המבקרת

היחסים העדינים בין סופר לעורך

  Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} יש משהו מיוחד מאוד, לפעמים אפילו ענוג מאוד ביחסים בין סופר ועורך. ידידי, רעי ועורכי היקר, אלי הירש, אמר לי שאם אני האימא של הספר, הוא האבא. ולמרות ...

קרא עוד »

אז מתי לצאת מהמגירה?

    Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} שמעון ריקלין, עמיתנו החדש לבלוגייה, מעלה שאלה חשובה מאוד כבר בפוסט הראשון שלו. הוא טוען שמגירות הן בתי קברות לכתבי יד. גם אני מסכימה שלא רצוי להניח ...

קרא עוד »

תתאפק! תרסן! תתנזר!

   לפוסט הקודם בנושא לפעמים אני תוהה מדוע מקובל על רובנו המוסר הכפול שהוא אחד המאפיינים של הקפיטליזם החזירי. אנחנו – היצרנים, המשווקים, המפרסמים – נפתה אתכם בכל דרך, ואתם לעומת זאת – הקהל שלנו – תתאפקו, תרסנו, תתנזרו. אנחנו נציג לפניכם המבורגרים נוטפי שומן, גלידות מטמטמות, שוקולדים מבהיקים, נשים מעורטלות, חזות חשופים, סיגריות מפתות, משקאות תוססים שרק המראה שלהם גורם ...

קרא עוד »

האח הגדול והדחפים הפרימטיביים האפלים שלנו

  לפוסט הקודם בנושא בתור צופה בתולית בתוכנית ריאליטי מסוג כזה (לא צפיתי באחרות, על כל סוגיהן, חוץ מקצת "כוכב נולד"), הבעתה והאימה שלי נובעות בעיקר בגלל השידור הישיר כל שעות היממה. בפוסט הקודם על התוכנית כתבו לי בבלוג האחר שלי שאני צבועה, כי מה אני רואה את זה בכלל, ואז מקימה זעקה על הזוועה והאכזריות של התוכנית.   אבל ...

קרא עוד »

ערבי טוב זה ערבי שעושה חומוס

צפיתי כמה ימים מחרידים בתוכנית "האח הגדול". בקודמת לא צפיתי, ולכן לא תיארתי לעצמי איזו התפרעות אנושית מבעיתה הולכת שם, לבושת כל הנוגעים בדבר.   הנה הנשמות הטועות המלוהקות לכלוב הטיגריסים:   1. "הערבייה" – האישה שהכי מוצאת חן בעיני שם היא ערבייה בשם פוטְנה. אישה חזקה, חכמה, מרשימה, חריפה, נמרצת, אימהית, בעלת תושייה ומלוא כשרונות, אבל נדמה שליהקו אותה ...

קרא עוד »

קורבן של עצמה, של הגבר שלה ושל התקופה

  יצא שכתבתי לאחרונה על אהבות אבודות מראש, הרסניות, סדו-מזוכיסטית, בעיקר של עצמי, אז אי אפשר בלי לכתוב על אסיה גוטמן, אהובתו של טז יוז, בעלה של סילביה פלאת'. האמת, קיבלתי את הספר מזמן, אולי בראשית השנה, וזרקתי אותו לערמת הספרים שאתן או שאמכור, כי משום מה הוא לא נראה לי מספיק מעניין. אבל לאחרונה קראתי רשימה של לבנה מושון, ...

קרא עוד »

ממתיקים מלאכותיים לעומת ספרות אמיתית

  אודה ולא אבוש, גם אני אוהבת נוסטלגיה, מי לא. נעים להתרפק על זיכרונות, כי זיכרונות הם כבר לא הדבר האמיתי, הם עטופים בפאטינה שנותן להם המוח. המוח ממתיק אותם, מעסה אותם מעט, מכניס להם נוזלי ריכוך כמו שמכניסים לפסטרמות כדי שיתרככו וישקלו יותר. זו בעיני הנוסטלגיה. והיא לא בהכרח דבר רע. לעיתים ממש זקוקים לה. הנה כאן פוסט של ...

קרא עוד »

מחשבות על מקום, על שנאה, על זהות אתנית, על ספרות…

  האנטישמיות הטורקית שפורצת בשיא הכוח נגד ישראל לא הכי ברורה לי. מה, אנחנו לא ממלאים להם את המדינה בדולרים? ואולי נמאס להם מגסותו של הישראלי המצוי בבתי המלון? מכל מקום, אותי זה כל כך מצער. מאמי שמעתי רבות על טורקיה של ימי ילדותה. אנטישמיות לא הייתה שם לדבריה, ואם הייתה, ודאי על אש מאוד קטנה, לא מורגשת. צר לי ...

קרא עוד »

האם ספרות היא תעודת זהות?

  מדי פעם יוצאים שדים עדתיים מכל מיני בקבוקים. ככה נהוג אצלנו מימים ימימה. בספרות או בפוליטיקה, שדון עדתי זריז תמיד יעלה וירבוץ כעננה דחוסה מעל עיר, מדינה או בלוגייה. אלו יגידו ככה, אלו יצעקו אחרת. מצד אחד, אם הדבר מעורר כאלה רגשות עזים, עד שהפקק של הבקבוק ממש עף כמו פקק של בקבוק שמפניה ומתיז את השדון העדתי לכל ...

קרא עוד »

כמו סקס והעיר הגדולה, רק בלי הינטעאיות המעצבנת

  בדרך כלל לא מקובל שעורך יכתוב טובות על ספר שערך. מצד שני, זכורים לי כמה מקרים כאלה, בוטים במיוחד, שבהם עורכים ידועים של ממש דחפו סופרים שלהם באמצעות רשימות מהללות, ובכך החדירו אותם ללב הקונצנזוס. אז גם אני מרשה לעצמי, בעיקר מפני שאני חוששת שכל המבקרים יפספסו את זה – את הלב של הספר שעליו אכתוב הפעם, ספר שערכתי ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ל