באקלימים החבויים משורר וצייר
הכורסה האדומה
אצבעותייך האפלות נוטלות
ממני קצת אבקני שמש
אני גורע מעצמי שאני עושה
את זה
אך זה הכרחי לפיזור כתמי
הזמן שלך
שמסתלסלים מן הכורסה
האדומה
המעמעמת בעתיקותה
את כל יושביה
באקלימים החבויים
הכורסה האדומה
אצבעותייך האפלות נוטלות
ממני קצת אבקני שמש
אני גורע מעצמי שאני עושה
את זה
אך זה הכרחי לפיזור כתמי
הזמן שלך
שמסתלסלים מן הכורסה
האדומה
המעמעמת בעתיקותה
את כל יושביה
יפה מאוד
מאוד אהבתי את המחשבה הזאת:
"המעמעמת בעתיקותה
את כל יושביה"
כמה עמוק הביטוי: "אני גורע מעצמי שאני עושה את זה". נפלא ומרהיב בחוכמתו. תודה רבה!
אני מכירה את הכורסה האדומה הזאת,מי שיישב בה,יהיה לך חלק בו,אתה תבין אותו טוב יותר,יהיה פה חילוף חומרים,אתה אולי תגרע מעצמך-אך הזרימה מהכורסה-תגיע עד אלייך.
אתה משורר עצום,יש בשירה שלך יופי בלתי ניגמר,לא מתחסד.