או איך שקוראים למישור הגדול כותבת
אִם אַת שוּב מִתְלוֹנֶנֶת עַל תְּנַאֵי שָכַר נְמוּכִים
תַּעָמְדִי בַּפִּינָה. אַז מָה
אִם הִתְעוֹרָרְת לִפְנֵי הַשֶמֶש אַת כַּזוֹ בְּהֵמָה
שֶל עֲבוֹדָה קָשָה. גִּירַדְת בַּבוֹקֶר שְאֵרִיוֹת לַסֶנְדְוִויץ' מִקוּפְסַא
לא הַיְיתָה מַרְגָרִינָה לא נַקְנִיק אוֹ גְבִינָה לְבָנַה אַז מָה
אִם לא הַיִית בַּסוּפֶּר כְּבַר חַצִי שָנַה תִּרְאִי אֶת אַבִי
אֲדַם יָקָר עִם מַצְפּוּן נָקִי חַסִיד אוּמוֹת. קַדוֹש נִלְהַב. בַּא
עִם מִשְלוֹחַ צְדַקָה כּל שֵנִי בְּשֶבַע בַּעֶרֶב
קוֹרֵא לַךְ חַסָר סָבְלַנוּת לִפְנֵי שֶתֵרְדִי עִם הַכֶּלֶב, לַקָחַת קַרְטוֹן יְרַקוֹת חַצִי רְקוּבִים
וּמַגָש רוֹסְטבִּיף וּשְעוּעִית יְרוּקַה מְאוּלַמֵי הַנְסִיכָה זֶה לא עַזָר
שְאַבָּא קָרַא לַךְ לְיָד הַמִיטָה אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה תַּרְבּות וְסִדְרַת מְגַלֵי עוֹלַם וְיָדַעְת,
עַל הַזִיגוּרַט וּבְנֵי הַמָאיַה וְהַמָמְצִיא הַדָגוּל ג'וּלִיאַלְמוֹ מַרָקוֹנִי וּמַתָי הַיָה
מַסָע הַצְלָב הַשֵנִי גַּם 1144ש"ח לא יַעזְרוּ לִסְגוֹר אֶת הַחוֹר בַּלֵב
וּבַבָּנְק. רוּצִי. לִתְפּוֹס אֶת הַאוֹטוֹבּוּס. מְאַחוֹר. מֵאַחוֹר. פּוֹעַלוֹת נִיקָיוֹן
רְדוּמוֹת בּטַיִיץ שַחוֹר מַבְרִיק קוּקוּ בְּלוֹף וּפַס אֲדוֹם, לִיפְּסְטִיק בְּזוֹל
אַת שוּב מְנַקֶרֶת בְּעַמוּד 24 שֶל רוֹמַן רוּסִי
בַּדֶרֶךְ לְהַחְתָמַת הַכַּרְטִיס הַמָגְנֶטִי תְּרוּמַתֵך הַצְנוּעָה לְמִפְעַל הַחָיִים הַגָדוֹל וְהַמוּפְלָא
מִכּל עוֹד לְפָנַיִיךְ
תַּגִידִי תוֹדָה בִּזְמָנִים שֶל מִיתוּן אַבְטָלַה סְגִירָת מִפְעָלִים צְמִיגִים בּועֲרִים
כּוּלַנוּ אוֹמְרִים תּוֹדָה בְּבקָשַה
סְלִיחָה. תַּגִידִי יַפֶה סְלִיחָה לַבּוֹס, אַת. מִי אַת, הוּדִינִי שֶל הַצָרוֹת, מַלְכָּת הַאַקְוָורְיוּם
מַלְכָּת עַכְבָּרוֹש עַכְשָיו לא לְוָותֵּר לַשִים סַכִּין, לְמַהֵר,
בֵּין הַשִינָיִים. בַּחָיִים, גַּם רַמְבּוֹ צַרִיךְ לַקָחַת מִמֵךְ שִיעוּר
בְּעִיקוּר כּל רֶגֶש. חֶרֶש. חֶרֶש. וְזָרְחַה הַשֶמֶש.
וואוו!!! שיר חברתי-מעמדי, שירת הפרולטריון…
שיר חזק, סיגל, יישר כוח!
תודה גבריאלה
וואו גם אני . הפרולטריון והאינטקטואלים עכשיו ביחד . שוב
מירי יקרה. תודה.
שירת המציאות. הבלתי משתנית…"וזרחה השמש". רק רל תעקרי כל רגש, הוא מתפרץ על כרחך.
תודה רות, לפעמים אין ברירה
כמו המון סטירות בזו אחר זו, חזק מאוד השיר, השירים שלך בכלל.
ענת תודה. היד שלי קלה על ההדק.
סיגל יקירתי יקירתי, זה באמת נורא ואיום מחיר החיים והשיר מעולה גם אם אין בו נחמה
אבל יש נחמה בשירה שולמית, כמו שאמרת לי פעם. תודה יקירתי.
חזק מאוד וסוחף, סיגל, וכמעט מבכיא אותי(עוצרת, עוצרת) איזה פער בין הבטחת ילדות למימוש הבוגר. איזו מחיקת העצמי כדי לשרוד.
תודה סמדר. הפער הזה הוא הוא.
שיר עז ומטיח, סיגל, אבל למה לעקר כל רגש? 1144 ש"ח שגם הם לא מובטחים במלחמת הקיום הכלכלית הזאת. ההבדל הוא שלמרות הצרות את מרקוני, הזיגורט ורומן רוסי איש לא יוכל לקחת ממך. אבל נכון, גם לא את העלבון של המגש מאולמי הנסיכה.
תודה אמיר, נכון. ו1144 זו שנת מסע הצלב השני.
יוצא קצת שיר שגורם לבן אדם לשאול את עצמו, אם אין לו מליון דולר מיותרים איפושהו, לתת לגברת.
ס.
אין מילים
אני אלכוד לך זבוב מעל מכסה המנוע
עסיס..צחוק חמדני נשמע
סיגל, איזה סכין בבטן השיר הזה….אפילו השרירן רמבו מתכופף בכאב.
תודה תמי יקרה ירושלים וחיפה נפגשות שוב באמצע הדרך
שיר עם מצ'טה בין השיניים לא סתם סכין 🙂
חזק סיגל
סיגל חיפשתי להגיד לך שהתוכנייה לחדר הלבשה מקסימה
תודה ריקי זה הכל ג'ונגל סבוך זה
גַּם רַמְבּוֹ צַרִיךְ לַקָחַת מִמֵךְ שִיעוּר
בְּעִיקוּר כּל רֶגֶש. חֶרֶש. חֶרֶש
אפשר לקחת שעור?
זה כל כך קל איריס, שאפילו לא מרגישים. תודה יקירתי.
אשרי תנאי השכר הנמוכים שמולידים שירי משוררים. צריך לקחת ממך שיעור.
תודה לבנה.
סיגל
הכל בסדר, כי את משוררת, ואת תעשי שירים מהמצב
הסוריאליסטי…
רמבו שלי
להתראות טובה
טובה, מתה עלייך. תודה.
הניחי לזעם לכתוב עוד שרים כאלה. את עכברוש מוכשר מאוד.
מעולה. חבל ששירים לא יכולים להתפוצץ באמת.
שיר תהילה לאומץ לב. מה כבר נשאר. שיר ואומץ. והשמש לא בוגדת. כי שמה תקווה.
כתבי העת מלאים מזה
ואתרי האינטרנט מלאים מזה
ואתן ממשיכות לכתוב ולכתוב
כדי להיות מלאות מזה גם
ואתה גואל המשתעל במה אתה מלא?
שעל נעליך בפתח בלוג השירה של המשוררת
שירה שירתי
כה שורה בשורתי
כה בלוגית הרשת
כה פוטי הזמר
שיר חזק סמך, שיר סמכי בהחלט. אתקשר אלייך היום, בעצם הייתי מתקשרת עכשיו אבל מפחדת שאעיר. אם את ערה תתקשרי עיוני.
שיר מצוין.
מה שמרשים הוא שהוא נראה כאילו נכתב כולו בנשימה אחת "מהבטן". אבל מבט במקרוסקופ מצביע על העבודה הרבה שהושקעה כדי ליצור את האפקט הזה.
שיר קשה. אם מנסים להתחמק מקריאת עיתונים אז הנה שמת לנו מראה מול הפנים.
מלחמת הישרדות.מי שילדותו טובה (אבל מה זה "טובה") לא הכינו אותו למלחמות והשרדות.