סיפור מהחיים מתרגמת וכותבת

את הפוסטים הראשונים של הבלוג שלי "אישה מוכה" כתבתי די בקלות. המילים זרמו בעקבות הזיכרונות, והפצעים טרם דיממו. ככל שהזיכרונות הפכו קשים יותר, כך הכתיבה נעשתה קשה יותר. פצעים ישנים נפתחו והחלו מדממים.   אבל את הפוסטים על הסלמת האלימות מצד בעלי כלפי ועל ניסיון הרצח התקשיתי לכתוב.   כאשר כתבתי אותם, ממש "נזרקתי" לתוך הזיכרון וחוויתי את רגעי האימה ...

הספר הכי אהוב עלי: עליסה בארץ הפלאות   הסרט הכי אהוב עלי: אפוקליפסה עכשיו   מוזיקה מועדפת: ג"אז וכנסייתית   מזל: מאזניים   מה מצחיק אותי: ארץ נהדרת   מה משעמם אותי:  אנשים מייגעים   מה מכעיס אותי: חוסר יושר   על מה אוותר בקלות: על העולם הזה   על מה לא אוותר לעולם: על האהבה   אוכל מועדף: צרפתי, ...

                      הרוכב וההלך/ סיפור                                          שולמית גלאור   כאשר עשה מעשה ויצא לחפש את האתון הלבנה, היער כבר נם את שנתו. שמשות נושנות האירו את פני השמיים באור חיוורין, קרניים דקיקות זלגו קלושות בינות לצמרות העלווה, אור מתעתע גילה חליפות פינות חבויות וצללים רדפו צללים.      ואז, באחת, ניעור היער לחיים. המיות, אוושות וזעקות מילאו אותו בחרוק חיות היער את ...

פרק 22: "זיווג משמיים" רבים שאלו במשך השנים למה נשארתי עם בעלי וסבלתי, והאם זה מפני שאהבתי אותו, עד כדי כך שלא יכולתי לעזוב. הסברתי כאן בעבר, שמעולם לא חשתי כלפיו רגשות רומנטיים אלא יותר מעין אהבת אחות או אם.      כאשר אברי גלעד ראיין אותי לפני כחודשיים בתוכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2, ראיתי על פניו כזו תדהמה מתשובתי ...

     פרק 21: ילדים לא היו לנו ילדים. שנינו החלטנו, עוד בטרם נפגשנו, שלא להביא ילדים לעולם.       בעלי טען שהוא לא מוכן להביא ילדים לעולם רשע כל כך. אני עסקתי מנערותי בחיפוש רוחני קדחתני אחר אלוהים, והמחשבה על הקמת משפחה וילדים לא העסיקה אותי בכלל.      חוץ מזה, תמיד הרגשתי בתור "הילדה של עצמי", זאת אומרת, ...

    פרק 20: עינויי דין   במקביל להליכים שהתנהלו בינינו בבית הדין הרבני, פתחתי תיק לחלוקת רכוש בבית משפט השלום. כבר הבנתי שבית הדין הרבני יוציא אותי כשרק בגדיי על גופי, שכן פסק עלי דין מורדת.       אך גם לו בעלי היה נותן לי גט, את חלקי בביתנו המשותף לא הייתי מקבלת, שכן אישה שעזבה את הבית עלולה ...

                            כאב חד, דוקרני, פילח את שיפולי בטנו. הוא התעורר בבהלה, והציץ במחוגים הזרחניים שהגיחו מכרסו השמנמנה של שעון הדובי, שקיבל במתנה מרונה ליום הולדתו העשרים ושבע.    השעה הייתה שלוש בלילה. הוא גרר את עצמו למטבח, בלע אקמול וידע שהרגע הגיע. בלי לחכות עד שהכדור ישכך את הכאב, הוא נכנס על קצות אצבעותיו לחדר השינה, אסף במהירות כמה בגדים ...

  פרק 19: אישה מורדת   בבית הדין הרבני, בדיון שנערך בפני שלושה רבנים, טען בעלי שהוא מבקש שיחייבו אותי בשלום בית. הוא טען ש"עזבתי אותו עם רגל שבורה וללא כסף" וש"הלכתי ליהנות בחיק משפחתי". בפני הטריבונל הנכבד הוא טען נחרצות "שמקומי עם בעלי".      בגיבוי דודי המנוח, שייצג אותי במשפט, גוללתי את מסכת הייסורים שעברתי במחיצתו במשך עשר ...

    פרק 18: ניצולה אחרי שנסתי על נפשי והגעתי לחיקם האוהב של הוריי ובני משפחתי, הם הרעיפו עליי אינסוף אהבה, רחמים וקבלה. בשארית כוחותיי התחלתי לספר להם את כל מה שקרה לי בשנות נישואיי, וכמובן, את ניסיון הרצח שגרם לי לברוח.      הם ששו עליי שמחה גדולה, כמו על הבן האובד ששב הביתה או כאילו זכו במיליונים בפיס. ...

מחר, יום ראשון, ה-25.11, יהיו בטלוויזיה מספר תוכניות לרגל יום המודעות לאלימות נגד נשים.    אני אשתתף בהן בפאנלים בנושא, ביחד עם נשים נוספות.    בתוכנית הבוקר של אברי גלעד ועינב גלילי בערוץ 2 (ראיון איתי שנדחה בפעם הקודמת ויתקיים מחר).  בתוכנית "המועדון" בהנחיית רבקה מיכאלי, ערוץ 23, שעה 18.20, ולמחרת בבוקר בשידור חוזר ב-8.00.