מספרים בחשיכה
  • אור גראור

    נולדתי ב-1982 בארה"ב ובגיל ארבע עליתי לישראל. רוב השנים, מה לעשות, גרתי בפתח-תקווה אבל בשנים האחרונות זכיתי לגור בתל-אביב. לאחרונה התחלתי דוקטוראט באסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, בהנחייתו של פרופ' דן מעוז. במשך 2007-2008 גרתי בסין בעיר-הנמל שיאמן עם אשתי נגה שלמדה סינית באוניברסיטה המקומית. על חוויות היום-יום שלנו אפשר לקרוא במגזין המקוון של "מסע אחר". הסיפורים הקצרים שלי התפרסמו ברוב כתבי-העת בישראל, ובעיקר ב"קשת החדשה" בעריכת אהרן אמיר. ב-2006 הקמתי, יחד עם יעל טומשוב, את כתב-העת "אלמנך". 2007 הייתה שנה יוצאת מן הכלל. "צהרי יום ראשון על האי גרנד ז'ט" היה בין הזוכים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ"; יחד עם עליזה ציגלר ערכתי את האנתולוגיה "סיפורי הקשת החדשה"; ובתחילת יוני התחתנתי עם נגה גנני. בינואר 2009 יצא אור בהוצאת טובי ספרי הראשון "צייר המלחמות". התמונה בעמוד הראשי של הבלוג צולמה על-ידי מוטי קיקיון. פרסומים צייר המלחמות צייר המלחמות (הוצאת טובי 2009, ירושלים) שני צעירים מתחרים ביניהם בתחרות האחרונה של חייהם; ילד מוכיח לאביו שגם הוא יכול להיות גיבור; תלמידות בית-ספר עומדות במשמרות זה"ב בכפר פלסטיני; אמא לשניים מתאמצת לזכור את שמה; אישה מחפשת את חברתה שאבדה בציוריו של אדוארד הופר וצייר המלחמות טובל מכחול בצבע ומצייר בכאב את השלווה המופרת. 21 סיפורים בהם הדמויות חיות על הגבול: בין מציאות לדמיון, בין אמנות ליום-יום, בין שגרה לטרור. מטשטשים וחוצים גבולות, הסיפורים מושכים את הקורא לחוות א תעולמו המוכר מזוויות חדשות. צייר המלחמות באינטרנט צייר המלחמות בפייסבוק   אלמנך   אנתולוגיות סיפורי הקשת החדשה: ארבע השנים הראשונות, בעריכת עליזה ציגלר ואור גראור (כרמל 2007, ירושלים). האנתולוגיה מציגה את מיטב הסיפורים מ-16 הגיליונות הראשונים של “קשת החדשה”. בין המשתתפים ניתן למצוא את: נסים אלוני, ענת עינהר, ישעיהו קורן, יהושע קנז, אהרן אפלפלד, יחזקאל רחמים, ש. שפרה, יואב רוזן, בלה שייר, גונן נשר, עדנה שמש, בועז יזרעאלי, ליאורה ורדי ועוד. El Pueblo del Libro, בעריכת ירון אביטוב (Libresa 2007, Ecuador). הסיפור “צייר המלחמות” מופיע תחת השם “Pintor de la Guerra”. משתתפים נוספים באנתולוגיה: אהרן מגד, יחזקאל רחמים, יצחק אורפז, לאה איני, יורם מלצר, עמוס עוז, שולמית גלבוע, מואיז בן הראש, תנחום אבגר, א.ב. יהושע, יגאל סרנה, אורציון ישי, יעל ישראל וירון אביטוב. האסופה הגיעה לראש טבלת רבי המכר ואף שולבה בתכנית הלימוד של כמה תיכונים בעיר קיטו ומחוצה לה. אחד אלוהינו, בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל (כרמל 2008, ירושלים). הסיפור "קדיש חיים" מופיע בשער "יש אלוהים". האנתולוגיה כוללת יצירות של 66 מחברים, החל ביוצרים קאנוניים כגון ח"נ ביאליק ולאה גולדברג, וכלה ביוצרים הצעירים ביותר. על המשתתפים באנתולוגיה נמנים, בין השאר: יוסל בירשטיין, זלדה, אדם ברוך, יהודה עמיחי, אהרן מגד ודוד אבידן. על המשתתפים הצעירים יותר נמנים: שהרה בלאו, רוני סומק, יעל ישראל, משה אופיר, אריק גלסנר, נאוה סמל ועוד.  

אופרה, זונות וטוגנים

      בסוף השבוע האחרון הבנו שאנחנו גרים בסין קצת יותר מדי זמן. יצאנו מהבית ולקחנו את האוטובוס (הזול – זה שעולה יואן אחד במקום שניים) למדרחוב של רחוב ג’ונגשאן (Zhongshan Lu). טיילנו בין החנויות ונשנשנו רצועות של בקר שטוגן ברוטב דגים. נגה שתתה תה-בחלב קר ובעזרת קש עבה שלתה מתחתית כוס הפלסטיק את כדורי האורז השחורים. בחנות ה-DVD ...

קרא עוד »

Stay More

  את דונלד הרינגטון (Donald Harington) התחלתי לקרוא בגלל שהמו”ל שלי המליץ עליו בהתלהבות. הוא כל-כך התלהב ממנו שכשהוא בחר להתחיל לפרסם ספרים בעברית, הוא התחיל מתרגומו של אסף גברון לספר “הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו”. את הספר הזה קראתי בכארבעה או חמישה ימים, בהם שכבתי בבית עם חום של 39 מעלות. מאז קראתי שלושה ספרים נוספים שלו, ואני עכשיו בתחילתו ...

קרא עוד »

זיכרון דברים

כחלק מההחלטה שלי לקרוא השנה ספרים שנחשבים לקלאסיקות, החלטתי שהגיע הזמן לקרוא גם קלאסיקה ישראלית, ולפני כחודש וחצי סיימתי לקרוא את “זיכרון דברים” של יעקב שבתאי. זה הספר המדכא ביותר שקראתי השנה, ואחד המדכאים ביותר שקראתי בשנים האחרונות, אבל הוא בהחלט קלאסיקה שכדאי מאד לקרוא, ואני מקווה שהוא תורגם לשפות נוספות. שבתאי לא היה צריך לעבוד קשה כדי שהספר יהיה ...

קרא עוד »

טיישאן – ההר הקדוש ביותר בסין

תושבי מחוז שנדונג (Shandong), בין ביס לביס, מתגאים שבמחוז שלהם יש נהר אחד, קדוש אחד והר אחד. הנהר הוא הנהר הצהוב, הקדוש הוא קונפוציוס וההר הוא טיישאן (Taishan). הדת הדאואיסטית מקדשת חמישה הרים ברחבי סין, וטיישאן הוא הקדוש מכולם. על ההר הזה חיים בני אלמוות ולכאן קיסרים עלו לרגל במשך יותר מאלפיים שנה. טיישאן היה האתר הראשון בטיול שלנו במחוזות ...

קרא עוד »

גולנגיו – אי של מוזיקה

האי גולנגיו הוא אתר התיירות הפופולרי ביותר בשיאמן והוא מושך אליו תיירים מכל רחבי סין לאורך כל השנה. בסוף מלחמת האופיום הראשונה בריטניה תבעה לעצמה וקיבלה מספר ערי נמל בסין, ביניהן שיאמן. היא הקימה את הקונסוליה שלה על גולנגיו, ומהר מאד הצטרפו אליה מעצמות מערביות נוספות. ככל שהנדל”ן על האי הפך למבוקש יותר, התיישבו בו יותר ויותר עשירים סינים, חלקם ...

קרא עוד »

טס למשפחת ד'אורברוויל

לפני שטסנו לסין החלטתי שבמשך השנה הזאת אני אשלים קלאסיקות שתיאורטית הייתי אמור לקרוא לפני שנים רבות, ובלעדיהן אני, מן הסתם, סופר רע, בור, עם הארץ – בקיצור, ברברי. אז קראתי את Great Expectation ואת Tale of Two Cities של דיקנס, את Silas Marner של ג’ורג’ אליוט ואני עכשיו קורא את Tom Sawyer של מרק טוויין. ההוצאות הסיניות מאד מקלות ...

קרא עוד »

מקאו רוצה להיות אירופה של אסיה

מקאו מוכיחה שיחסי ציבור חשובים יותר מכל דבר אחר. היא משווקת כעיירת נופש והימורים עם עבר פורטוגזי עשיר. פרופסקטים צבעוניים קורצים לתייר ומציעים לו כנסיות מרהיבות, ארכיטקטורה פורטוגזית ואיחוד חד-פעמי בין התרבות הסינית לבין התרבות המערבית. אנחנו הגענו למקאו כטיול יום מהונג-קונג, שמרוחקת ממנה כ-45 דקות בסירה. מדריך ה-Lonely Planet שלנו פיאר את האי הפורטוגזי והפרוספקטים שראינו בהונג-קונג שפעו תמונות ...

קרא עוד »

אופרת בובות בגולנגיו

נגה ואני חגגנו אתמול שנתיים ביחד, מאז אותו ערב שיצאנו לראשונה ל”קפה הנרייטה” שעל רחוב ארלוזורוב. פתחנו את היום בארוחת בוקר מושחתת במלון Harbor View, מלון של ארבעה כוכבים שצמוד לבית החולים ליולדות. המסעדה של בית המלון מותאמת בעיקר לאנשי עסקים, ולכן מגישה מאכלים מערביים, סינים ויפניים. אין כמו להתחיל את הבוקר עם בייקון, אורז מטוגן ופרצל, ולקנח באננס. אחרי ...

קרא עוד »

יום הולדת מהפכני

    לחוות את סין משמע לאכול בסין. ואכן, בשנה האחרונה נגה ואני אכלנו, ואכלנו, ואכלנו עוד קצת. קשה למצוא בשיאמן רחוב שאין בו לפחות מסעדה אחת או חמש. פיתחנו חיבה מיוחדת למספר מסעדות, אך המסעדה המוזרה ביותר בה אכלנו היא לאו ג"י צ"ינג, או "המהפכנית" כפי שאנחנו מכנים אותה ביום-יום. במסעדה הזו חגגנו את יום העצמאות, את סדר פסח ...

קרא עוד »

ספרות, מרחב, אידיאולוגיה

קודם כל, אני מזכיר שמחר, יום ג", מתקיים ערב לזכרו של אהרן אמיר במרכז עינב שבגן העיר, תל-אביב. הפרטים של הערב מופיעים בפוסט הקודם שלי. מי שלא יכול להגיע מחר, מוזמן ליום עיון שיתקיים באוניברסיטת תל-אביב ביום ד" הקרוב. התכנית, בין השאר, כוללת מושב לזכרו של אהרן אמיר. להלן התכנית המלאה: ספרות, מרחב, אידיאולוגיה יום העיון לזכר יוסף האפרתי יום ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאור גראור