יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

דו קיום מוזר

  לפעמים חודרות לביתי דבורים או צרעות. אני די חוששת מהן, כי לא בא לי להיעקץ, ועוד יותר מכך אני פוחדת ששלושת חתוליי העשויים ללא חת יסתערו עליהן במטרה לטבוח בהן, וסופם שיעקצו בעצמם. אלה לא חושבים פעמיים, הבנדיטים שלי, ומסתערים על כל יצור חי שנראה להם כמועמד מתאים לטבח, כולל וידוא הריגה.  אבל הפעם הדבורה פשוט עמדה על התריס ...

קרא עוד »

שְׁלוֹם אין ברירה

  מרבים לדקלם אצלנו את המונח: "מלחמת אין ברירה". כאילו שרק הצד השני רוצה להילחם במטרה להשמידנו, ולנו אין יד בדבר, אנחנו כרגיל רק מגינים על עצמנו. נו, מלחמת אין ברירה – הסיסמה הידועה שלנו. אז אני מציעה את הסיסמה החדשה "שְׁלוֹם אין ברירה". אין ברירה לפנינו אלא לחתור להסכם שלום, גם במחיר ויתורים מפליגי לכת בעניין שטחים. כבר עמדו ...

קרא עוד »

הרשמה לסדנת כתיבה בהנחייתי (סמסטר אביב)

סדנת כתיבה בהנחייתי בסדנת אמני הקיבוץ, תיפתח במרס 09: כל בלוגר הוא מבקר (940): כתיבה למדיה חדשה מרצה:  יעל ישראל יום א" 21:30-19:00 החל מחודש מרס 09 מה כולל הקורס?   הבנת המדיה החדשה, יתרונותיה וסכנותיה.   לאן היא פונה ומתפתחת.   הפוטנציאל האדיר שלה לכותבים בכל תחום, גם בספרות היפה.   האינטראקטיביות שהיא מציעה לכותבים, והמהפכה שחוללה בתחום.   ...

קרא עוד »

אש בבית (מהאישי אל הפוליטי)

  לא קל במשפחתנו בשנתיים האחרונות. מאז קיבלה אמי אירוע מוחי, נעשתה נכה והועברה לבית אבות סיעודי, נותרנו אנו – בתה, אחותי, אחי ואני, מטופלים באחות הגדולה, שהיא אישה נכת נפש וקשה מאוד לטפל בה.   כל השנים הורי טיפלו בה ולא שלחו אותה למוסדות או הוסטלים, ועתה, כשהיא בת שישים, נפלה עלינו כמו תינוקת מגודלת. והמטלה הזו העלתה המון ...

קרא עוד »

כל עוד אני חי, אני ממשיך לזרוע הרס

  כך חש אחד מגיבוריו של בועז יזרעאלי בקובץ החדש שלו, "השכן המסוכן". הגיבור של יזרעאלי בכל סיפורי הקובץ נאמן למסורת הגיבור המודרני: הוא מיוסר, פחדן, חסר ביטחון, תלוש וסכיזואידי, אטום בשריונו, מתוסבך וקטנוני. קצת פרנואידי אפילו. קשה לומר שהחיים מתאימים לו או שהוא מתאים לחיים. הוא שונא את כולם, ונדמה לו שכולם שונאים אותו.   לפעמים נדמה שהוא כמעט ...

קרא עוד »

בקשת עזרה מחברי הבלוגיה

  לפני שנה וחצי התארגנו כאן בבלוגיה לעזור לבחור ושמו אנג"ל, שהמזל הרע פקד אותו: אמו, האדם היחיד שהיה לו בעולם, נפטרה, והוא נשאר בודד בעולם, סובל מחרדות ודיכאון, ועוד המון צרות מעשיות, בעיקר נפשיות וכלכליות.   חלק מאתנו היינו איתו בקשר וניסינו לעזור בכל דרך. ובאמת הייתה תקופה שמצבו השתפר, הייתה לו עבודה מהבית בתחום המחשב, וקצת רווח לו. ...

קרא עוד »

יש אנשים טובים ויש עזרה הדדית

אני רוצה לומר כמה דברים טובים על איש בשם יעקב לביא, עורך דין מצוין ואדם שרוצה וגם עושה למען הזולת. איני מכירה אותו אישית. אף פעם לא נפגשנו. לא דיברנו בטלפון. כולה הוא כתב פעם בפוסט שלי בקפה דה מרקר, והציע שם את עזרתו המקצועית באיזה עניין שכבר שכחתי מה היה.   אבל כעבור זמן קצר, בחור שסבל וסובל הרבה ...

קרא עוד »

איך נעשיתי "שמאלית יפת נפש עוכרת ישראל"

  תתפלאו, אבל אני, שמותקפת לעתים בתואר הנ"ל כשאני מעזה להגיד את אשר על ליבי – וזה הרי תמיד מתנגד לקונצנזוס, הייתי בנעוריי ימנית קיצונית. אפילו לי קשה להאמין בכך כשאני נזכרת כיצד ניהלתי שיחות חורמה עם אבי איש "חירות", ליכודניק שרוף, שאז היה לדעתי יוני מדי בדעותיו. אני גדלתי בבית "ציוני כללי". זו התנועה שאבי השתייך אליה בשנות החמישים-שישים, ...

קרא עוד »

והייאוש מציף

כבר עשרה ימים שאני בקושי מסוגלת לכתוב. המחנק מציף את חדרי לבי, ואני לא יודעת איך לפרוק אותו. וכרגיל, עם תחושת החנק בא הייאוש. אני רוצה לכתוב משהו עמוק וחכם על המלחמה המיותרת הזו, ואני מרגישה שאזלו כוחותיי להגיב על המצב.  והיא מיותרת, לא רק משום שכל מלחמה באשר היא מלחמה מיותרת בעיני, אלא מפני שכוח ההרתעה שנוקטים כאן הוא מוגזם. ...

קרא עוד »

אני ואימא בבית המשוגעות (הסיפור)

  לפני כחצי שנה ראתה אור האנתולוגיה "עקלקלות", ובה סיפור שלי בשם "אני ואימא בבית המשוגעות". עכשיו אני מעלה כאן את הסיפור, אבל עדיין ניתן לרכוש את האנתולוגיה היפה הזו. זיכרו שכל ההכנסות הן קודש לעמותת "אנוש".    אני ואימא בבית המשוגעות/ יעל ישראל אמי תמיד שבה וטוענת שהילד שלי הוא כישוף שהטילה האישה ההיא, האחרת, על בנות משפחתנו – ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ל