אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

משוררים כותבים בחירות

    משוררים כותבים בחירות   כדי שלא להוריד עוד יותר את הרף האומלל של השיח, ולאור המצב המסריח, אני מציע שבלי לעשות הנחה, נכתוב את דעתנו הברוכה בפזמוני שמחה ואנחה (גם תעמולה זולה תתקבל בברכה).  אפשר גם לחתום בסלוגן מוחץ (שאולי בעברית נקרא לו זֶעץ?) ואפשר גם סתם להתלוצץ, ואפילו לנמנם מתחת לעץ.   אז הנה אחד, ירוד במיוחד, שטעם ת'מועמדים ...

קרא עוד »

הוּ! דְיֶירָה, אָגאדה, גאנה, שילה! הוּ! פאסָה! – סוף

      הנֵבל של גאסירֶה מההתחלה: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9527&blogID=182   3   בנו הבכור של גאסירה נקבר, ודיֶירה אבְלה. כד הקבורה שבו הושבה הגופה היה אדום מדם. בלילה ההוא נטל גאסירה את הנבל ופרט על העץ. הנבל לא שר. גאסירה כעס. הוא קרא אליו את בניו. אמר גאסירה: "מחר נרכב להילחם בבורדאמה". שבעה ימים רכב גאסירה עם הגיבורים לקרב. מדי יום ...

קרא עוד »

הנבל של גאסירה 2

    הנֵבל של גאסירֶה מההתחלה: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9527&blogID=182     2   בבוקר המחרת שוב יצא גאסירה עם הגיבורים להילחם בבורדאמה. גאסירה זעם. גאסירה קרא אל הגיבורים: "הישארו כאן, מאחור. היום אלחם בבורדאמה לבדי". הגיבורים נשארו מאחור, וגאסירה התקדם לבדו להילחם בבורדאמה.  גאסירה הטיל את חניתו. גאסירה הסתער על הבורדאמה. גאסירה הניף את חרבו. גאסירה היכה ימינה, גאסירה היכה שמאלה. חרבו ...

קרא עוד »

הנֵבל של גאסירֶה 1

       הנֵבל של גאסירֶה 1 ארבע פעמים ניצבה וָּאגאדוּ בכל הדרה. ארבע פעמים אבדה וואגאדו ונעלמה מעין אדם. פעם בגלל גאווה, פעם בגלל מרמה, פעם בגלל חמדנות, ופעם בגלל מחלוקת. ארבע פעמים שינתה וואגאדו את שמה. בפעם הראשונה היא נקראה דְיֶירה, בשנייה אגאדה, בשלישית גאנה, וברביעית שילָה. ארבע פעמים סובבה וואגאדו את פניה. פעם צפונה, פעם מערבה, פעם ...

קרא עוד »

נשף מסכות: בננות ובננים

      נשף  מסכות : בננות ובננים   יותר מדי זמן אנחנו מתהלכים פה על בהונות הדקורום וכריות האצבעות המקלידות, ומדברים מבעד להיכרות האישית ו/או הציבורית שלנו. בואו תהיו מי שאתם ומה שבא לכם באמת! כדי באמת להחליף ראש, אני מזמין אתכם כאן  להמשך  נ ש ף  ה מ ס כ ו ת. נכנסת להגיב על השיר שבקישור למטה? ...

קרא עוד »

אדון הוּ וגברת הִי

     אדון הוּ וגברת הִי ז-הי-רות!!!!  זה לא רק שיר  – זה גם  נ ש ף  מ ס כ ו ת.    לחצו כאן לכללי המשחק.      1.               לִכְאוֹרָהּ      גֶּבֶר הוּא יְצוּר גָּלוּי עַד תְּמִימוּת. אוֹנוֹ אֶל עָל. אֵין בּוֹ שְׁאוֹל. יְצוּרָיו דְּרוּכִים לְעַצְמָם, הַטֶּבַע אֵינֶנָּה עוֹשָׂה בּוֹ מַעֲשִׂים. הוּא חוֹקֵק אֶת חֵיקוֹ בְּחֵיקָהּ, חוֹרֵט דִּבְּרוֹת עַל ...

קרא עוד »

כמו נמר את זינוקו

     סִינוֹפְּסִיס    אַתְּ לוֹבֶשֶׁת אֶת גּוּפֵךְ הַיָּפֶה, הַמִּזְדַּיֵּן, לוֹבֶשֶׁת אוֹתוֹ כְּמוֹ נָמֵר אֶת זִנּוּקוֹ.   אֲנִי חוֹתֵר בְּפִצְעֵךְ אֶל כְּמוּסַת הַמּוֹרְפִין, מִשְׁתַּכְשֵׁךְ בַּמַּגֵּפָה הַיָּפָה מַתִּיז זִקּוּקֵי עַלְכְּאֵב לְתוֹךְ הַפְרֵיים הַמְגֹרֶה, נִתָּר מֵעַל טְרַמְפּוֹלִינַת שָׁמַיִם מְתוּחִים עַד קְצֵה – יוֹרֶה   מַלְקוֹש אַחֲרוֹן בְּהֶחְלֵט. עַכְשָׁו לוֹנְג-שׁוֹט מְשׁוֹטֵט בֵּין עַרְפִלִּיּוֹת שֶׁל בָּשָׂר, עַכְשָׁו מֻתָּר לְקַפֵּל אֶת הַשָׁמַיִם לִפְרֹם אֶת הַפְרֵיים, ...

קרא עוד »

להיות או לא להיות

   את הדברים שאני מביא כאן כתבתי ב-2001, כחצי שנה לפני הפיגוע במגדלי התאומים ולאחר שהשתתפתי בפסטיבל "Poetry Africa" בדרבן, דרום אפריקה. זו הייתה נסיעה די טראומתית. ניצלתי בנס ממוות מתקיפת  שודדים, אבל גם הוכיתי בהלם למראה בתי הספר האיסלמיים שם (המוסלמים הם מיעוט בטל שם, אבל יש כבר מחתרת איסלמית באיזור קייפטאון) ועוד יותר מכך מעוצמת השנאה של העולם ...

קרא עוד »

A pinch of Salt

        Home | Issue 1 |  http://www.saltpublishing.com/saltmagazine/issues/01/text/Or_Amir.htm  Amir Or:  Plates from The Museum of Time Edited by John Kinsella   Amir Or was born in Tel Aviv, Israel in 1956. Among other occupations he has worked as a shepherd, a builder and a restauranteur. He studied philosophy and Comparative Religion in the Hebrew University in Jerusalem, where ...

קרא עוד »

שתי הכתובות על הקיר

      היסטוריה   לֹא, לֹא הָיָה לִי עִנְיָן מְיֻחָד בְּהִיסְטוֹרְיָה. נִתְקַלְתִּי בָּזֶה תּוֹךְ גְּלִישָׁה אַקְרָאִית בַּסִּימוּלַצְיָה הַצְּפוֹנִית: גִּדְרוֹת תַּיִל, פָּנִים מְעֻוִּים, סִרְחוֹן גּוּפוֹת. הָעִנְיָן עִם הַהוֹלוֹגְרָמוֹת הָאֵלֶּה הוּא שֶׁאַף פַּעַם אֵין לָדַעַת מַה יָּצוּץ. לְמַטָּה הָיוּ כַּמָּה סִימָנִים מְרֻבָּעִים.   לְחִיצָה לְאִתּוּר הַמָּקוֹר שִדְּרָה: "הֶעָרַת שׁוּלַיִם שֶׁל צ"וֹנְג חוּסֵיין הַבֵּן מוֹרָה שֶׁבְּמַהֲדוּרָה אַלְחוּטִית יְשָנָה שֶׁל אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה טִיטָנִיקָה (כֶּרֶךְ ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור