או איך שקוראים למישור הגדול
  • סיגל בן יאיר

    לוקחת בשש בש ומפסידה בשח, קוראת שירה בקול רם ושותה בכוסות זכוכית, לא ישנה כבר 20 שנה, מעצבנת, נרגנת, מבולגנת, מחרטטת על הגיטרה ומזייפת בלי בושה, מוקירה לנצח את נושאי המגבעת, חיה ביקום דמיוני שבו האייטיז עדיין מתקיים, חובבת סרטי טראש, כפייתית בכל מה שנוגע לטעם במוזיקה, מתעלקת על בע"ח פרוותיים,לעולם לא גורבת זוג גרביים זהה, מטרידה סדרתית של כלבים ברחוב.

30.11

 

 

וּבַבּוֹקֶר. אוֹר חִיוֵור שָפוּך מְחָרְכֵי הַתְרִיס.
וְקַמְתִי. שָעַה אֲרוּכָּה מִתְבּוֹנֶנֶת תוֹהַה בִּשְנָתְךָ,
מִצָלֶקֶת יְמִין הַבֶּטֶן לְמִתְאַר פָּנֵיךָ הַיָפוֹת הַנִקְמָט בַּכָּר
וְלַבָשְתִי בְּגָדַי בְּחוֹפְזָה מוֹתַחָת גֶּרֶב שֶגִלְגָלְתָ מְבִּרְכִּי הַיְמָנִית,
הָלוֹך וְגָרוֹב. עַרָבֶּסְקָה סְגוּלָה עַל כָּפּוֹת רַגְלַי.
שִלָבְתִי אֶצְבָּעוֹת רוֹכְסָן הָמַגָף וְהֵנַחְתִי,
כַּף יָדִי עַל לֶחְיֶיךָ וְסֶדֶק צַר נִפְעָר בְּעֵינֵיךָ כְּנָקִיק
וְגוּפְךָ נִכְרָךְ לְיָדַיי לְשָדַיי לִשְפָתַיי עַד שֶהַמֶרְחַק
הַלָך וְהִצְטַמְצֵם לִכְדֵי לָשוֹן שֶקָרְאָה לִי לַבוֹא
כַּמָה רַכָּה הִיא הַלָשוֹן הַחוֹמֶדֶת בַּגֶשֶם.

 

 

21 תגובות

  1. איזה יופי סיגל, ואיך הכל מתקבץ אל רכותה של הלשון הצמאה!

  2. סיגל, שירך כה נעים, מתמסר ורך.

  3. הי סיגל, אהבתי את חלוקת הזמן בשיר. התבוננות ארוכה, התלבשות חפוזה וכשמדובר בנשיקה אז אפשר לעצור אפילו את השיר. פשוט יופי.

  4. למן האור החיוור השפוך ועד לגשם – חמדה שלא היתה כמוה.

    קסם תוצרת "משוררת הבית" שלי.

  5. דפנה שחורי-לסיגל בן יאיר

    הגשם נראה לי דמעות?

  6. עדין וחושני עד כאב

  7. שולמית אפפל

    סיגל, גשם נשיקות לשיר התשוקה שלך

  8. איזה שיר יפה וסקסי! והשורה האחרונה בכלל מופלאה.

  9. סיגסיג, השורה התחתונה היא שיר בפני עצמה.

  10. איריס קובליו

    סיגל סיגליתי, איך פיספסתי ולא הספקתי וכבר יצאת מהגלגלת
    שיר נהדר, מדוייק, ציורי, וצילומי. הנשמע אותך מקריאה אותו?

  11. שיר יפהפה ומענג, סיגל

  12. איזו ארוטיקה נהדרת, סיגלי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסיגל בן יאיר