מספרים בחשיכה
  • אור גראור

    נולדתי ב-1982 בארה"ב ובגיל ארבע עליתי לישראל. רוב השנים, מה לעשות, גרתי בפתח-תקווה אבל בשנים האחרונות זכיתי לגור בתל-אביב. לאחרונה התחלתי דוקטוראט באסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, בהנחייתו של פרופ' דן מעוז. במשך 2007-2008 גרתי בסין בעיר-הנמל שיאמן עם אשתי נגה שלמדה סינית באוניברסיטה המקומית. על חוויות היום-יום שלנו אפשר לקרוא במגזין המקוון של "מסע אחר". הסיפורים הקצרים שלי התפרסמו ברוב כתבי-העת בישראל, ובעיקר ב"קשת החדשה" בעריכת אהרן אמיר. ב-2006 הקמתי, יחד עם יעל טומשוב, את כתב-העת "אלמנך". 2007 הייתה שנה יוצאת מן הכלל. "צהרי יום ראשון על האי גרנד ז'ט" היה בין הזוכים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ"; יחד עם עליזה ציגלר ערכתי את האנתולוגיה "סיפורי הקשת החדשה"; ובתחילת יוני התחתנתי עם נגה גנני. בינואר 2009 יצא אור בהוצאת טובי ספרי הראשון "צייר המלחמות". התמונה בעמוד הראשי של הבלוג צולמה על-ידי מוטי קיקיון. פרסומים צייר המלחמות צייר המלחמות (הוצאת טובי 2009, ירושלים) שני צעירים מתחרים ביניהם בתחרות האחרונה של חייהם; ילד מוכיח לאביו שגם הוא יכול להיות גיבור; תלמידות בית-ספר עומדות במשמרות זה"ב בכפר פלסטיני; אמא לשניים מתאמצת לזכור את שמה; אישה מחפשת את חברתה שאבדה בציוריו של אדוארד הופר וצייר המלחמות טובל מכחול בצבע ומצייר בכאב את השלווה המופרת. 21 סיפורים בהם הדמויות חיות על הגבול: בין מציאות לדמיון, בין אמנות ליום-יום, בין שגרה לטרור. מטשטשים וחוצים גבולות, הסיפורים מושכים את הקורא לחוות א תעולמו המוכר מזוויות חדשות. צייר המלחמות באינטרנט צייר המלחמות בפייסבוק   אלמנך   אנתולוגיות סיפורי הקשת החדשה: ארבע השנים הראשונות, בעריכת עליזה ציגלר ואור גראור (כרמל 2007, ירושלים). האנתולוגיה מציגה את מיטב הסיפורים מ-16 הגיליונות הראשונים של “קשת החדשה”. בין המשתתפים ניתן למצוא את: נסים אלוני, ענת עינהר, ישעיהו קורן, יהושע קנז, אהרן אפלפלד, יחזקאל רחמים, ש. שפרה, יואב רוזן, בלה שייר, גונן נשר, עדנה שמש, בועז יזרעאלי, ליאורה ורדי ועוד. El Pueblo del Libro, בעריכת ירון אביטוב (Libresa 2007, Ecuador). הסיפור “צייר המלחמות” מופיע תחת השם “Pintor de la Guerra”. משתתפים נוספים באנתולוגיה: אהרן מגד, יחזקאל רחמים, יצחק אורפז, לאה איני, יורם מלצר, עמוס עוז, שולמית גלבוע, מואיז בן הראש, תנחום אבגר, א.ב. יהושע, יגאל סרנה, אורציון ישי, יעל ישראל וירון אביטוב. האסופה הגיעה לראש טבלת רבי המכר ואף שולבה בתכנית הלימוד של כמה תיכונים בעיר קיטו ומחוצה לה. אחד אלוהינו, בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל (כרמל 2008, ירושלים). הסיפור "קדיש חיים" מופיע בשער "יש אלוהים". האנתולוגיה כוללת יצירות של 66 מחברים, החל ביוצרים קאנוניים כגון ח"נ ביאליק ולאה גולדברג, וכלה ביוצרים הצעירים ביותר. על המשתתפים באנתולוגיה נמנים, בין השאר: יוסל בירשטיין, זלדה, אדם ברוך, יהודה עמיחי, אהרן מגד ודוד אבידן. על המשתתפים הצעירים יותר נמנים: שהרה בלאו, רוני סומק, יעל ישראל, משה אופיר, אריק גלסנר, נאוה סמל ועוד.  

סוג'ואו עיר גנים

משרד התיירות הסיני מגדיר את סוּג"וֹאוֹ (Suzhou) כ"ונציה הסינית". ההשוואה מוגזמת, אבל אם אתם מבקרים בשנגחאי, אז קפיצה קטנה אל העיר העתיקה של סוג"ואו, במרחק 35 דקות ברכבת, היא בהחלט אפשרות מומלצת לטיול של יום או יומיים. הכתבה החדשה שהתפרסמה אתמול במגזין המקוון של "מסע אחר" מתארת את הגינות הפרטיות שמאפיינות ומייחדות את העיר העתיקה של סוג"ואו. החל ב"גינת האחראי ...

קרא עוד »

חנויות ספרים עצמאיות

מאז שהתחלתי לכתוב נקשרתי לחנויות ספרים עצמאיות. לפני חמש שנים לא ידעתי כלום על תעשיית הספרות בישראל – איך מפרסמים סיפורים? איפה? האם יש כתבי-עת? איפה אני מוצא את פרטיהן של ההוצאות לאור? באותו זמן גרתי בפתח-תקווה והכרתי שם בדיוק שתי חנויות ספרים – סטימצקי ואורבך. ההיצע היה סביר עבור עיירת-חור כמו פתח-תקווה, אבל הוא לא עזר לענות על שאלותיי. ...

קרא עוד »

אחד אלוהינו

שבוע שעבר יצאה לאור אנתולוגיה חדשה בשם אחד אלוהינו בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל. האנתולוגיה, כפי ששמה מרמז, עוסקת מהיבטים שונים באמונה באלוהים. היא כוללת 66 מחברים שמחולקים בין ארבעה שערים: יש אלוהים, אין אלוהים, פוסחים על שתי הסעיפים ואמונות אחרות. בשער “פוסחים על שתי הסעיפים” מופיע סיפור שלי בשם “קדיש חיים” שמתפרסם פה לראשונה. הסיפור מתאר כיצד רותי עוזרת ...

קרא עוד »

ואכלא לתורא

לפני שבועיים נגה התחילה לתכנן את סדר פסח. החלטנו להיות נחמדים ולהזמין את הישראלים האחרים שגרים בשיאמן לארוחת ערב במסעדה המהפכנית ולהביא איתנו הגדות וחומרים אחרים. המסעדה המהפכנית נבחרה גם בגלל שהאוכל שם טעים במיוחד וגם בגלל שהם מגישים לחם-תירס – תחליף מצויין וטעים הרבה יותר, לדעתי, למצות. יום לפני הסדר ירדנו לסופרמרקט שמתחת לבניין שלנו וחיפשנו צלחת מחולקת, מהסוג ...

קרא עוד »

מיניות סינית – לאן?

הכתבה החדשה שמתפרסמת היום ב”מסע אחר” – מין בסין – חיזורים וזרים – נכתבה בתגובה לכתבה שקראתי ב-CNN על הפריצות המינית הגוברת של צעירים סינים בבייג’ינג. עיר הבירה, מסתבר, לא רק רחוקה מאתנו גיאוגרפית, היא גם רחוקה מאד מבחינה חברתית. נגה אומרת שהחברה הסינית לא עברה תקופה ויקטוריאנית כמו באירופה, כך שגוף האדם והאקט המיני מעולם לא נתפס בסין כמשהו ...

קרא עוד »

בזכות עבודה קשה

היום בבוקר קיבלתי אימייל ממקור לא ידוע (מאד לא מנומס לא להזדהות באימיילים) שדרש שאחתום על עצומה לפיטוריו של יאיר לפיד הן מ"ידיעות אחרונות" והן מערוץ 2. הכל בגלל הטור האחרון שהוא כתב: בזכות השתיקה (מכתב לאמן צעיר). על עצומות אני בדרך-כלל לא חותם, כי אני לא רואה בהן שום טעם, אבל אם כבר שלחו לי טור לקרוא, לא אקרא? ...

קרא עוד »

שנגחאי – קפיטליזם סיני

  באופן מפתיע, למרות ששנגחאי היא העיר הגדולה ביותר בסין היום, רוב אתרי התיירות המרכזיים ממוקמים מסביב למרכז העיר, משני גדותיו של נער ה-Huangpu. בזכות המרחקים הקצרים והרכבת התחתית המעולה של העיר אפשר להספיק את רוב האתרים ביומיים או שלושה לכל היותר. הכתבה החדשה שמתפרסמת השבוע ב”מסע אחר” מתארת טיול אפשרי של יומיים, ומבוססת על טיול שלנו מסוף דצמבר הקודם. ...

קרא עוד »

מי אמר שילדים הם שמחה?

אל תאמינו לסיפורים – ילדים רחוקים מלהיות ברכה, לפחות כשהם באים בקבוצות גדולות. מהיום שהתחלתי לעבוד בגן הילדים בשיאמן אני סוגד לגננות ולמורות באשר הן ושואל את עצמי איך הן מצליחות לשרוד יותר מכמה שבועות, שלא נדבר על עשרות שנים. לכל המורים והמורות שאי פעם לימדו אותי – סליחה. לא חשוב על מה; על עצם קיומי באותה כיתה עם עוד ...

קרא עוד »

מסע אחר: סין

מסע אחר: סין מאז ספטמבר 2007 נגה ואני גרים בסין, בעיר-נמל בשם שיאמן ששוכנת על אי בים סין המזרחי. בזמן שנגה לומדת סינית באוניברסיטה המקומית, אני כותב ואוכל. בין היתר, אני כותב שתי סדרות כתבות עבור המגזין המקוון של "מסע אחר". בסדרה הראשונה מופיעות כתבות על חיי היום-יום שלנו במדינה שעדיין מצליחה להיות שונה מכל מקום אחר בעולם; ובסדרה השנייה ...

קרא עוד »

כל אנשי המלך

  כל אנשי המלך / רוברט פן וורן באחד הטורים האחרונים שלו סייד קשוע מתאר איך הוא הולך לחנויות ספרים בירושלים וממציא תירוצים מפה עד להודעה חדשה כדי לקנות קלאסיקות שהוא מתבייש להודות שהוא מעולם לא קרא. יש איזושהי קונספציה נוראית שכל מי שכותב חייב לקרוא את כל הקלאסיקות, את כל מה שאי פעם הוגדר כקאנוני, אחרת הוא יהיה בור ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאור גראור