אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

אור ותכלת

       אור ותכלת האילן אוֹר וּתְכֵלֶת עַל רֹאשִׁי עֲנָפַי נָעִים בָּרוּחַ צַמַּרְתִּי הוֹמָה,  צַמַּרְתִּי הוֹמָה (הוֹ-הוֹ…) בֵּין בַּדַּי צִפֹּור תָּשִׁיר בְּצִלִּי עָיֵף יָנוּחַ אִישׁ הָאֲדָמָה,  אִישׁ הָאֲדָמָה (הוֹ-הוֹ…)  מלים: רפאל ספורטה    לחן: מרדכי זעירא   ענפַי נעו עם הרוח, תכלת ואור נחו על ראשי. איזה אושר. הגננת ליוותה את עצמה באקורדיון, כל הילדים שרו וגם אני. אבל אני ...

קרא עוד »

רגע של עברית

      רֶגַע שֶׁל עִבְרִית   ברשומתו מהיום משה גנן רצה למצוא שם עברי ל"פוסט". אמנם כבר התרגלתי להיתקל בסוֹפֵר מְרַקֵּט  כשאני יוצא לקנות מעט מזון ומִחְיה במרכול, או להיפגש בציווי האַלים  הֹם סַנְטֵר  ברשת חנויות לכלי בית, ואמנם עצם ההתעקשות לדבר עברית ולא היבריש הפכה פה כבר להיברידית  – ובכל זאת  עצם המחשבה על שמות עבריים לענייני המטע נראתה ...

קרא עוד »

רָעָב

  רָעָב   האירוע המסופר כאן מתוך עלילת האֶפוס הבדיוני  שיר טאהירה  מתרחש לאחר שיורש העצר נישאנְט מודח על ידי אחיו מירדאת ובורח על נפשו ליערות הפרא. שם מוביל  אותו חברו ואהובו סאסְראר יחד עם קבוצת נאמנים קטנה עד לעיר דוּשאנה, אל גבול הממלכה. הם חוששים לחייהם, אבל הרעב מכריח אותם לשוב ולהגיח מהיערות.   * נישאנְט ומלוויו עמו, נשאו ...

קרא עוד »

כאן בארץ הריקה

      כָּאן בָּאָרֶץ   כָּאן בָּאָרֶץ הָרֵיקָה     בַּזְּמַן הַמִּתְקַצֵּר חַיִּים וְלֹא חַיִּים, מֵתִים וְלֹא מֵתִים                     פּוֹסְעִים כִּבְנֵי אַלְמָוֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁחָשְׁכָה –   לֹא הָיִינוּ וְאֵינֶנּוּ,     וּמַה יָּכוֹל עוֹד לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הַנּוֹרָא מִכֹּל?   יוֹם יוֹם אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים לָסֹב לָסֹב בְּעִיר הָאַיִן     בְּתַהֲלוּכוֹת הַדִּין   וּכְמוֹ כְּתָמִים עַל עוֹר מֻכֶּה עִקְּבוֹתֵינוּ מִשְׂתָּרְכִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ     מַשְׁחִירִים לְאַט.   ...

קרא עוד »

תל-אביב טוקיו תל-אביב

        תל-אביב טוקיו תל-אביב   ביפן פגשתי את פומיאקי נקמורה ותלמידיו, את שיראישי (למעלה), שונטרו טניקאוה (למטה), ורבים אחרים. המפגשים והתכנים ביפן היו טעוני משמעות עד קצה גבול היכולת, ואספר עליהם בפעם אחרת, כשממש אנחת פה בחזרה J.   פה בארץ חיכה לי  מופע הבּוּטוֹ של מיה דונסקי ואנסמבל מניפה, שקראו את ספרי "יום" כ"בּוּטוֹ-פוּ" – כאותה שפה של תמונות נפש ...

קרא עוד »

כשהחדר נהפך למים: מיה דונסקי ב-NRG

         מחול בּוּטוֹ שנולד מתוך חלימה ביום רביעי יעלו מיה דונסקי ורקדני אנסמבל מניפה במופע מחול בוטו בהשראת שיריו של אמיר אור. דונסקי ואור שיתפו פעולה בעבר בפסטיבלי "שער" של עמותת הליקון, אבל "כשהחדר נהפך למים" הוא המופע הראשון המוקדש כולו ליצירה של אור. "אני מבקשת לגעת במהות שמאחורי המילים", אומרת דונסקי   <!–   יונית נעמן | 2/11/2008 ...

קרא עוד »

להתראות

  זהו. נוסע ליפן ממש עוד מעט, וחוזר ארצה – לבוטו יפני כאן.   להתראות, וכולכם מוזמנים!   מהו בוטו? מה יהיה במופע? מי המשתתפים? לחצו כאן

קרא עוד »

כשהחדר נהפך למים: בוטו בתל אביב

      כשהחדר נהפך למים מופע מחול בּוּטוֹ   מאת מיה דונסקי ובביצועה, עם אנסמבל מניפה בהשראת שירים מספרו של המשורר אמיר אור "יום".   ביום ד" 5.11.08  בתיאטרון ענבל בסוזן דלל, תל אביב תחילת המופע בשעה: 21:00   קבלת פנים ביין שזיפים  מהשעה  20:30       "כשהחדר נהפך למים" הוא אוסף של 6 תמונות מחול שחוברו בהשראת שירי אמיר ...

קרא עוד »

ועל קברו ציווה לחרוט

      לא בדיוק שיר על אמנות, אבל הנה אמנות על שיר: התבשרתי על כך שהאפיטף  שהעליתי כאן עומד להתנוסס על "מצבה" של ממש, מעשה ידי האמן הבריטי אלק פּיוֶר, ויוצב בסלאו (מזרח לונדון) יחד עם תשע עבודות אבן נוספות של שירים מרחבי העולם. הנה הסקיצה.   למען האיזון או הניגוד אני מביא כאן מפיו של טרימלכיו זצ"ל – מארח המשתה הדקדנטי ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור