חני שטרנברג כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית

פעם, בבית הספר היסודי, כשהתבקשתי לכתוב חיבור בשם "הייתי גרגר חיטה" סיפרתי איך נקטפתי הופרדתי נטחנתי נאפיתי נאכלתי תיארתי את כל הגלגול שבסופו מצאתי את עצמי בתוך בטנו של אדם אכולה תיאור העלול להעלות תמיהה אבל שום תמיהה לא עלתה הגשם המשיך לדפוק בחלון כי היה חורף ושיבולים המשיכו לצמוח בפלקט שעל הקיר להיקצר ולהיאסף על ידי איכר בריא, חייכן, ...

    יש שהרוח נופלת כמו צנחנית  בארץ אוייב יש להתכופף אז ולהרים אותה כמו מטבע אבודה בחושך או לחכות שתעלה בחזרה מעצמה כמו מתוך מערבולת לפעמים את מצליחה לעקוב אחרי המחשבות שקדמו לצניחה כמו מרגלת אטום שמגלה את סודותיה לעצמה כותבת אותן על כף היד כדי שתראה          

     רציתי לכתוב פוסט על משה סילמן, להתייחס לאופן שבו מוסדות המדינה התנכרו לו, ואז נזכרתי בערב ההשקה של "מקף" בתל אביב, ובמחזה קצר שכתב עומר שין כמחווה לחנוך לוין ולאלבר קאמי שהיצגנו בו, שפתאום הדהד לי מאוד את המקרה של משה סילמן    אתם מוזמנים לצפות בו כאן  http://www.youtube.com/watch?v=-OcjNWBtLdw (בהמשך ניתן לצפות בעוד קטעים מהערב)            

     במוצ"ש הקרוב ב-7.7 בשעה 20:30 בקפה ברנש ברחוב בוגרשוב 87 בתל אביב ההשקה התלאביבית של הגיליון הראשון של מקף  עוד פרטים בהארץ כאן http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.1745514                                   נשמח לראות אתכם!   עוד על הגיליון ב israbook  http://srullikh.wordpress.com/2012/06/18 הופיע בנוסח מקוצר גם בmysay  .mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aabaij לינקים נוספים ברשימה הקודמת  http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=251&itemID=23651#post23651