. תודיע לי מתי אתה רוצח עוד ראש ממשלה כדי שאכתוב מראש על זה ספר.
ספר אחר שלי יצא בכרמל- שוב, בלב שלם אני אומר-יצירת מופת!
כמו כן, אמנון נבות החדש בכרמל (אני עובד בכרמל, ובלי משוא פנים אני אומר בכנות, זו הוצאה מדהימה, מספר אחד בישראל, ספרות מופת עולמית ומוניטין של מאתיים שנים!!)
עוד המלצות: יהונדב פרלמן, אילן שיינפלד, יעל ישראל כבר אמרתי?, יעל ישראל כל ספריה בקיבוץ המאוחד (אני קורא בהם שוב ושוב כל ערב. וכל פעם מגלה משהו חדש!!)
זהו, סופשבוע תרבותי לכם, אני יוצא עם הילדים לקטוף פרחים בשדה ולחלום שאני עליזה בארץ הפלאות שרוקדת על האבנים הצהובות של השירה בישראל בדרך לפגוש את הקוסם הגדול, עופר נימרודי כמובן
והנה סמי ברדוגו, הסופר שפרופ' פרי מכנה סופר מכונן, אהרון שבתאי של המאה הזו.
מתוך ילדה שחורה: "תמיד בבית הספר קראו לי ילדה שחורה, ומאוד נעלבתי. אמנם אני כושית ונאווה כמו פלסתינית וסודנית, אבל אני גבר ולא אישה! אז מה אם בבית ספר שיחקתי מחניים עם הבנות, והייתי מתאפר איתן בשירותים, זה אומר שאני לא גברי?
בצבא שרתי בחיל נשים הייתי פקידה פלוגתית בקרייה. אחר כך למדתי ספרות באונ' תא אצל פרופ' פרי הגדול.
אני לא אוהבת לדבר על נטיותי המיניות רק ארמוז שאני אוהב שיערות על הרגליים, חזה שטוח, ואיבר מין מתוח כמו קפיץ. אבל אני סטרייט!! ושאף אחד לא יוציא אותי מהמגירה בה אני שם את כתבי היד הנפלאים שלי!
והנה עינת יקיר, סופרת מוכשרת עד כאב בראיון שנתנה לווינט לרגל צאת ספר הילדים שלה לילדים אוטיסטיים.
"אני מוכשרת כמו שדה, אומרים שאני חקיינית של אהרון שבתאי, אבל זה שקר! אני אהרון שבתאי! כשהייתי בת חמש נכנס בי דיבוק וצרחתי כל הזמן אני שבתאי אני שבתאי, אמא לקחה אותי לרופא אליל, שאמר לה, הבת שלך תהיה סופרת גדולה, היא אהרון שבתאי!
ספרי הראשון עסקי תיווך היה הצלחה פנומנלית-זכיתי בפרס מערוץ 2 שסידרו לי בהוצאת כתר. ספרי השני בעלי מלאכה הוא יצירת מופת פוצעת ומכאיבה. אני לא רוצה להתייחס לשמועות כי אני לסבית ונשואה לציייר הומוסקסואל, זה באמת לא עניינכם אם אני מגלה קנדומים של זרים אצלי בחדר שינה כל שבת בבוקר!"
ולסיום ]פרופ' נסים קלדרון המהולל בראיון חושפני שנתן לגיל ריבה אגב ישיבה בערום בסאונה:
אני מאוד מאוד מכובד, ומבין בספרות. הנה כתבתי ביקורת מהללת על שמעון אדף ועל אתגר קרת. הם נפלאים! נכון, הסתרתי את העובדה כי הוצאתי ספר אצל אותו עורך של שמעון אדף וקרת ובאותה הוצאת ספרים. נכון קיבחלתי צ'ק שמן על ספרי ועל הביקורות מההוצאה הזו. אבל זו עבודה!! אני ישר איכותית נחשב ומוסרי! אני צריך להביא אוכל לילדים(אין לי ילדים) ולקנות בגדים לאישה (אין לי אישה). ולשלם חשבונות (אין לי חשבונות).
זהו, ואם דמרקר לא ימחקו מחר יסופר על מסעותיו של בני ציפר עורך ספרות בהארץ בסאונות הומוסקסואליות בלונדון, ועל בני מר ס עורך ספרות בהארץ על חוויותיו בגן העצמאות. לא להחמיץ!!
נורא נורא יפה ארז.
אני לא אלמונית בשבילך אבל עבור בננות מעדיפה להשאר כזו, כרגע.
נעמה מאד נוכחותך. חבל. ואולי פרידה זמנית.?!
גם אני רציתי הרבה פעמים לפרוש אבל התגברתי. עדיין כאן. לפעמים. אל תתן לאהבה כה עוצמתית, גם אם היא בלתי אפשרית, להרחיק אותך מכאן. קח פסק זמן וחזור.
לא-אלמונית-בשבילי,
זה אכן פסק זמן. בהחלט. גם אם לא מוגדר "זמן" לפסק זמן. ואם את לא אלמונית בשבילי, אפשר לרמוז לי בסוד באימייל הפרטי שלי איך התגברת כארי לעבודת המטע.
שיר מקסים מקסים, ארז אחי. והלוואי ונתראה בשמחות.
איריס אליה,
אני נורא שמח שבאת להיפרד אף-על-פי-כן-ולמרות-הכל. ואני שותף לתקוותך.
ארז, צידך היפה נחשף בפנינו, תעשה רק טוב!
חני,
אשתדל. אני רוצה להבטיח אפילו. את יודעת, אני לא בטוח שהמילים שלי עושות טוב, אבל יש לי את המחקר שמכוון להיטיב. חלק מפסק הזמן הזה נובע מהמחשבה שכדאי שאתמקד במה שאני טוב בו.
הטלת מטבע, ארז ועלה בגורל יופי של שיר.
פרי מקלדתך ותגובותיך המפרות יחסרו במטע
רק טוב
אהוד
אנחנו המטבעות, אהוד, ומישהו משחק בנו. השיר, כמותנו, הוא תוצר לוואי של המשחק, אבל אני שמח שראית צדדים יפים בשיר. אם התגובות שלי השאירו איזה רישום בחול בטרם ישטוף הגל הבא, זה נפלא, באמת. פעמיים כי טוב גם לך.
ארז, איך שרים משינה: "תחזור, תחזור"
נחכה לך כאן.
יהונדב
יהונדב,
אם כבר משינה, אז "בסן פרנסיסקו הגשרים זקוקים להחלמה".
אני תמיד תוהה מי מחכה למי – האוניה לרציף או להיפך. משמח לדעת שיש לאן לחזור, בטח כשנמצאים רחוק.
מה עם אחותך הזונה שהבטיחה לך שתהיה בוקובסקי ואפילו עידן רבי לא נהיית. שמוק כישלוני שכמוך. אמא-אמא-אמא, אני רוצה להיות סופר!
חופשה נעימה מבננות. שיר פרידה יפהפה.
שמחתי להכיר בתערוכה של איריס.
לוסי,
שמחתי גם. ואולי מצפות לנו בעתיד שמחות נוספות.
להתראות לבינתיים ארז,
מאד אהבתי את השירים שלך
ואת העריכה שלהם עם התמונות בפוסטים וההקדמות הקטנות .
SEE YA SOON
תחסר כאן
אבנר
אבנר,
בטח לא ייקח לי שנים להתגעגע, ובינתיים – תודה על התמיכה בהזדמנויות שונות, ועל המילים החמות.
יפה השיר ארז.
וגם הצילום לצידו שנותן הרגשה של עלי כותרת השושנה שמתפזרים נסחפים במערבולת.
חופשה נעימה
להתראות בספטמבר
זה מטבעות
איריס קובליו,
תודה-תודה, אבל אני נדרש לכמה תיקונים: לא עלי כותרת אלא מטבעות (כמו שכבר התנדב לכתוב כאן מישהו), לא חופשה נעימה אלא עבודה מפרכת במעבדה (אלא אם יש לך דיבור עם הבוס שלי כאן בסטנפורד), וספטמבר? אם את שולחת לי כרטיס, אשקול בחיוב, אבל גירדתי בשפכטל את כל המַיילים שהיו לי בכל חברת תעופה, ועל-פי מצב הדברים אצטרך לשחות לארץ, אם וכאשר.
אני יודעת שאלו מטבטות אבל היופי בדמוי לא ברור אמנותי זה באסוציאציות שזה מביא
ארז, רק הכרנו וכבר אתה נפרד?…
מקווה שתבוא לבקר במהרה…
מתוך שירו של יהודה עמיחי, "תן למטבע להכריע" מתחיל במילים:
תן למטבע להכריע,
מלכים עשו כך. אל תחליט דבר.
תן לעננים להביע
את כל אשר רצית לומר..
תמי,
שירת האס-אמ-אס שלך מצדיקה ביקור בפני עצמה, אז איך לא אבוא?
יהודה עמיחי אהוב עלי במיוחד, והוא מרבה במשחקי מטבע – בהזדמנות קראי את הבית האחרון של השיר שלו "נערה מודרנית".
ארז תודה..שקלתי לסגור לתגובות כבר אלף פעם…כי לא ממש נעים כאן במטע.
ובמובן מסוים חשבתי שאתה עושה נכון וסוגר…אבל בחרתי במצ'טה, מוכנה לכל עזיז וחזיז…
אני מקוה שתמשיך לכתוב כי זה זורם בעורקיך.
המיל יכריע על פלשתינה..:)
(אקרא את השיר שוב)
נחכה לשובך במהרה ארז , לשירייך הטובים ולתגובות מלאות החן וההומור שלך.
תן בראש במעבדות , תצליח ותזכור ש:
בכל ארז יש לא רק עץ אלא גם משהו פאלי 🙂
ריקי,
אם בארזים נפלה שלהבת, מי יקרא למכבי האש?
היי ארז מה שלומך? שיר נפלא
נפלא כי יש בשיר שלך את האמת, על ההסתברות.
שאלה לא קשורה, כמה פעמים ראיתי שאנשים נפרדים… אני מרגיש שהבננות זה מהקומות הבודדים שאני לא הולכת ולא באה, סוג של קבלה עמוקה, יש אנשים שזוכרים אותי ויש אנשים חדשים שפחות מכירים אותי, אם אתמיד יכירו.
בכל אופן אתה חבר יקר, מאוד אוהבת את התגובות שלך אצלי בפוסט. ואוהבת מאוד את החכמה שלך: גם בפרדה יש משהו פאלי.
להתראות טובה
טובה,
כן; מסתבר שיש אמת בהסתברות.
אהבתי מה שכתבת כאן שהמטע הוא מקום שלא הולכים ממנו ולא באים אליו. זו פשוט הברקה בעיניי. שווה ציטוט.
ארז, השיר מקסים – על משחק המטבעות והמרוֹת ההימור שבו.
גם אני מצרה על פרישתך המוקדמת. מקווה שהיא זמנית. נתנחם בזה שאתה מייצר במעבדות סטנפורד את הנובל הבא 🙂 – מאחלת!
ואגב, גם סוסים מנצחים מחליפים לפעמים. מסתבר.
תלמה,
תודה רבה על המילים החמות ועל הליווי הצמוד – אני זוכר לך חסד נעורים עוד מביקורי הראשון פה כאורח אצל שחר-מריו, עוד בטרם פתחתי בלוג משלי. אני בטוח שאתגעגע ואבוא לביקור. הנה – כמו שאפשר לראות, קשה לי להיפרד.
שיר חזק. מטבע זהב. המלה הזו פרידה היא מלה קשה, לפחות בשבילי, יש לה קונוטציה של סוף, אבל אתה חוזר למטע, פשוט סיימת את הקטיף לעונה זו.ואשמח לקרוא משלך תמיד.
אורה,
קְטָף, כשם ספרו של אמיר גלבוע, לא קטיף: כך אני מרגיש. ומה-מאד מחמיא לי שתרצי לקרוא עוד.
חבל , מצער פשוט לא יודע מה לאמר.
אוהב את השירים שלך . ומועקה שיר מצויין. מקווה לשאכן תשוב 🙂
הרבה פעמים הלכתי לרגע והרגע הפך לתמיד.
אבנר,
אולי צריך ללכת הפוך: ללכת לתמיד פעם אחת כדי שזה יהפוך רק לרגע.
====
זהו. תגובה אחרונה. ביי.