לו יכולתי להרחיב את זוית הראיה
לרוחב היום והליִל
לתפוס את החושך נבלע לתוך האור.
זו הייתה יכולה להיות נקודת מפגש
לשלשתינו: לזבוב לך ולי,
תאר לך אהובי, לרגעים
היינו עומדים שם קפואים, על קו האופק
כמו שלשה בעלי כנף
בלתי נתפסים
שיר מאוד יפה.
"שלושה בעלי כנף בלתי נתפסים" זה ממש יפה! לדעתי אפשר להוריד את הפסיק אחרי "כנף".
יפה שאין הסתגרות בתוך בועת האהבה, אלא אהבה כאן היא חלק מראיית העולם.
אוהבת את השיר המתעופף
"היינו עומדים שם קפואים , על קו האופק
כמו שלושה בעלי כנף,
בלתי נתפסים"
התבוננות מיוחדת תמי
אהבתי
תודה מירי וחנה היקרות. נקווה לשבת נעימה לכולנו…
שיר מאוד יפה.
"שלושה בעלי כנף בלתי נתפסים" זה ממש יפה! לדעתי אפשר להוריד את הפסיק אחרי "כנף".
יפה שאין הסתגרות בתוך בועת האהבה, אלא אהבה כאן היא חלק מראיית העולם.
שרה תודה. הרגשתי שאת צודקת והורדתי את הפסיק..:)
עם מי מדבר השיר?
אולי השיר היפה הזה מדבר אל המלך שבשירה של חנה טואג. ככה זה במטע. הבננות מתקשרות ביניהן גם ללא כוונה תחילה.
ענת תודה, יכולתי שהשיר ידבר אל "אבי" ואז אולי זה היה מתחבר לשיר של חנה.
אבל זה גם נכון שיש קשר בלתי מילולי, ברוח, בין אנשים של הבלוגייה…:)
אמיר, אפשר שהשיר מדבר עם הזבוב אבל התכוונתי שהוא ידבר עם "אהובי"..
אז הוספתי….:))