אמנות הפוגה . גיורא לשם ז"ל

 

 

http://youtu.be/NCKa7yQSnU8

אֵינֶנִּי מֵבִין אֶת צִוְחוֹת הַשְּׁחָפִים.

 

בֵּין גּוֹרְדוֹן לְפְרִישְׁמַן בַּחוֹף הַטָּרוּשׁ

הֵם מְעוֹפְפִים לִי מֵעַל הָרֹאשׁ,

וּלְמַטָּה, מִסֵּתֶר חַגְוֵי הַסֶּלַע,

סַרְטָנִים קְטַנִּים מְגִיחִים שְׁקוּפִים לָאוּץ

בֵּין גּוּשֵׁי זֶפֶת, גֵּוֵי מִשְׁתַּזְּפִים וְאַצּוֹת.

 

וַאֲנִי, בְּבֶגֶד־יָם סָרוּג, רָכוּן

עַל אַרְמוֹן נְּטִיפִי, בָּארוֹקִי,

פּוֹרֵשׂ בְּדִמְיוֹנִי אֶת אַדְווֹת הַחוֹל

עַד מַמְלֶכֶת חֲלוֹם.

וּבְמֶרְחַק שְׂחִיַּת כֶּלֶב,

מֵעֵבֶר לִטְרֹפֶת אַלְטָלֵנָה

מְלַאי תַּרְמִילֵי הָרוֹבִים הַטְּבוּעִים

כְּבָר נִשְׁלָה וְאָזַל.

 

שֶׁלֶד הַבַּרְזֶל עַד מְהֵרָה יַחֲלִיד בַּזִכָּרוֹן.

עַל הַסִּפּוּן דִּמִּיתִי לְעַצְמִי שֶׁקַּפְרִיסִין בָּאֹפֶק.

 

בֵּין עַנְנֵי הַנּוֹצָה לְקִפְלֵי הַחוֹל הַלַּח,

בְּאוֹרְצֵל הַגַּרְגְּרִים וּבָרֶקֶת הַמַּיִם,

הַדּוּאֶט הָאַוְרִירִי בֵּין שְׁחָפִים לְסַרְטָנִים

מְפַזֵּם בְּהַלְמוּת לִבִּי, בְּדָמִי

וּבְעוֹר־הַתֹּף שֶׁבְּקוֹנְכִיּוֹת אָזְנַי.

 

הַמַּנְגִּינָה הַשְּׁקוּפָה, בְּגֵאוּת גַּלֶּיהָ וּבְשִׁפְלָם,

וְאַדְווֹת הֵדֶיהָ עַל חוֹף הַתּוֹדָעָה,

מַזְרִימָה אֶת הַצְּלִילִים מֵעָצָב אֶל עָצָב.

 

הַסַּרְטָנִים קִרְטְעוּ זֶה כְּבָר אֶל חַגְוֵי הַסֶּלַע.

הַמַּצִּיל קָשַׁר אֶת סִירָתוֹ וְנָעַל אֶת סֻכָּתוֹ.

בַּשֶּׁקֶט הַקֵּיצִי עַל הַחוֹף הַתֵּל־אֲבִיבִי

גַּם שַׁחַף הוּא פוֹרְטִיסִימוֹ

עַד אַפְסֵי הַיָּם.

 

דָּג כָּסוּף, קָטָן, מוּטָל מִגַּל

אֶל שְׁלוּלִית מֶלַח בַּחֲפִיר

מִסָּבִיב לְחוֹמַת הַנְּטִיפִים שֶׁל אַרְמוֹנִי,

וְעוֹד מְעַט, עִם שֹׁבֶל הַזֹּהַר שֶׁל הַשְּׁקִיעָהְ,

הַשְּׁלוּלִית תִּהְיֶה לְתַשְׁלִיל

עִם דָּג טָבוּעַ.

 

הָיִיתִי יֶלֶד מִלְחָמָה שֶׁיָּדַע מִלְחָמָה וּמָוֶת,

הָיִיתִי יֶלֶד שֶׁהַיָּם הִטְבִּיעַ בּוֹ עֶרְגָה סְתוּמָה

לְקֶצֶב גַּלִּים וְתַפְרִישׂ כְּחוֹל אֵינְסוֹפִי,

אוּלָם אֲפִלּוּ כַּיּוֹם אֵינֶנִּי יָכוֹל לוֹמַר בְּבֵרוּר

שֶׁאֲנִי מְפַעֲנֵחַ אֶת צִוְחוֹת הַשְּׁחָפִים.

 

אָזְנִי הַמְאֻמֶּנֶת הִסְתַּגְּלָה בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים

לְהַבְחִין בְּגָבְהֵי הַצְּלִילִים, בְּקִצְבָּם הַמְּרֻבָּע,

בְּמִשְׁכָם, בְּעָצְמָתָם וּבְגוֹנָם 

סִי, לָה, דּוֹ, לָה 

וּלְזַהוֹת אֶת הַמַּהֲלָךְ: BACH,

כְּמוֹ בַּפוּגָה הַבִּלְתִּי־גְּמוּרָה

שֶׁהִלְחִין בָּאךְ בַּעֲרוֹב יָמָיו

וּצְלִילֶיהָ הַנְּמוֹגִים הִגִּיעוּ עַד לַטְּרַנְזִיסְטוֹר

הַפָּתוּחַ עַל כִּסֵּא־הַנֹּחַ בַּחוֹף.

אַךְ הַאִם אֲנִי בֶּאֱמֶת מְסֻגָּל

לְהַבְחִין כִּי הַסַּרְטָן הַמְחוֹלֵל 

לְרַגְלַי הַטְּחוּבוֹת, הַתְּחוּבוֹת בַּחוֹל,

מְבַצֵּע פוּגַת סַרְטָן מְרֻבַּת־רַגְלַיִם

לְקֶצֶב צְוִיחוֹתָיו שֶׁל שַׁחַף בַּחוֹף?

 

 

 

מֻגְזָם לְבַקֵּשׁ מִן הַטֶּבַע שְׁלֵמוּת כָּזֹאת.

לֹא! כֻּלָּהּ שַׁיֶּכֶת לִבְנֵי הָאָדָם 

הֵם מַלְחִינָיו שֶׁל הַיְּקוּם.

 

אַךְ הַמַּנְגִּינָה עַצְמָהּ

הִיא נֵד צְלִילִים וּצְלָלִים

כִּמְעַט עַד אֵינְסוֹף.

 

מֶחְקַר צְוָחוֹת עָשׂוּי לְהוֹעִיל 

תּוֹרַת הָאִינְפוֹרְמַצְיָה, הַמִּרְקָם הַפּוֹלִיפוֹנִי.

לוּ יָדַעְתִּי לִרְקֹד אוּלַי הָיִיתִי מֵבִין.

 

כַּיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמֶּחְקָרִים כָּאֵלֶּה

תְּלוּיִים בַּהֲנָחוֹת־יְסוֹד שֶׁאֵינָן לְרוּחִי.

וְאוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ

אֵינֶנִּי מֵבִין צִוְחוֹת שְׁחָפִים

וּמְחוֹל עִוְעִים שֶׁל סַרְטָנִים שְׁקוּפִים

כְּשֵׁם שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי בְּיַלְדּוּתִי.

 

לוּ אֵל בַּיְּקוּם, אוּלַי הָיִיתִי מַאֲמִין.

לוּ שָׂטָן בָּעוֹלָם, הָיִיתִי מֵבִין ומַחְכִּים.

 

 

אוּלָם יִתָּכֵן, כַּמּוּבָן,

שֶׁאִם אַךְ נְטַהֵר

אֶת הַנְּשָׁמָה וְהַגּוּף מִגַּסּוּתָם הָאֱנוֹשִׁית,

כְּסַרְטָן שָׁקוּף נִהְיֶה,

כְּשַׁחַף נַמְרִיא וְנָעוּף.