תמי פיאלקוב קאלי
  • תמי קאלי

           

לוּ

 

 

לו יכולתי להרחיב את זוית הראיה
לרוחב היום והליִל
לתפוס את החושך נבלע לתוך האור.
זו הייתה יכולה להיות נקודת מפגש
לשלשתינו: לזבוב לך ולי,
תאר לך אהובי, לרגעים
היינו עומדים שם קפואים, על קו האופק
כמו שלשה בעלי כנף
בלתי נתפסים

 

 

9 תגובות

  1. מירי פליישר

    אוהבת את השיר המתעופף

  2. "היינו עומדים שם קפואים , על קו האופק
    כמו שלושה בעלי כנף,
    בלתי נתפסים"
    התבוננות מיוחדת תמי
    אהבתי

  3. שיר מאוד יפה.
    "שלושה בעלי כנף בלתי נתפסים" זה ממש יפה! לדעתי אפשר להוריד את הפסיק אחרי "כנף".
    יפה שאין הסתגרות בתוך בועת האהבה, אלא אהבה כאן היא חלק מראיית העולם.

  4. עם מי מדבר השיר?

    • אולי השיר היפה הזה מדבר אל המלך שבשירה של חנה טואג. ככה זה במטע. הבננות מתקשרות ביניהן גם ללא כוונה תחילה.

      • ענת תודה, יכולתי שהשיר ידבר אל "אבי" ואז אולי זה היה מתחבר לשיר של חנה.
        אבל זה גם נכון שיש קשר בלתי מילולי, ברוח, בין אנשים של הבלוגייה…:)

    • אמיר, אפשר שהשיר מדבר עם הזבוב אבל התכוונתי שהוא ידבר עם "אהובי"..
      אז הוספתי….:))

© כל הזכויות שמורות לתמי קאלי