באקלימים החבויים משורר וצייר
מימיות
אני מחפש סימנים מדגירים
להיותך כה מימית
אך את בלתי ניתנת להשגה
קשקשים שקופים נושרים
מכסים את המיטה
דברים נוטים להתחלק במקום
שאת נוגעת
ורד מתחיל להקיז את צבעו
בארגטל
כשהוא עושה את זה
מתווספת בהירות יתרה
המילים שלי מכיירות אותו
מבלי להפנות אליך מילה
כל כך יפה כיירת את חמקמקותה של האהובה
שיר יפה מאוד. רני
היטב כיירת אותה, דוד.
גם כיירת, גם הקזת צבע. אמנותי ויפה.
אתה משורר ניפלא.כיף לך.אני אוהבת אותך מאד מאד.
ככה זה כשמתאהבים בבת ים… שיר קסום
נראה שהאהבה הזאת שוברת את היקום לרסיסים, הכל מתפרק,נושר, מחליק,נמס.ואתה מנסה לבנות מחדש, מכייר בחומר כמו שאלוהים ברא אותנו מחומר.
מקווה שלא נסחפתי, אבל השיר לוקח.