באקלימים החבויים משורר וצייר
היתקלות
את מכבה את האור
ומתפשטת
ומפזרת תוך כדי
תנועה
אבקנים כחולים
מתוך שמלתך
שעוד מעט תניחי
על הכורסה
ויהיה חושך
שאת ואני אוהבים
לשכב בצילו
באברים רפויים
עד שכפות רגליך
יגששו בחושך
ויגלו את כפות
רגלי
ותהיה היתקלות
באקלימים החבויים
שיר מופלא
אהבתי את מעוף האבקנים הכחולים, מקווה שבהתקלות לא יהיו מפסידים..
היתקלות שמתחילה בקסם, סופה יהיה אבק פיות.צבעוניות מכשפת, הכחול והשחור.
אז אתה כן זוכר!קראתי ובכיתי וקראתי לך.לא שמעת לדבריי כשביקשתי שהדברים לא יחזרו על עצמם,והנה-הכל מתפורר.
אין התקלות,פג לו היופי
מקסים
היי דוד
היתקלות, מילה מדליקה נתנת לשיר עומק.
להתראות טובה
כבר זמן רב שלא פרסמת שיר חדש.אני מסתכלת בבלוג,מצטודדת אך קשובה.