מעודד מדבריכם – מדברי הגב" חני ליבנה!! אני מנסה להמשיך לפרסם בבלוג הזה ( אולי מאמרים, תרגומים, (מאנגלית גרמנית אכדית), שירים משלי, בעברית, באנגלית אם מתחשק לי, באנגלית יצירות משלי ואפילו תרגומים לאנגלית (טרם ניסיתי), מחקרים ותיאורי חוויות ספרות ואחורת, דוחות על ערבי ספרות וכל מה שבכלל בא לי בימים, ז"אנרים שונים ומגוון מסויים, אף אם יימצאו הדברים לצנינים בעיני  טרוליי.

מריה אנטואנט בתסרוקת גבוהה במיוחד

 היינה: מריה אנטואנט

תרגום: מ. גנן

בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָעַלִּיזוֹת

שִׁמְשׁוֹת הָאַרְמוֹן בּוֹרְקוֹת.

לְאוֹר הַיּוֹם בטיולרי

רוּחוֹת בָּאוֹת, הוֹלְכוֹת.

 

צֵל נִשְׁמַת הַמַּלְכָּה

מָרִיָּהּ אָנְטוֹאָנֶט

בַּגַּן לְפִי כְּלָלֵי הַטֶּקֶס

 אוֹרְחֶיהָ מְקַבֶּלֶת.

 

נְשׁוֹת חָצֵר עוֹמְדוֹת,

יוֹשְׁבוֹת עַל שְׁרַפְרָפִים.

בִּגְדֵיהֶן שָׁנִי וְשֵׁשׁ,

כְּבִגְדֵי שְׂרָפִים.

 

גִּזְרָתָן דַּקָּה כִּלְצִרְעָה.

רֶגֶל קָט שִׂמְלָתָן מַסְתִּירָה.

זוֹ מְצִיצָה בְּעֶדְנָה מִלְּמַטָּה.

רַק רֹאשָׁן חָסֵר. זוֹ צָרָה.

 

כָּךְ כֻּלָּן, חַסְרוֹת רֹאשׁ,

אֲפִלּוּ הַמְלָכָה אֵין צַוָּארָהּ חֲפוּי,

מַה שֶּׁמְּאַלֵּץ אוֹתָהּ,  כָּךְ

לָשֶׁבֶת, בְּשֵׂעָר לֹא עָשׂוּי.

 

בַּת קֵיסָר גֶּרְמָנִי וְתֶרֶז מָרִיָהּ,

בְּשֵׂעָר גְּבַהּ-גַּלִּים כְּמִגְדָּל,

כֹּה גֵּאָה, עַד נָתְנָה אֶת רֹאשָׁהּ

אֵין בְּרֵרָה – תַּחַת הַגַּלְגַּל.

 

יוֹשֶׁבֶת לָהּ בְּלִי תִּסְרֹקֶת

גַּם בְּלִי רֹאשׁ, בְּחוּג אַמּוֹתֶיהָ,

אֲצִילוֹת בְּלִי שֵׂעָר, בְּלִי פְּסֹקֶת,

גַּם בְּלִי רֹאשׁ, מַמָּשׁ כָּמוֹהָ.

 

בְּכָל זֶה  אֲשֵׁמָה הַמַּהְפֵּכָה

וְתוֹרוֹתֶיהָ הַנְּלוֹזוֹת

 תּוֹרַת ווֹלְטֵר, רוּסוֹ, ז"ן ז"ק,

 וְהַגִּילוֹטִין בְּכָךְ עוֹשׂוֹת.

 

אַךְ לִי נִדְמֶה, כָּל כָּךְ פָּשׁוּט,

כְּאִלּוּ כָּל אֵלֶּה, בְּנוֹת אֱנוֹשׁ,

לֹא יוֹדְעוֹת עַד כַּמָּה מֵתוֹת הֵן,

כִּי זֶה מִזְּמַן הֵן אִבְּדוּ אֶת הָרֹאשׁ.

 

גַּנְדְּרָנוּת, חַנְפָנוּת, נִעְנוּעֵי גֵּו,

נִמּוּסֵי סְרָק לָהֶן, רֵיקִים בְּלֹא טָעַם,

קִדּוֹת וּכְפִיפוֹת, הַעֲמָדַת פָּנִים,

 שֶׁל שׁוֹעִים, אַךְ בְּלִי רֹאשׁ הַפַּעַם.

 

מִבַּעַד לִצְעִיפֵי הַחַלּוֹן

מַבַּט סַקְרַן הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֶקֶת,

אַךְ בִּרְאוֹתָהּ אֶת הָרוּחַ הַמִּסְכֵּן

הִיא נְסוֹגָה נֶחְרֶדֶת.

 

 מריה בלבוש שלפי דעות הפאריסאיים לא היה מתאים למלכה

מריה – הופעה מלכותית 

ומה בסוף?

 
ובתוספת – לניצול המקום – נשחק נא תופסת:

פרסומת  

מתוך מכתב שקיבלתי לפתע, בלי הזמנה:

—– Original Message —–
From:  x  
To: mganan@zahav.net.il
Sent: Saturday, November 29, 2008 5:33 PM
Subject: אני נושא את שירי אל הרעב לרוח

שלום רב מר גנן,

שמי איקס, ואני יוצר מצפון הארץ (קרית-שמונה). ברצוני להודות לך מכל ישותי ובכל לבי על כתיבת והוצאת הספר דנן. מפעלך המבורך הינו בבחינת מגדלור המאיר למרחקים, ומהווה, בעצם, מקום מפלט לכל המשוררים והאמנים האמיתיים, שאינם סוגדים לחומר ולתיעוש. תודה לך על ההשקעה והמאמץ.

לכשעצמי, יצירתו של פנחס שדה זורמת בעורקיי – וכל מילה חקוקה בלוחות לבי. אני מרגיש כי יצירתי ויצירתו מתכתבות, מתדיינות וניזונות זו מזו.

אני עבד של אלוהי האמנות – ומאמין בטוטאליות הווייתית – היות היוצר כציפור דרור בנבכי נפשו וישותו – והיותו יושב במחשכי ארץ, בתוך האפר, לפני השער עם העניים. שרוי בתוך דממה עמוקה, בכדי להאזין ולשמוע את מה שאין חיים מבלעדי שמיעתו….לעבוד בחופש ובצנעה לאלוהי האמנות, להתבונן אל העוני והזקנה ומצוקות הנפש, להתבונן ולחזות – ברגע חסד בהיר – בלבו האדום, הרועד של העולם.

המלך, המלך! בשער החיצון היעוד לכלביך ולזונות,
לשיכורים ולמנקי רחובך –
לו ינתן רשיון-המעבר
אף לעבדך השר בשירים.

ברצוני לברר, ברשותך, האם נותרו עותקים מן המונוגרפיה אודות פנחס שדה, ואם כן, האם אוכל להזמין עותק?
אוכל לשלוח לך את הכסף בדואר רשום…

בברכה ובכבוד רב.

איקס

למר איקס , שלום,
 
תודה על מכתבך המעודד והנאה.
בענין עותקים – יש עוד. 
אמור לאן לשלוח את הספר ואכתוב לאן לשלוח את תמורתו ( שהיא 60 ש"ח + דמי דואר – במחיר זה מכרתי כל הזמן).
 
בברכות

משה גנן.

ערב טוב משה,

תודה רבה מקרב לב על המענה המהיר, חן-חן. אני שמח שלא איחרתי את המועד – וישנם עוד עותקים של הספר.
הגעתי להיוודע לספרך באמצעות האתר http://sadeh.corky.net
אשמח בחפץ-לב באם תפרסם את מכתבי – ואוכל לתרום על-ידי כך לפרסום יצירה נשגבת זו, אשר חרטת בדמך.
 אשמח באם תוסיף זאת גם כן – וגם את השורות הבאות:

הָבָה אִם-כֵּן
אָשִׁיר הַלֵל לָאֱלֹהוּת אֲשֶׁר לַלַיְלָה.
הָבָה אִם-כֵּן
אָשִׁיר הַלֵל לְנוֹפֵי-הַמְצִיאוּת-הָאַחֶרֶת
אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לִרְחוֹבוֹת, שְׁוָקִים וָאֶבֶן,

מֵעֵבֶר לְקִיוּם זֶה הַמְיֻסָר הַמָשׁוּל לְסִיוּט;
מֵעֵבֶר לָרְחוֹבוֹת הַשׁוֹמְמִים וְלַמִגְרָשִׁים מוּצָפֵי-מַיִם; מֵעֵבֶר
לְחִיוּכָה הַמְהַסֵס שֶׁל נַעֲרַת-הַחֵן
מִפִּינָתָה הָאֲבֵלָה בְּבֵית-קָפֶה לֵילִי, –
נִצָב הָאַרְמוֹן, הַשׁוֹטֵחַ פְּרָחָיו, יְצִירֵי הַחֲלוֹם, הֶחָג, הַנְחֹשֶׁת,
כּמַרְבָד עַל דֶרֶך לְבָבְךָ.  (פנחס שדה, השיר לירושלים החדשה)

בעיניי, פנחס שדה מבטא יותר מכל יוצר אחר אשר הנני מכיר עלי-אדמות, את התפיסה הרומנטית לפיה על האדם להיות אלוהים, ויהי-מה, ולברוא את עולמו-שלו יש מאין. לא אפריז אם אומר כי עבורי, יצירתו של פנחס שדה, היא-היא פסגת היצירה, הן בפרוזה והן בשירה. בנימה זו – ספרך, הינו בבחינת המונוגרפיה האולטימטיבית – "יצירה על ואודות" המתנשאת לכדי היות מופת ומשל, בדיוק כמו יצירתו של שדה עצמו. סבורני, במלוא הענווה, כי אילו היה פ.שדה בכבודו ובעצמו כותב מונוגרפיה אודות יצירתו וחייו – ספרך, כמות שהוא – מילה במילה, היה פרי-עמל זה.

לעניות דעתי, וכמו כל יתר היצירות אותן הנני מוקיר מקרב לב, ספרך נכתב בדם זך ובבכי קדוש (… אֹמַר לְךָ לְמַה דוֹמִים חַיֵינוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת בְּמַהֲלָכָם לִקְרַאת הַנֵצַח: דוֹמִים הֵמָה לְעֶשֶׂר בְּתוּלוֹת אֲשֶׁר בְּבוֹא לָהֶן מוֹעֵד יָצְאוּ לִקְרַאת הֶחָתָן…) – והוא בחזקת קול קורא במדבר – זעקה אדירה המפלחת שמיים וארץ ומאירה את דור המבול דנן.

לא נשאר לי אלא לשבח ולהלל את עמלך המבורך, ולהודות לך בכל ישותי ומכל לבי על ההשקעה, האהבה האינסופית והיופי הנאצל אשר מוקרנים מכל פסיק בספר.

תודה רבה משה. יישר כוחך.
(חתימה ושם שמורים במערכת)