פיזמון

בָּלַּיְלָה, קְלוּפָה מֵחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם,

סִיבֵי הָעֶצֶב לֹא נָתְנוּ לִי מָנוֹחַ.

שָׁכַבְתִי וְהִנַּחְתִּי לְלִבַּת הַגּוּף

לַחֲרֹג מִמַּעֲטֶפֶת הָעוֹר,

לִבְקֹעַ כְּשַׁפִּירִית מִגֹּלֶם,

לְרַפְרֵף בְּלֹא גּוּף.

בָּרִחוּף,

אֲנִי רַק עֵינַיִם מַבִּיטוֹת

סָבִיב-סָבִיב, קְרוֹבַה אֶל עֵין-הַתֵּבֶל.

וְהִיא שׁוֹלָחַת צוּף טָבּוּרִי

אֵלָי וְאֶל אָהובִי,

רְחוֹקִי.