אֲהַבְנוּ כְּמוֹ זּוּג יָדַיִם,
נָגַעְנוּ אַף בְּאַף,
הִכַּרְנוּ אֶת גַּלְגַּלֵּי הָעַיִן
וְאֶת בּוּעוֹת הָרֹק.
עַכְשָׁו הוּא עוֹמֵד שָׁם,
נֶפֶשׁ שְׁבוּרָה מִחוּץ לַדֶלֶת.
לִפְעָמִים כְּשֶׁלֹא נְעוּלָה נִכְנַס
יוֹשֵׁב, מִתְבּוֹנֵן אֶל הַשֶּׁקֶט,
דָּרוּךְ- כְּמוֹ שָּׁטִיחַ
וְהַקְּרָבַיִם שׂוֹרְפִים, כִמְעַט עַל הַרִצְפָּה
בְּקֹשִׁי מִתְוָדֶּה.
זֶה הוּא שֶׁכּוֹתֵב אֶת כָּל זֶה
כָּמוֹנִי
יפה. מושלם.
שלמות בין הכתוב לבין התמונה.
מעולם לא קיבלתי כזו תגובה אוהדת, בסופרלטיבים. תודה שמעון.
מבט קר לעבר המצב.
משהו חד מפריד, משהו דחוס מאחד למרות המרחק והתנוחה הנעולה.
כן. הטקסט נכתב ב"הוא והיא".
—
תודה, תמי.
רבקה
—
מצטרפת לשמעון ומוסיפה : כה עצוב !
ריקי תודה , תודה.
רבקה תודה. ההוא וההיא לעיתים גם כולל את אני בתוך אני..:)
יפה וגם הקולאז'. התאום יכול להיות גם הכפיל שלנו מן אלטר אגו לאו דווקא דמות ממשית
רגיש ונוגע תמי
חבל שלא ניקדת האם זה תאום מלשון תואם או תאום תאום
חנה יקירה, תודה.
נדמה לי ששם של שיר לא מנקדים בדרך כלל. הנשמה התאומה תואמת את התאום שלה..")
התאוֹם כאן נמצא בכל פינה, בשיר ובצילום.
כאמא לתאומים (לא זהים)אני חשה את מהות הקשר המחבר וגם את עומק התהום שבתאוֹמוּת.
ואכן לכל אחד מאיתנו יש נפש תאומה גלויה ונסתרת, דומה וסותרת.
השיר נוגע בעצבים רגישים והצילום חושף עצב רב.
רוחה תודה. גם לאחותי יש תאומות (כבר בנות 27), והתאור שלך מדוייק. נראה לי שאת צודקת, כמו ריקי, שבצילום העצב, ההתכנסות, הפגיעה, באים לידי ביטוי ובשיר יש את זה מאחורי המילים ואולי לא ברור אלא למי שמכיר אותי ואת חיי..:)
יפה מאוד ונוגע.ומעורר מחשבה
(יכול להיות שפרסמת את זה מתישהו? או שאני טועה?)
תלמה תודה..
כן, היו זמנים, את לא טועה..:)