או איך שקוראים למישור הגדול
-
סיגל בן יאיר
לוקחת בשש בש ומפסידה בשח, קוראת שירה בקול רם ושותה בכוסות זכוכית, לא ישנה כבר 20 שנה, מעצבנת, נרגנת, מבולגנת, מחרטטת על הגיטרה ומזייפת בלי בושה, מוקירה לנצח את נושאי המגבעת, חיה ביקום דמיוני שבו האייטיז עדיין מתקיים, חובבת סרטי טראש, כפייתית בכל מה שנוגע לטעם במוזיקה, מתעלקת על בע"ח פרוותיים,לעולם לא גורבת זוג גרביים זהה, מטרידה סדרתית של כלבים ברחוב.
הופעה בגלריית האגף – חיפה
2010-01-27
או איך שקוראים למישור הגדול כותבת
עד כה חשבתי שמדובר בבתולה צעירה עתה אני רואה שמדובר בבתולה זקנה.
עם קצת תאורה? מה החושך הזה על פני תהום המילים הבנאליות?
כיף לספוג את האווירה גם בלי להיות שם. אני אוהבת מאוד את חיפה.
את מאוד מרשימה, והשנסונייר חמוד.
השנסיונייר וכלבו הדגול דרטניאן, תודה יקירתי, חיפה מפתיעה בפינות.
אפילו בזנב שלי לא הייתי נותן לך לגעת, קשישונת
אין אין כמו ס.
של חיפה !!!!
תודה יקירי, אין כמוכם..היה גדדדדוול
מה נתקע לך? גדדדדוווללל זאת לא מילה אקדמית. את מגוחכת. בקרוב שיר אהבה לדרטניאן. השנסיונר שהוא ידיד שלי מוסר שתפסיקי לנסות ליצור ת'רושם שאתם ממש מכירים זה מביך אותו. בבקשה.
עקומה ה-0
שלום רב לך,
אני מראיין נשים בגיל העמידה שפרסמו בכתב העת של יצחק לאור שירים על מעמד סוציו אקונומי נמוך. נמסר לי שפרסמת שיר שבו את מתארת שאת מקבלת תרומות לאוכל.
אודה לך אם נוכל לשוחח.
ehud_ social@akmp.co.il