או איך שקוראים למישור הגדול כותבת
מְרַחוֹק
אִשְתוֹ שֶל עוֹרֵך הַדִין שֶטִיפֵּל בִּתְבִיעַת הַגֵירוּשִים שֶלִי
נוֹסֲעַת בְּנִיסאן אֶקְסטרייל מֵאַה אְַרבָּעִים וְאַחָת כּוֹחוֹת סוּס.
אֲנִי חוֹגֶרֶת אֶת עַצְמִי בְּמוֹשַב הַיְלָדִים הַוָורוֹד מְאַחוֹר. נִשְעֶנֶת.
חִימוּם מֶרְכָּזִי.
מַגָבִים.
מַדוֹנָה.
תִּיק עוֹר נָחַש מוּסַט, כִּמְעָט
דָּרַכְתִי, מַדוֹנָה.
בָּדִיבּוּרִית סוּהֵיל בְּמִלְעֵיל מְקָבֵּל
הוֹרָאוֹת לְמַעֲקֶה עֵץ מְצוּפֶּה
זְכוּכִית מֵאַה עֶשְרִים וְשִישָה מִילִימֶטֶר
בְּשִיוּף עַדִין לְבַל יִפַּגָע מִרְקָם הַפְּנִינָה הַמוּזְמָן
חוֹדַשִים מֵראש.
מַמְתִינָה. מַמְתִינָה. מַמְתִינָה. בְּמַמְתִינָה אַנַה
הַמְנָקַה נְמֵקָה בְּכְּבִיסוֹתֵיהַ נְזוּפָה מוּל קוֹלָה
שֶל אִשְתוֹ שֶל עוֹרֵך הַדִין שֶטִיפֵּל בִּתְבִיעַת הַגֵירוּשִים שֶלִי
בְּדֶרֶך אַבָּא חוּשִי, בַּפְנִיָה הַשְנִיָה
עֵץ
זַיִת
מַזְהִיב
בְּצַד הַדֶרֶך
כּל כַּך, הִיא אוֹמֶרֶת
אֲנִי רוֹצָה לְעַצְמִי עֵץ זַיִת בַּגִינָה, כַּמָה יַפֶה יִהְיֶה (תּוֹדַה לַאֵל
יֵש פּוֹעֵל
שיַבִיא מְרַחוֹק) עֵץ זַיֵת עַקוּר אֶצְלַה בַּגִינָה.
אאוץ", עץ זית עקור וסוהיל במלעיל.
כנראה אותך אי אפשר באמת להושיב במושב האחורי :)).
כל זה בגלל חגורת הבטחון כנראה. תודה לי.
סיגל, אני מכירה את ההרגשה מקרוב.
ועכשיו העשרת אותנו בשיר מצוין
הרי כל שאר החומרים מתכלים
תודה יקירתי.
יקירתי, השיר שלך הוא "מֵאַה אְַרבָּעִים וְאַחָת כּוֹחוֹת סוּס" אם לא למעלה מזה.
מכה מתחת לחגורה (של המושב האחורי), והמסר עובר כמו "זְכוּכִית מֵאַה עֶשְרִים וְשִישָה מִילִימֶטֶר בְּשִיוּף עַדִין".
שיר עם מִרְקָם פְּנִינָה וטעם לענה.
בנדרס תודה. קסם לי קסמה הלענה.
העולם שייך לעורכי הדין הצעירים חסרי מוסר שימכרו את צרותך במסגרת החוק המפוקפק. שום חוק לא עלה עדיין על מצפון נקי. אבל עץ זיין ועץ הזית בחצר כבר לא באופנה. תואיווה מודרנית.
את משוררת. והיא תואיווה.
גרא יקר, תגובה גדולה, ממעמקי המאווייה. תודה תודה. מקווה שאתה מרגיש מעולה.
מצוינת.
מתי יצא ספר שירה שלך?
תודה שירתי. אין לדעת.
תזכירי לי, דרך אבא חושי זה בדרום אפריקה או שהג"י.פי.אס שלי טעה בלויין?
אבא חושי זה בחיפה. למרגלות נו"ש.
לבנה, חיפה..
איך ירגיש אצלה העץ בגינה המעוצבת? והשיר מצוין
ירגיש זר. פליט. תודה חני
כל כך הרבה, סיגל, הכנסת בשיר קטן אחד, עולם ומלואו,תמונת מצב משקפת מציאות אפלולית ברובה, אך גם יש בה עץ זית מזהיב בצד הדרך, בכל זאת.
תודה איריס יקרה.
חזק
תודה תמי
טוב מאד סיגל
שתקבל את כל הזית אשת האדווקט 🙂
זית עליה. תודה ריקי.
שיר מצוין סיגל. מהטובים שקראתי לאחרונה
אהבתי את השיר, סיגל, ויכולתי לראות בדמיוני את אשתו של עורך הדין. בעבר גרתי לא רחוק משם…
כמה טוב שישבת במושב הילדים הוורוד מאחור, ויכולת להתבונן בה ואחר כך לכתוב 🙂
איך שלא מסובבים את זה, שיר גדול
תודה חני, זה המושב הטוב ביותר בתיאטרון.
אם זו עמדתה של הדוברת כלפי אשת עורך הדין מעניין יהיה לשמוע מה יש לה לספר עליו וגם, איזה חלק מתוך עדר הסוסים מומן בכספי הדוברת
חזק, חד, ישיר ונוגע!
היא רוצה עץ זית, מה איכפת לה שהוא עקור? כמו שלא איכפת לה מהנחש ועורו…
לא מרחוק, ראית מקרוב מאוד.
זה יפה. אין לי שום תובנות מעמיקות למה, כי אני לא מבין בשירה וההסעה תיכף מגיעה.