החיים מתחילים לקרות
בלילה. כבר אין מה לעשות עם היום.
משרדי החשבונות סגורים,
המרכולים, הסידורים, הרופאים, השיחות והמגעים
בבקר אניף יד לבנה
ואכנע לגלגל
שננעץ בו מסמר, והגוף מתפורר
אולי הוא יבוא
קרוב, הלילה,
יגרור את פניו הארוכים
דרך מדרגות החירום
כמו ריצ'רד גיר, כמו חיים עם פרח
אהבתי, 0.
תודה אומי..0
מזדהה. "אין מה לעשות עם היום."
בוקר אור
רות
מסכימה איתך תמי ועם רות.כל כך נכון
עפרה
תודה רות ועופרה.
אני מאחלת לכולנו יום ללא כאב…
תיאור והרגשה קשים, תמי.
בעיקר כי מהם משתקפת אמת.
תודה.