בלו פרינט

רָאִיתִי אוֹתָם בַּקָּפֶה, מְעַרְבְּבִים הָפוּךְ,

מְתַכְנְנִים סְקִיצָה לַבִּנְיָן, קוֹנְסְטְרוּקְצְיָה אֵיתָנָה

לְמַעֲרֶכֶת הַיְחָסִים, חוֹזֶה עִסְקִּי

מִי מֵבִיא מָה

וְאֵיךְ יְזַיִּנוּ כָּל עַמּוּד בַּמִּבְנֶה.

טָעַם מַתֶּכֶת שֶׁל קֻפְסַת שִׁמּוּרִים

הָיָה לִי בַּפֶּה כְּשֶׁהִדְלַקְתִּי אֶת הַסְגָּרָה הֲפוּכָה,

נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ לִפְנֵי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים שָׁנָה

לֹא הִקְפַדְנוּ עַל יְסוֹדוֹת