או איך שקוראים למישור הגדול
  • סיגל בן יאיר

    לוקחת בשש בש ומפסידה בשח, קוראת שירה בקול רם ושותה בכוסות זכוכית, לא ישנה כבר 20 שנה, מעצבנת, נרגנת, מבולגנת, מחרטטת על הגיטרה ומזייפת בלי בושה, מוקירה לנצח את נושאי המגבעת, חיה ביקום דמיוני שבו האייטיז עדיין מתקיים, חובבת סרטי טראש, כפייתית בכל מה שנוגע לטעם במוזיקה, מתעלקת על בע"ח פרוותיים,לעולם לא גורבת זוג גרביים זהה, מטרידה סדרתית של כלבים ברחוב.

אבא

זֶה לא לַיְלָה, זֶה בּוֹקֶר 
מְצוּפֶּה לַכָּה כֵּהַה. אֲנִי שוּב מְחַפֶּשֶת בֵּין הַתַקְלִיטִים שֶלְךָ
אֶת הַאָלְבּוֹם שֶל קִינְג קְרִימְזוֹן מְ-1974. 
בּרְצוּעַה חַמֵש הַשִיר – מִשְמַר הַלָיְלַה. הַפַּטֵיפוֹן הַיַשָן שֶלְךָ חוֹרֵק. 
אֲנִי מִתְגַעָגַעָת לַמַבָּט שֶלְךָ נַח עַל פּנַי. 
תְּסַפֵּר לִי סִיפּוּר. תְּסַפֵּר לִי שוּב עַל הַאִיכַּר שֶבֵּא עִם סַכִּין וְחַתָך 
אֶת הַמְלִיצְיָה שֶל קְפְּטֶן פְרַנְס בַּאוּנִינְג קוֹךְ 
הוּא גַזָר אוֹתַם מְהַצִיוּר כְּמוֹ מַעְגָל אַנְשֵי נְיָיר 
אֶפְשַר הַיָה סוֹף סוֹף לִרְאוֹת לַהֶם אֶת הַפָּנִים. 
אוֹתְךָ, עַצָרְתִי בְּלִבִּי כְּמוֹ חוֹסַם וְרִידִים.  הַלֵב הוּא חוֹר. 
החוֹר הוּא לֵב. שִילַבְתִי אֶת יַדָי. הֵגָנְתִי עַל עַצְמִי אֲבַל 
גַּבִּי נִשְאַר חַשוּף לַצֵל מוּסְתַר מִפְּנֵי הַאוֹר.

32 תגובות

  1. גלית סליקטר

    שיר יפהפה, מדוייק.

  2. בהתחלה רק דגמתי אותך, כעת אני קוראת אותך יותר ויותר ורואה שאת בהחלט משוררת טובה. שיר בודד שדיבר אלי אינו מקרה.

  3. הייתי מוותר על שלוש השורות האחרונות.

  4. לי עברון-ועקנין

    וואו, סיגל. איזה יופי. נשאבתי לתוך השיר כמו שנכנסים לנרניה דרך התמונה על הקיר.

  5. סיגל, מדהים. איכשהו זה מתחבר לי לשיר היפהפה של אלי אליהו. הכמיהה שלא נגמרת.

  6. איריס אליה

    מרגש ועדין. ואני חולה על קינג קרימזון.

  7. ולו רק בעבור התובנה "הַלֵב הוּא חוֹר. /
    החוֹר הוּא לֵב".
    כלומר קודם הלב הוא העדר, בור פעור, ואחר כך ההכרה שגם אם זה חור, לא מוותרים על החור הזה כי הוא, ההעדר הוא הרגש שקיים ויש לשמרו גם אם יחד עם הכאב.
    סיפור האדם.

  8. מירי פליישר

    שיר חזק. הקשר הזה בת אב אב בת . לא מנייר.

  9. שולמית אפפל

    סיגל סיגל, כל השיר הטוב הזה עשוי כאב

    • סיגל בן יאיר

      אני יודעת שאת מכירה את הכאבים שלי שולמית. מקרוב. מתה עלייך. שנתראה כבר שוב.

  10. לבנה מושון

    שיר עם עוצמה אסוציאטיבית, הנשאבת מאמנות הציור והצליל וחוברת לגעגוע למשמר הלילה הפרטי של אבא.

  11. סיגל
    מרגש , עדין ועשיר מאד !
    (גם בלילה גם בבוקר 🙂
    שום קרדיולוג לא יכול על לב כזה 🙂

  12. גיורא פישר

    שיר יפה המראה כיצד חפצים מפעילים את הזכרון והרגש. בדרך כלל אני לא כל כך אוהב ארמזים ליצירות ומאורעות שהתרחשו מחוץ ליחדה האוטונומית של השיר אבל במקרה הזה נאמר לנו שה"קינג קרימזון" הוא תקליט (נותן לנו את התחושה של "זמן עבר" וגם הדרך בה מתגלגל לאחור שטיח הזכרונות המוביל אותנו לציור של רמברנדט וגורלו.

  13. חני שטרנברג

    שיר מצויין סיגל. אהבתי מאוד. הלב הוא חור. החור הוא לב. כמה נכון:)

  14. תמי כץ לוריא

    סיגל
    כמה יפה, ובמיוחד

    זֶה בּוֹקֶר
    מְצוּפֶּה לַכָּה כֵּהַה.

  15. שיר מעולה.

  16. אהוד פדרמן

    יפה המשחק בין האור לצל – משחקן של תמונות הזכרון המרפרפות בשיר

  17. בנמוחה האמיתי

    קמעה למדנות ריקה, לערבב בקצפת רגשנות, להוסיף את המילה
    אהבה או לב,
    אולי איזה אל יווני
    שאמיר אור לא יתאכזב
    גם עצוב לנו אוי כמה עצב
    לקנח בדודתיות של תודות
    מזכיר אירוע משפחתי
    איפה צילומי האוכל
    ככה עושים היום
    חיקויים של משוררת

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסיגל בן יאיר