בננות - בלוגים / / יש שאדם מאבד
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

יש שאדם מאבד

יש שאדם מאבד את ביתו
ויוצא לנדודים על פני גופו
והדרך מתארכת לו ומסתבכת.

באיזור החזה הוא תועה בתוך יער
ובקושי מצליח לראות את השמש בין העצים
ולעת ערב הוא מוצא מנוחה זמנית בבית השחי. 

וכשהוא נרדם, מקופל כגור חתולים עזוב,
עיניו כבות כמו אורות של עיר
רחוקה מאוד, מנצנצת.

מתוך ספרי "שירי מעבר". ספריית פועלים, 1999.

13 תגובות

  1. שיר יפה במיוחד, חני יקרה!
    אני אוהבת במיוחד את האוריינטציה הפסיכו-פיזית, שיש בה גם גוון סוריאליסטי: דרך הגוף או הגוף כדרך, כדרך לנדוד בה, הגוף כעולם, כמקום, שיש בו מקומות שונים, תת-מקומות, הגוף כמפה… ובכל מקום בגוף מתרחשים דברים שונים, החוויות מוטבעות באברי הגוף השונים… ואפשר עוד להרחיב כאן…
    תודה על שיר-יהלום!

  2. אדם בתוך עצמו הוא גר – תארת זאת יפה חני

  3. אהבתי את הטיול על פני הגוף, אבל למנוחה אין לו מקום, רק קיפול

  4. אהבתי את הטיול בגוף, רק לתרדמה לא מוצא מקום מלבד הקפול

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, חני. ובאמת מעניינת הנקודה שהצבעת עליה. שהמנוחה היא מחוץ לגוף, אבל עדיין קשורה אליו. סוג של חיבוק.
      וחני, אני חייבת לך על הטעות שטעיתי בפוסט של סבינה על האמת. ככה זה כשיש אותו שם, לפעמים מתבלבלים…:)

  5. אהוד פדרמן

    יפה התנועה פנימה והחוצה ואכן, בהעדר בית, אדם בתוך עצמו הוא גר

  6. שיר יפה. אני יוצאת כל ערב לטיול שכזה כדי להירדם…

    • חני שטרנברג

      מה את אומרת, לוסי? כל ערב? מאוד מוצא חן בעיניי מה שאת אומרת, כי את מאירה את השיר באור יותר שמח.
      גם אני אנסה 🙂

  7. מאוד יפה ועצוב, חני

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג