דורה: אברהם שולח את הגר וישמעאל למדבר
סוֹנֵט לְאֻמִּי
"הַרְבֵּה אַרְבֶּה" – אָמַר;
אַךְ לֹא בְּבֶן הָגָר:
"שַׁלְּחֶנָה לַמִּדְבָּר";
(הָקֵם אֵיבָה בֵּין בְּנֵי זָכָר).
סִפּוּר יָשָׁן בֵּין בְּנֵי אָדָם.
הַמִּיתוֹס רַע, עוֹמֵד עַל דָּם.
וְאוּלַי זֶה לַהֲדָ"ם?
אַךְ עוֹמֵד הוּא לְעוֹלָם.
מָה לִי בַּזֶּה? לָמָּה לִי חֵלֶק?
תֵּבֵל נִתָּתִּי כִּסְתָם הֵלֶךְ,
לְהַשִּׂיג הַנֶּעֱלָם.
עַם רַב – צָרָה, קִנְאָה וְזַעַם.
לוֹּ שֻׁחְרַרְתִּי – אַךְ זוֹֹ הַפַּעַם.
וּוִתַּרְתִּי עַל חֵלֶק אָב רָם.
Hagar and Ishmael
Artist: Jean-Charles Cazin
קלעת בול במקןם !
משה, סונט מהודק בכתיבתו ומדויק בתוכנו. תאווה לעינים ולאוזניים (אחרי שקראתיו בקול רם)
והשימוש בתבנית של סונט יש בו מן האירוניה שכן סונטות שימשו בעיקר לשירי אהבה
אהוד,
תודה,
נעים לשמוע את דבריך.
משה
משה, הטרצט הראשון (בית3) עומד כשיר לעצמו, ומביע הכל.
ה"",תן נר
כי אני עיוור
פ.שדה
(לאמיר):
הוא באמת ציר חוויה עבורי , לפיו ניתן למדוד דברים.
שמח שמצא חן – בעיניך. תמיד אתה אורח רצוי ודעה שאתה מביע רצויה.
כמה אכזריות ואנושיות יש בסיפור הזה.
משה, שיר מקסים. יש בו באמת, כפי שכתבו כאן ניגודיות , גם המדבר וגם עם רב, אלה מול אלה.
אתה מצליח להעלות כאן תמונות יפות, טרם למדתי מיומנות זאת. ישר כוח!
שוש
שוש,
תודה,
רצויה כל עת,
ולואי עוד תגובות כתגובתך.
בתודה שוב, משה
אני לא מסכימה לוותר על המורשת, אבל יופי של שיר.