באקלימים החבויים משורר וצייר
רבי נחמן
מוכה עד לשד עצמותו
מריבוי אור
ברח רבי נחמן לשדות לרעות
את מחשבותיו
והיער נרעד
כל פעם שהסיר מעליו
את תלמודו
והיה שב להיות ילד
המבקש ללכת לאיבוד
רק כדי למצוא את עצמו
שאינו יודע דבר
בשעה כזו קישורי העננים
ציירו לפניו אותיות
שפסוקם שמחה
יפה מאד. טוב להזכיר אותו כאן.
אני רוצה לרוץ בשדות שלך
מילים של ריבוי אור, דויד.
ופסוקם שמחה.
רוח רבי נחמן ספוגה בשיר, ואני שולח לך תודה (ראשונה) על חוויית הקריאה.
ומ"ריבוי אור" ל"מעט האור" שבשירך "פסיעה שלא עשיתי כבר שנים" (ב"הליקון" 83), וזו ההזדמנות להגיד לך, דויד, שהפסיעה הזו הולכת איתי מאז שקראתי אותה לראשונה. (וזו התודה השנייה).
עלה והצלח, ידידי.
איזה יופי!!!תודה על השיר המרטיט הזה ,תודה. שהשמיים יציירו לנו אותיות של שמחה. אמן.אנחנו זקוקים לה וזקוקים לשירת הנשמה המעלה אותה על נס. תודה, דויד
מוישלה קרא לשדות בו הסתובב ר' נחמן, הסטודיו של אלוהים.
אני מסתובבת קצת בשדות של ר' נחמן.
עכשיו גם עם השדה שפתחת .
מקסים ומרגש עד מאד.
מרומם נפש, דוד.
"בשעה כזו קישורי העננים
ציירו לפניו אותיות
שפסוקם שמחה"
איזה יופי של סיום!
שיר יפה ומרגש.
איזה שיר יפה. גדול האיש אם היער נרעש בגללו ! ואם העננים עושים דבר כדי שישמח.הייתי רוצה שתהייה לי השפעה כזאת על הטבע…