תְּחִילַה, חַשָפְנוּ אֶת מוּמֵינוּ – לַהֲטוּטָנוּת
מִילִים,לוּלְיָיניוֹת – שִיקוּיֵי מַרְאָת פְּלָאִים,
בְּפַנַסֵי קְסָמִים הִקְרָנְתִי אֶת חָיַי מוּלְךָ.
בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ,
אֲנִי סַך כּל עָבַרַי.
אַתָּה נוֹשֵם שָקֵט כּל כָּךְ
לִיבְּךָ פּוֹעֵם סַמוּךְ
סַמוּךְ לִפְעִימוֹת לִבִּי
בּינַם מַפְרִיד רַק קִיר הַגָב.
כַּמָה קָרוֹב פִּתְאוֹם הוּא הַכְּאֵב קָרוֹב
רוֹעֵד עַכְשָיו (בֵּין זְרוֹעוֹתַי).
לי.
שיר מצוין. אינטימיות בשיאה. מאוד אותנטי בעיניי ובחירת המילים והסמיכויות מאוד מדויקת. אהבתי.
גם בעיני השיר יפה להפליא באינטימיות שלו ובמורכבות של הרגשות החולפות בלב , בשלבי ההכרות כשנמצאים חשופים בזרועות אהבה חדשה.
תודה גיורא יקר כרגיל אתה מיטיב לקרוא אותי.
תודה לך באשר אתה שם.
כה מוכר וקורע. בהתחלה לב הוא לבבות, הוא הכל, סה"כ הכל, אהבה, ובסוף לב הוא לב, בשר פועם, תזכורת ש- כלום.
תודה איריס, כידוע גם 'לב שבור הוא לב שלם'
יפה השורה הנעוצה בלב השיר:
אני סך כל עָבַרַי
(דוגמה מצוינת לחשיבות הניקוד בשירה)
תודה אהוד. אכן כך.
מעולה
רעננים משמח שקפצת לבקר בבלוג נראה כאילו אתה קופץ עוד מההופעה של סחרוף. כשיש אתה סובל כשאין אתה סובל קוראים לו….חחח, אוואטר, בחיי.
יפה ביותר סיגל עדין ואינטימי
חוזרת על המילה הזו שוב כי זה באמת מה שהשיר מייצר
השורות הראשונות פחות ברורות לי
סיגל, שיר יפה.
ללי יקרה תודה. (ובהזדמנות זו, השיר על פיצ'חזדה היה מדהים. איזו אבדה)
ריקי, תודה. והשורות הראשונות מדברות על כמה חשופים ובודדים אנחנו כשאנו מפקידים את העבר שלנו, את המומים והכאב והאמת בידי אדם אחר, זוהי כנראה תמציתה של האינטימיות.
יפה, סמך. סמוך לפעימות ליבך. הכאב וההוא. שלא יגמר לעולם.
שירה שיר בגשם. לגמרי. תפילת האדם. לוב יה.
שיר יפה ללי
סליחה,בלבול.התכוונתי אליך
ח. תודה. בכיף.
שיר נהדר ונוגע.
מחאת שתיקה נגד רני? אל תצחיק אותי. רני הוא אחד האנשים שבגללם אני בבננות.
תודה על התמיכה. רני
נפלא. מצטרף לעוד שירי אהבה מרגשים שלך
מרקה לרקה וכמה מתוקה. זה שיר. פזמון שהוא יותר עמוק מלב לב לב המכובס שלך.
אנשים שכחו מה זה שירה. תמשיכי להצטמק מקנאה ועבישות. ללי יותר טובה. אפילו היא.
שטויות. זה שיר מצוין. רני
תגיד, רני, מי מבין שתיהן האמיתית
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=261
לגבי שתיהן זה לא ייתכן שיש נשים כאלו, זה מופרך
אינני מבין את השאלה. כשאני לוחץ על הלינק צץ לי הפוסט של מירה הרשקו המקסימה. עכשיו, במטותא, מה השאלה? רני.
הוא כבר שוחרר מהמוסד? זה היה מהר!
ליצחק לאור?
"קיר הגב" מטאפורה מעולה!