שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם  נוֹגְעוֹת זוֹ בְּזוֹ,

כְּמוֹ אֶבֶן רחיים הֶן טוֹחנוֹת חוֹל.

לחשׁוֹב שֶׁפֶּלַח נוֹגֵעַ בְּפֶלַח לִימוֹן

חמוּץ.

רעמים בורחים מברקים בקול,

אפילו עֲרָבָה בּוֹכִיָּה.

אֲנִי דּוֹמֶמֶת,

מְגַלְגֶּלֶת עֵינַיִם כְּמוֹ חַמָּנִיּת בַּשָּׂדֶה, 

עוֹקֶבֶת אַחַר מֶרְקּוּרִי

שֶׁבִּנְסִיגָה

כִּי לִפְעָמִים הַכֹּל יוֹתר מִדיי נוֹגֵעַ