אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
משוררים כותבים בחירות
כדי שלא להוריד עוד יותר את הרף האומלל של השיח, ולאור המצב המסריח, אני מציע שבלי לעשות הנחה, נכתוב את דעתנו הברוכה בפזמוני שמחה ואנחה (גם תעמולה זולה תתקבל בברכה).
אפשר גם לחתום בסלוגן מוחץ (שאולי בעברית נקרא לו זֶעץ?) ואפשר גם סתם להתלוצץ, ואפילו לנמנם מתחת לעץ.
אז הנה אחד, ירוד במיוחד, שטעם ת'מועמדים וממליץ פה לסועדים:
המטבחון
עוד מעט המדינה מצביעה
ותפריט הבחירות ממש לא נעים –
אז לבל נקבל שוב צ'ולנט שרוף
במקום צ'יפּוּרה טרייה, מפתיעה,
בצירוף כמה צ'יפסים רעננים:
אל תאמינו לבְרק מחבת עלוב
עשו ביבי רק בתחתונים
וחפשו טבחית נקייה מרבב.
החשבון כבר כאן, הוא לא פתק לבן,
אז צאו רעבים מן העיר והכפר,
קחו קצת תקווה אתכם בלבב,
והכו בתוף, תִקעו בצ'וֹפָר:
הוּ! צ'יפּי!
ואם אתם רוצים להבין ברצינות למה אני חושב קדימה:
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=182&itemID=9719#post9719
ההומור ממש במקומו כמו גם הביבי בתחתונים. אני מעריכה את המחשבה המנמיכה את רוחות "המנהיגים".
זו כתיבה פוליטית!! או שמא סאטירה. בכל מקרה אתה בדרך הנכונה לשחרור מכל המהומה על מאומה.
ומי שלא משורר יכול להשתתף גם?
טוב, נוטלת חירות אולי אחבר ג'ינגל בחירות לג'ונגל הפוליטי ואקנח בסלוגן עסיסי נוטף דבש בחירות.
יאללה, מז'אל המנקה
הגיעה למטבח
כותבת שיר בהפסקה
על מה שמלוכלך:
חג הנקיון מגיע
ונתחיל עם הכפיים
לא יזיק לזכרון שקצת יזיע
להסיר את האבק מהעיניים
הלוא תדע כל מנקה
הדיבורים הם סתם אבקה
אז שלא תצטרכו לעיניים מגב
חשבו היטב על המצב
לבנימין
מי יאמין?
ואהוד
כבר מזמן לא אהוד
בואו יחד נפתח את הוילון
וניתן לאור נקי לחדור
את מי נרצה אצלנו בסלון?
בטח שלא את הצ'אר אביגדור.
ויש לי גם סלוגן נוגן:
הצביעו במרץ
ציפי!
כי ברק הוא לא אובמה!
ומביבי
קניתי
מכל הלב
חרא של שואב!
אח, יא מז'אל,
קשה לנקות ת'ביבי מהאסלה
וכמה שתשפשפי לא תראי ברק,
חראם עלינו, וחבל
כי לנקות ת'ממשלה
לא תספיק מטלית אבק.
אז בואי ננקה ת'רוק מהפָּנים
ולפני שידחפו לנו מטאטא
למקום שעליו אנחנו יושבים
נכניס לחלקלק וגם לשוטה.
ולא נבריק מביבי, כי נבחר בציפי.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
למעשה אם הייתי מוצאת איזה פיטר פן לבחור בו
הייתי מצפצפת על ציפי אבל אין פייטר ויש פן אז זה מה יצא:
ציפי יא ציפייתי
אחרונה את-תקוותִי,
רוּחַ רַע מצביעיִךְ מרְתִּיע,
רוּחַ רַע מרְתִּיע.
אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּקול רם
שֶׁל אָדַם שלא נָדַם
בקלפיות אמצא האות
וְבחַרְתִּיָּה!
(אגב, לא באמת בחרתיה בינתיים).
בחרתיה! הא הא!
ולמה "לא באמת בחרתיה?"
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
זה עתה קיבלתי מסר מלובנגולו מלך זולו אבי עם המטאבולו אשר בהרי בולאוואיה:
המחול בגלים
מעגל עיגולים
עורי צ'יפּי צ'יפּוֹפתי
את מה זה קוּלית, אחותי.
ארשתיך לי ככה סתם
(יותר טוב מהיפופוטם)
בקלפיות כיף להיות
ובחרתיה!
(הה הה…. צ'יפי)
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
נהיה פה כבר כמו במטה של עלה ירוק אבל העיקר לשמור על החיוך והצחוק
אני מתגלגלת כאן ויש לי פיפי
ובאמת שלא באמת בוחרת בציפי
אז שיר אשיר לציפי לציפופו או לאחמד טיבי
אבל מה שלא אעשה לעולם זה לכתוב שיר לביבי
אז הנה בשבילך ובשביל הארוחה
עוד בית פיציפי ממטבחה:
בחשכת העלטה
את היא תקוותי עתה
העלה הירוק לא ירקיע
העלה לא ירקיע
כי ציווני חרות
האדם הפשוט
בקלפיות אמצא האות
ובחרתיה.
לבחור מימד חמישי? עם עלה ירוק?
מעשים הזויים אבל די יעילים
אם לא נצליח להתכסות בעלים
לפחות יהיה לנו במה לנגב את הרוק.
הם עומדים על שפת הסיר
כמו תבלין לא מזיק:
את ביבי או את ציפי הברק יבריק
והשאר הוא באמת עניין רק לשיר.
אז עוד פעם עוגה עוגה עוגה
במעגל המסמם של הקלפי נחוגה
ולא השיר שנשיר אלא מה שנשאיר
שם בפנים – יקבע לנו של מי הוא הסיר.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
הוא רוצה אבל זה לא יוצא
הוא רוצה להיות ראש ממשלה
כי אמא שלו אמרה
הוא יבטל את כל המיסים
ויתן מתנות
שר: רציתם קדימה קיבלתם אחורה
הוא יונה שמעשנת עלה ירוק של זית
הוא הפתק הלבן
הוא יהיה הקוץ שבישבן
מי זה?
קופטש כמובן
http://www.ale-yarok.org.il/
גלגלתי ת'קישור
והדלקתי לי עלה
רייבּ קופטש אומר
שישחק בקישור
שהוא לא די מסטול
(לי זה ברור!)
ושכל עם ישראל
חמודים זה לזה
ובנ-נח ננוחם
או לפחות ניוחם
ושלום על ישראל
עד בוא הגואל.
הבנתי נכון?
ילד חמוד והוזה זה קופטש הזה.
38000 קולות התבזבזו שם
ולחשוב שגם אני הצבעתי בבחירות הקודמות קודמות לעלה ירוק
כי לא היה לי במי לבחור ממש ממש כמו עכשיו
וגם כי אני בעד עישון חופשי אבל הוא לא מבטיח להלחם בחוק איסור העישון במקום ציבורי חשוב לי ביותר: פאב.
אז… אז…לא בוחרת הפעם בעלה הירוק.
השאלה מה כן לא מקבלת בי תשובה עדיין
מקווה שבארבעים ושמונה השעות וקצת פחות שנותרו אדע או שפשוט אתן לאחרים לקבוע בלעדיי.
ביבי דווקא מענטז לא רע וציפי עושה יופי של קדימה אחורה וברק רואה אמת בעיניים…איפה? בכוכב נולד…כל כך יפה הם רוקדים שעכשיו קשה עוד יותר הבחירה.
http://www.imut2009.co.il/imut/content/thegame
:))
טוב שיש ממה לצחוקקקק.
אנימציה מדהימה..
ולחצני ההפעלה, בכלל…
מה אני מפסיד?!!! לא מצליח להעלות את זה.
מפסיד חיוך, אולי תנסה כאן:
http://www.imut2009.co.il/imut/content/thegame
המממ… המחשב שלי לא מרשה את האקטיבקס הזה.
מי הכי מענטז/ת?
ביבי מענטז שחבל על הזמן
ואפילו הצלחתי להרקיד את ליברמן
ברק ממש עושה תנועות של שֶר
את ריקודה של ליבני כל צוות יאשר
לכן אולי החלטתי בזכות אותו חיוך
לרדת מהעץ ולהעביר הילוך.
אך על כך…
בפוסט ה"רציני" החדש.
סיגל, אני חושב שאומר את הדברים בפוסט, אבל אפרופו קופטש החביב, זו תמימות ואשליה די מסוכנת לומר שבשיטת הממשל והבחירות הקיימת אפשר לבחור במשהו שאנחנו מאמינים בו במאה אחוז.
במלים אחרות – זו הצבעה אסטרטגית ברע במיעוטו: לבדוק באופן לא אמוציונאלי מה מקסימום ההשפעה שיכול להיות לקולך.
זה בוודאי לא באף אחד משברי המפלגות הנאבקות על אחוז החסימה, גם לא במרץ, רק"ח או הבית היהודי, ואפילו לא בעבודה, בישראל ביתנו או בש"ס (הם יצטרפו לכל ממשלה).
השאלה האמיתית של הבחירות האלה היא מי ירכיב את הממשלה הבאה.
הנושא האמיתי של הבחירות הוא שינוי שיטת הבחירות.
בלי שינוי כזה כל הצבעה היא בלאו הכי פארסה – הכנות לבחירות הבאות בעוד שנה שנתיים.
שימו לב, המדינה הזאת משותקת כבר שלושים שנה.
הנה משהו שלא משורר כתב אבל שסופר לי ואוהבת דמוקרטיה שכמותי כבר מקימה מפלגה לבחירות הבאות:
"הוכח פוליטית שהחוטיני הינו הסימן הטוב ביותר לדמוקרטיה כי הוא:
מפריד בין הימין לשמאל,
מבליט את שני הגושים,
דואג למרכז
וגם מאחד את מבטי העם".
:)))))
סיגל, ר' מה שכתבתי למטה לאמל:
בין עצוב לבין מצחיק
יש סך הכל הבדל דקיק,
שני עמים יושבים פה יחד
ממש כמו שני פלחי התחת,
שמסתתרים מתחת מיני
וההבדל? רק חוט חוטיני.
אם נפסיק לקחת ת'עצמנו ברצינות
יש סיכוי שניפטר גם מהחוט…
סיגל, הבית האחרון מעולה
תודה אהוד, ככה זה עם המנקות…לוקח זמן עד שהן נכנסות לשוונג.
:0)
בנקיון הבית ננוחם, סיגל!
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
אוי חגית 🙂
אבל פני הדור כפני הביבי
מה חבל שתוצאות הבחירות לא נקבעות
בבלוגיה שלנו!
וקול קורא!!
חברות וחברים, בואו נתאחד ונוציא
ספר שיאגד את הפנינים שיצאו
ממקלדותינו בצוק עת הבחירות.
לפחות נוכל לצחוק בזכרנו את ציון
וכמה היה לנו טוב לפני הבחירות!!
אהוד, ברור שתוצאות הבחירות נקבעות פה במטע, אלא מי יחליט? העם?
ובאשר ליום שאחרי, אמר הנביא:
על נערות בבל שם ישבנו גם בכינו
בזכרנו את היום שלפני…
🙂
לו הייתי מוצאת במטבח הזה מישהו/הי נקי מרבב באמת, היו חיי קלים בהרבה…
בינתיים (כל עוד אין לנו ברק-מחבתות מתוצרת ארה"ב), צריך להסתפק בתבשילים המוצעים. ואם אי אפשר לבחור בהכי טוב, ניאלץ – כל אחד על פי טעמו הקולינארי – להסתפק בפחות גרוע (ופחות מזיק) מהשאר.
בתיאבון!
אוֹה, באמה, הוֹ באמה,
באמה באמה הוֹ
באמה אוֹה, באמה הוֹ שענה 🙂
LET IT BE ZP
SHE WON'T SET US FREE
BUT WILL MAYBE LET US BE
לפחות נרוויח די ג'י…
לאמיר:
איתה עוד הייתי יכולה להסתדר איכשהו, היא נראית לי בסדר, פחות או יותר – אבל מספר 2 שלה מדריך את מנוחתי.
דווקא אפשר למצוא במטבח אנשים נקיי רבב באמת, עדה. כנסי ושזפי עינייך בנבחרת —-
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9659&blogID=114#res119242
לשירה –
כן, ראיתי את זה. כמעט שכנעת אותי… הם עושים רושם טוב והגון, וגם הטיעון שלך על הפחד מסקרים, שגורם לכך שהם יגשימו את עצמם, הוא נכון.
ובכל זאת – אני קצת זקנה מדי בשביל זה. ראיתי כבר כל כך הרבה רסיסי-מפלגות כאלה של נקיי כפיים, שצצו ונעלמו מהר. אפילו הצבעתי לחלק מהם, אי-אז בימים.
אבל ההתלהבות (גם שלך) טובה בעיני. ככה צריך – הרבה יותר טוב מאשר לשבת על הגדר ולהסתפק בפתק לבן.
תודה, עדה. אני חושבת שאולי כדאי לך בכל זאת לחשוב. תיכנסי לאתר שלהם. יש להם סיכוי טוב. והם אנשים אמיתיים וחשובים בחברה הזאת שלנו,, שהולכת ומאבדת מערכיה…
לשירה:
ראיתי את הפוסט שלך והקישורים שנתת כבר אתמול. לא סתם אמרתי שכמעט שכנעת אותי… אבל האמת על הגיל שלי ועל הניסיון שצברתי לא תשתנה, לצערי.
אגב, אני לא בטוחה שהחברה שלנו מאבדת ערכים. זה רק שהפוליטיקאים ואנשי התקשורת מדברים כל הזמן כל כך הרבה שטויות, ומתייעצים כל כך הרבה עם יועצי תדמית ורייטינג, שלא נשאר להם זמן להביע את מה שחשוב 🙂
לעדה:
החברה שלנו הופכת ונהיית אלימה, כוחנית, מונעת מתאוות בצע ומפחדים וחסרת חמלה לחלשים. אני לא המצאתי את זה ואלה לא מילים ריקות. מספיק לראות את הנתונים הסטטיסטיים.
אני לא חושבת שהחברה שלנו לא מושפעת מהמנהיגים שלה ומהתקשורת. מושפעת ועוד איך.
תצביעי כרצונך. רק תצביעי. כי הדבר הכי גרוע, לדעתי, זה לא להצביע.
לשירה –
בעניין הערכים לא השתכנעתי, אבל בעניין ההצבעה את יכולה להיות רגועה. אם לא יפול עלי איזה כח עליון בלתי צפוי, אני אתייצב בקלפי ביום הבחירות, ואכניס למעטפה פתק רגיל, לא לבן. האופציה של "אף אחד לא מספיק טוב בעיני ולכן שברו את הכלים ולא משחקים" מעולם לא נראתה לי: בעיני זה לוקסוס ששום חברה מסודרת לא יכולה להרשות לעצמה – בטח לא אנחנו במצבנו היום.
אז לפחות בעניין הזה – הסירי דאגה מלבך 🙂
בצדק גמור. גם את מנוחתי (ולא רק בין שתיים לארבע).
אבל השילוב ציפי-ליברמן-ברקק בממשלתה יכול לבשל שינוי בשיטת הבחירות והממשל, וזאת בעצם התקווה האמיתית.
הפריימריס הסגורים הם האיום על הדמוקרטיה ונקיון הכפיים כיום.
לאמיר –
אני לא רואה איך יתבשל השינוי הזה, אבל הלוואי שאתה צודק.
זה לא שאני אופטימי במיוחד,אבל זה השילוב היחיד שמבטיח משהו. לא ליברמן ולא ציפי ישנו הרבה במדיניות החוץ שתמיד מנופפים בה, אבל חסימת הטפילות החרדית ושינוי שיטת הבחירות הן תקווה זהירה אך מספקת.
לאמיר-
אולי. אבל לפני שזה יקרה, מה שנקבל זה ליברמן בממשלה, במספרים גדולים מאד, ובלי אופוזיציה ראויה לשמה. וגם אם ליברמן פחות מזיק ממה שנדמה, מאד מדאיג אותי פוטנציאל ההתלקחות שטמון בנוכחות שלו. הרבה יותר קל ומהיר להדליק שרפה מאשר לכבות אותה.
מוזר, אבל בפעם הראשונה מזה זמן רב, אני פחות אופטימית מאנשים רבים סביבי. זה בדרך כלל הפוך: בדרך כלל זאת אני שכותבת לך בתגובות: "זה לא שאני אופטימית במיוחד אבל…" 🙂
אחזור על מה שכבר כתבתי לשירה ושחר:
כששינו את שיטת הבחירות לפריימריס הייתה תקוה, אבל בסופו של דבר ניצחו העסקנים, ואלה פריימריס סגורים. הם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד, לא לבוחר ולא לראשי המפלגות. הם חייבים רק הטבות למקורבים.
מערכת המשפט מצידה בנתה כה הרבה הגנות מהמושחתים שבעצם אי אפשר לעשות שום דבר במדינה. כלום. הכל ייתקע בניירת ואצל עורכי דין.
המבנה הזה שבנו אותו המייסדים רוחש טרמיטים, ואנחנו יושבים בתוכו, שומעים את הכרסום, וממשיכים בשלנו.
בהערכה גסה שמונים חברי כנסת לפחות אינם שייכים לשום מפלגה ואינם חייבים דבר לאיש מלבד למעגל המוטבים שלהם.
גם לראשי המפלגות אין שליטה של ממש בהם.
מה לעשות? הצביעו לרע במיעוטו, אבל במקום שיכול להשפיע. אלה בוודאי לא הירוקים.כל ראש ממשלה בעשרים השנים האחרונות עמד באותה מערכת אילוצים. ברק בנה בשטחים. ביבי התכופף מול האמריקנים. אחרי אופרת הסבון של תעמולת הבחירות והאידיאולוגיות המדומות אין הבדל גדול. אבל בין המתמודדים האמיתיים יש אדם אחד שלפחות לא נגוע בשחיתות, לא הולך לגזור קופון ומאמין עדיין במשהו: ציפי לבני.
וגם בני בגין. נכון. אבל הוא לא הולך להיות ראש ממשלה, וטוב שכך.
כל הרטוריקה של הבחירות שייכת לאופרת סבון שמוכרים פה להמונים ארוחה אחרי ארוחה. אחר כך זה עובר להם.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
לאמיר:
הכל טוב ויפה, אבל זה לא פותר לי את בעיית השרפה שעליה דיברתי…
עליי עשה רושם שהוא מסתובב עם הפח נפט רק לפני הבחירות. בממשלה הוא היה די פודל. יש לו סדר יום אמיתי מאחורי ההצהרות של הבחירות.
לאמיר:
לא מכירה: מה סדר היום הזה?
מה מאחורי הריטוריקה המתלהמת שלא ישראל מחליטה על הצד המעשי שלה? ודאי לא מדיניות חוץ.
שינוי שיטת הבחירות, הפרדת דת ומדינה, וכמובן, כמו כולם – סידור ג'ובים.
באג'נדה הזאת ליברמן לא רחוק מציפי.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
לאמיר –
והאופן שבו הוא מדבר על המגזר הערבי – זה רק "פח נפט שלפני הבחירות", ואחרי הבחירות זה יתמוסס?
הלוואי שאתה צודק. והלוואי שפח הנפט לא יגרום נזק בהיסח הדעת, עוד לפני התמוססותו.
את אשרי הגפרור לא נשיר לאיווט
לא איש כמותו על פח נפט יתלבט
מכונית, משרד, ושומרי ראש
מרגיעים פה לרוב כל שר עכברוש.
האמת המרה היא שבשוך בחירתם
נבחרינו שוכחים שבחרנו אותם;
והרי רק לאוזנינו נועד התקליט:
מדיניות חוץ? רק אובמה מחליט.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
לאמיר –
כן, אבל מה שמדאיג אותי אצל ליברמן זו דווקא מדיניות הפנים – בכל הנוגע ליחס שלו למגזר הערבי. בעניין הזה אובמה לא יוכל להשגיח עלינו.
נכון, נכון, אבל ליברמן לא לבד, ודי תלוי מי ינווט את האיווט: ביבי או ציפי.
ואגב, אם תורידי את הרטוריקה של החזיז והרעם,
תקבלי אותו ביישורת אחת עם רע"ם.
"בלי נאמנות אין אזרחות"? אבל נאמנות זו גם זהות וגם שוויון באזרחות:
קצת דומה למה שהציע וילנר בכנסת הראשונה, לגייס את כל האזרחים הערבים מייד לצה"ל.
לאמיר –
כן, יש דמיון לא מבוטל ברטוריקות של הרעמים השונים, והם בהחלט מלַבִּים זה את זה. אני מוצאת שהאווירה הזאת מסוכנת, כי יש מי שמתייחס לדיבורים האלה מאד ברצינות (בשני הצדדים). אני מקווה שאתה צודק, ושזה לא רציני כמו שזה נראה.
עדה, מבין אותך וגם שותף לחשש,
כי למרות שמדובר פה בנמרים של קש
לא פעם הגולם קם על יוצרו המטופש,
ועם הרוח המתאימה וגפרור בלבבות
גם אלף כבאים לא יצליחו לכבות.
מצחיק! אבל אמיר, הלוואי שהצ'יפסים היו רעננים. הם נראים עבשים מאד. בלשון המעטה.
ה' אלוהינו ה' אחד – רק ה' בקלפי!!!
(ביקשת סלוגן מוחץ? ! ) :)))
וואללה נמחצתי. מספיק לי ה' בשיעורי הקבלה והחשבונית, ואלוהינו בבית ההכנסה והכנסת 🙂
והצ'יפסים – רק תחממו מספיק את המחבת
ותצביעו מיונז. יהיה בסדר.
הו, אמיר! אני שונאת מיונז!
אני בעד סלט טרי, מירקות טריים! וצ'יפס שלא חומם בשמן ישן! ולא חומם שוב ושוב ושוב!
מלכיור בחור חביב,
ובסלט של תלביב
עם שוט גדול ושני גזרים
מאבד פה בוחרים
שלא ישפיעו, וזה חבל
על המטבח המהולל
שבו יש רק חמישה טבחים:
ישי, איווט וביבי,
וכמובן אהוד וציפי,
שלנו ת'תבשיל רוקחים.
עדיף לי טבחית עם סל
על סלט טרי בתוך ז'ורנל.
הו, אמיר, פרשן פוליטי
הוא משורר, הוא אנליטי
אך מטבח הוא לא מנהל
ללא ספק, הוא מתבלבל
כשהוא מראה ת'טבחים
שוכח עד כמה מהבילים
התבשילים המסריחים
שיומם ולילה הם רוקחים
ואנחנו מתבוננים
חסרי אונים – חסרי אונים
אך תקווה ישנה בפתח
לא להיכנע לריח
יש אופציה שפויה ולא קצת –
בבחירות לשים ה' – עבור התנועה הירוקה – מימד!!!
:)))
שירה יקירתי, אחלה שיר!
אך הביטי גם לתוך הסיר
אולי, שמא, אבל ואם
במימד החמישי – נקבל עוד גימלאים.
הו אמיר, הגימלאים
נולדו ממיני חסכים
שבעיקרם היו אישיים
ורוב מצביעיהם היו מיואשים
היה זה מעין פתק לבן
שהביע מחאה ולא עניין
לא כל שכן 'הירוקה – מימד'
שאין בה דיבורים ללא כיסוי
ומי שיצביע לה ולא יפחד
יקבל עתיד טוב יותר – במלוא ביטוי!
שירה, שירה מלכיור איש טוב
מקווה מאוד שלא יגיע לרחוב.
אז למה לזרות לנו בעיניים מלכיור?
אין כזה בתנור ולא ליד הכיור.
עוד פירור לתבשיל? אבל חלילה וחס
עוד נאבד ת'קולות ונוסיף אחד לש"ס.
זאת לא בחירה בין חנין לחולדאי
דרוש פה שיקול דעת אחראי:
לא כדאי להצביע למפלגה אבודה
אלא למי שיוכל לעשות ת'עבודה
(ולא בעיניים, כמו מפלגת העבודה)
אז לדעתי את טועה למרות שאת חמודה.
אמיר, יקירי, גם אתה חמוד
אני מקווה שאתה לא תלך לאיבוד
כי עם ציפי וחיים וצחי גם
המדינה לא תהיה אור גדול לעולם
אבל לא כך ב'הירוקה – מימד'
שאין בה דיבורים ללא כיסוי
ומי שיצביע לה ולא יפחד
יקבל עתיד טוב יותר – במלוא ביטוי!
טוב, בסדר, אז כולנו מלכיור
נקבל ש"ס מלפנים ואביגדור מאחור.
תגידי ישר, עובדיה יוסף
הוא המנהיג, ואנחנו המאסף.
אני בפנים! מי לה' אליי!
נעשה גועליציה עם האריה מתל חי.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
נשברתי מהחרוזים.
עם כל הכבוד – מה הקשר בין מיכאל מלכיאור ועובדיה יוסף?????!!!!!?
אם היית יודע משהו על יחסו של מלכיאור לכפייה דתית, לא היית ממהר לקשור קשרים.
מלכיאור בעד נישואים אזרחיים, בעד תחבורה ציבורית בשבת. נגד כל סממן שלטוני שכופה דת על אזרחי המדינה! הוא בעד הפרדה של דת מהמדינה. מלכיאור יותר פלורליסט וליברלי מהרבה חילוניים שאני מכירה. על מה אתה מדבר?
תקרא קצת לפני שאתה ממהר לקשור את עובדיה יוסף – שמשנתו כפייתית ומתנשאת – למלכיאור הפלורליסט:
http://hayeruka-meimad.org.il/dat_medina
לא משווה ביניהם ולא מקשר
זה טרף וזה כשר,
אבל כל קול שנאבד במימד
הוא תמיכה ביוסף היחיד והמיוחד
לכן לפני שעם הה"א נרוץ
נזכור שאנחנו עלולים לצ'את בחוץ.
ולא רק שלא נשפיע כמקווה
בסוף עוד נטבול עם השרץ במקווה 🙂
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
:)))
לא נותר לי אלא לעשות
ככל יכולתי, אמירי הדתי (?)
על מנת שאוכל להמשיך לקוות
שזו עדיין ארצי – מולדתי!
ולהצביע לירוקה מימד!!!
למען עתיד טוב יותר.
לא חשוב מה ומי מבשלים במטבחון
תמיד יצא משם סירחון
שיוצג לנו כניצחון
ולנצח נאכל חרבון
אהוד, בקשר לסירחון,
זה מה זה נכון,
ובכל זאת חייבים
להפשיל ת'שרוולים
לנקות ת'ביבי ות'חרבון
ולחפש בחרא ת'בונבון.
אם לא נרצה, תישאר רק אגדה
ועל החורבן נספר בהגדה.
אולי מותר לנו הפעם לרחוץ בנקיון כפינו ולא ללכלך אותן בקלפי.
מי שראשו טומן בחול
יגלה שטמן אותו בפח
מי שחושב שלברוח יכול
יגלה שנקיון כפיו מלוכלך…
אולי להשפיע קשה לבוחר,
אבל רוח התבוסה קשה עוד יותר.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
האם לנצח נאכל חרב-ון ?
חלילה, רק עד גמר התאבון
לשלוט ביהודה ובשומרון.
ומה בקשר לחבל עזה?
עזה כמוות לרצועה האהבה
לעולם לא נוותר על זכות השיבה
אהוד, אהוד, אתה כזה חמוד
אבל הרצוי לחוד והמצוי אבוד
במדינת ישראל לא יקום שום גואל:
גם הגימלאים לא יקבלו את זכות השׂיבה
ורק אנחנו יכולים עוד למצוא לנו אהבה.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
נהדר, אמיר!
לא מסכים, אבל נהנה מהפואטיקה.
אני אשמח להשיב לך בפוסט משלי.
🙂
אוטוטו זה בא.
שחר יקירי, הכנסת מסריחה
אין בזה חידוש, ובוודאי לא ברכה.
ברק כבר כהה מפרשיות מביכות
ופואד קנה לו את רוב הכוחות
בקולות מצביעים להשכיר לכל נדרש
שאסף בכפרים באיזור המשולש.
אז מה שדרוש לנו הוא מטאטא רענן
לא הרבה תקוה, אבל זה לא אודי הקטן
שיישב על הסיר במטבח של ציפי או ביבי
ויאכל מה שיתנו לו, מליברמן עד טיבי.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
אמיר,
מפלגת העבודה היא לא רק ברק. וודאי שאינה רק פואד. (כמו שקדימה אינה רק אולמרט ואינה רק לבני). מפלגת העבודה היא פינס והרצוג ויחימוביץ' וברוורמן ודניאל בן סימון (הנפלא). ברור שתמצא בה עשבים שוטים, כמו גם בליכוד ובישראל ביתנו, אבל לא בכמות של קדימה.
דווקא קדימה (שאתה מאמין שהיא היא התקווה משום שהיא חדשה) נעדרת חוט שדרה. דווקא היא זו שתאכל כל מה שיתנו לה, כי חפצת חיים היא.
הרי קדימה התישבה על הבלטה שבין הליכוד לעבודה. ב – 2006 הפכה קדימה לליכוד ב' וב – 2009 לעבודה ב'.
קדימה עלולה להיעלם באופוזציה, ולכן תקח הכל. מביבי ועד טיבי. לכן היא מחזרת עכשיו אחרי ליבי. (ליברמן).
קדימה מפחדת שגורלה יהא זהה לזה של מפלגת המרכז ושל מפלגת שינוי (אלה שהתיישבו על אותה בלטה). היא הצליחה היכן שהם נכשלו, בזכות אריק שרון שילד אותה מתוך מפלגת שלטון (ליכוד).
ימים יגידו אם קדימה תשרוד. אבל סיכוייה של ציפי להרכיב ממשלה קלושים, אמיר. ואם תצביע בעד קדימה, יתכן שקולך יתגלגל לליכוד ולש"ס. האם אתה באמת פוסל תרחיש כזה, לפיו קדימה תשב בקואליציה עם ביבי וש"ס או תרחיש לפיו מופז יתפצל מקדימה ויחבור לביבי וש"ס?
הו, צ'יפּי…
🙂
צ'יפי תיעלם? אין סיכוי. לא מכאן.
שני מנדטים הפרש בין הליכוד לקדימה
קול ועוד קול, ונראה להם באימ-אימא
ומי כן נעלם? ברקק, פואד, ופינס הקטן.
העבודה, חביבי, אותה הגברת
מפודרת, מתפוררת ובאותה האדרת:
רגל בעבודה ורגל במרץ,
רגל אצל ביבי ויד בכל שרץ.
גם את השמות שהזכרת אתה כנראה מכיר
רק מרחוק או מעבר לקיר
אך בשניים מאלה כבר פגשתי מקרוב
ותאמין לי שחר, עדיף לי מיקרובּ
הנה משהו, שעזר לי קצת להבין או נתן לי חיזוק לגבי מה העמדות שלי:
זה לינק לשאלון של כמה עשרות שאלות, שבסוף ימקם אותך ביחס לכל מפלגה.
לי זה עזר 🙂
http://israel.kieskompas.nl/
תמיד הצבעתי מרצ, או רץ, מאז גיל 18,
ובפעמיים האחרונות הייתי צריכה לגשת לאינטרנט בכדי לקרוא מי המועמדים שלהם ….
גם הפעם עשיתי זאת.
אני לא יודעת אם ייצא לי מרצ-ליבני או מרצ-ברק או השד-יודע מפלגה אחרת ממרצ (אני קצת פוחדת לנסות ולראות מה יקרה……לי )
🙂
נו,
מה יצא לכם בשאלון ???
רונית השאלונית,
הנה מה שיצא לי:
קדימה
יש לך הסכמה של 72%
בטחוני – מדיני: 83%
חברתי – כלכלי: 65%
דת ומדינה: 70%
העבודה
יש לך הסכמה של 68%
בטחוני – מדיני: 75%
חברתי – כלכלי: 62%
דת ומדינה: 75%
התנועה החדשה – מר"צ
יש לך הסכמה של 65%
בטחוני – מדיני: 68%
חברתי – כלכלי: 53%
דת ומדינה: 95%
ג'יזוס כרייסט
אללה יוסטור
אלוהים ישמור
🙂
לי יצא הפוך:
מרצ 80%
עבודה
קדימה
פחות או יותר מה שהבנתי שהשאלון הבין ממני, הוא שאני שמאלנית מאד בענייני דת ומדינה, שמאלנית מתונה בחברתי-כלכלי, ופאשיסטית-מתונה בבטחוני-מדיני.
בקיצור,
בלבלתי את מוחי, עניתי לשאלונים,
קראתי כמה דפי מצע, ניסיתי לקרוא את מאמריכם הידעניים שמאד קשים לי להבנה,
ומה יצא בסוף ???
שאני בוחרת מרצ מובהקת שצריכה להפסיק לנסות להבין דברים שהיא במילא לא מבינה בהם,
לסתום וללכת להצביע כרגיל מאז גיל 18,
מרצ.
במצברוח עליז זה,
אולי אפילו אחבר חמשירון בהמשך.
רק לנחם אותך על הסטטיסטיקה של המשאל הזה, הבאים בתור היו רע"ם וליברמן בסדר הזה 🙂 אפשר אולי לערבב אותם קצת?
והיום עוד יוקפץ על מחבת
החמשיר שעדיין ולא כתבת
במצב רוח עליז
מותר להבריז
ואפילו בצאת השבת.
כתבתי את "מרצ מרצ מרצ",
זה היה ה"חמשיר שלי …
אני מאד אהבתי את השאלון ההוא של המכון לדמוקרטיה נדמה לי.
תראה כמה הוא משקף,
יוצאות לנו בדיוק המפלגות שאנחנו חושבים להצביע להן.
ואם תרשה לי, נורא מצחיק הפוסט הזה,
ו"הוּ צ'יפי" נשמע מעט מגונה …
אבל זה באמת מגונה –
כל הטריפ של הצ'יפי,
אבל בכל זאת עדיף
מלעשות ביבי
וההכרח, כידוע,
לא יגונה…
הוּ! צ'יפּי!
ניסיתי היום את ה"הוּ" הזה על כמה חברים שלי,
ככה מידי פעם אמרתי "הוּ" בכל מיני הקשרים,
רציתי לראות איך יגיבו.
הם לא התייחסו, הם רגילים לכל מיני שטויות שלי וכבר לא מתייחסים ספציפית,
איזה באסה.
האמת שהייתי בטוחה שאתה מרצ או חד"ש אפילו.
ונכון שלא מצביעים ראש ממשלה השנה ?
גיליתי את זה רק היום…
ניסית את ההוּ? :)))))))))))))))
הרגת אותי מצחוק, רונית.
באמת באסה. אין תקוה לעם הזה.
דגדגנו להם בבית השחי והם פרצו בבכי,
תקענו להם נוד והם הודו לנו מאוד,
אמרנו להם הוּ – והם לא שמעו…
די, מה עוד נעשה בשבילכם?
ונכון, לא מצביעים ראש השנה בממשלה,
אבל לפחות נערוך פה סדר:
שיהיו קלפים בקלפי, ובחורה לכל בוחר (וגם להפך, זה ברור) ונעמעם את העם,
ונצביע לצביעות. יומרץ ליברמן!
והוּ, לא סתם יצאו לי אחרי הנ"ל
רע"ם וליברמן – כשמורידים מהם את ההתלהמות הם ממש אחים.
אבל מרק"ח ומרץ יש לי עווית, ולא רק בגלל שאני לא סוציאליסט:
רק"ח הפכה לערבית לאומית, ומרץ תמיד הזניחה משרוך עד חוט, לטובת הכאילו השפעה על מדיניות החוץ.
עם מנהיגים שכאלה, מה אדבר –
משורה ישחרר רק צו הבוחר…
רק לטומי זצ"ל שבא עם ה"שינוי", הצבעתי בלב שלם לשם שינוי.
הוּ! רונית! הוּ! צ'יפי.
אוי ואבוי,
או שמא "הו" ואבוי,
טוב שלא דיברנו פוליטיקה עד היום…
טומי היה הכי נוראי בעיני,
התגלמות הגזענות ושנאת החינם.
בדיו כמו חלק ספציפי בחרדיות שאני לא אוהבת.
יסוצלאסט אמיר אור לאלתר !!
טומי טומי ילד רע
עם פה גס נורא נורא
אבל עשה ת'עבודה
נשאר רק להגיד תודה.
בפוליטיקה, רוניתא,
הדיבורים הם מטרוניתא
שמקצועה עתיק מאוד –
רק מעשים שווים כבוד.
ובקשר ל"מעמד הפועלים"
תנו להם חכות ולא דגים.
הכוונות מכשירות את הדרך למעשים נכונים.
וכשהכוונות, ושל 99% מהציבור כיום,
זה לא רק נחלת הפוליטיקאים,
נובעות משנאה עצמית,
המעשים, גם אם חלק ייראו כנכונים ובונים,
לא יסללו לנו מסלול של אור.
למרות שעשייה היא דבר מבורך לכשעצמו בעולם,
כי זה עולם המעשה,
סוף מחשבה בכוונה תחילה.
מעדיפה אדם שכוונותיו זכות ולא עושה הרבה, מאשר אנשים עם שנאה כל כך מרובה שעושים קצת טוב והמון רע.
ולא אדבר סרה באדם טוב סה"כ שנפטר, זצ"ל.
מסכים אתך רונית, שסוף מעשה במחשבה תחילה, אבל 99%?? שנאה עצמית? גם את, רונית?
לא, לא חושב ככה, לא עלייך ולא על רובנו.
הכוונות טובות, אבל השיקולים לא פעם משתבשים. כשאדם מבין שאושרו תלוי לגמרי ברמת האחריות שהוא לוקח על סביבתו, הוא יותר ויותר בדרך הנכונה. כשהוא לוקח אחריות על יותר מעצמו, משפחתו וחבריו, ומרחיב לכל אדם במדינה ובעולם – שיקוליו משתפרים.
וואי, אמיר,
זה הפסיק לך את החרוזים …
🙂 🙁
כן, האמת שזה מה שאני מאמינה.
אולי המילים "שנאה עצמית" קצת מוגזמות,
אבל כולנו באנו לכאן ללמוד לאהוב את עצמנו ולהכיר בעוצמה ה-א-מ-י-ת-י-ת שלנו, שלימדו אותנו מרגע לידתנו להיפרד ולפחד ממנה.
כמעט כל מה שאנחנו עושים הוא בריחה, כולל הבלוגייה הזו למשל,
וניסיון למצוא מילויים חיצוניים.
תחשוב על גדילה אמיתית לעומת מילוי.
בכנות.
עכשיו תחשוב כמה אחוז ביום או בשבוע אתה עסוק במילויים חיצוניים וכמה בצמיחה אמיתית משורש הנשמה, מפנימה החוצה.
המודעות היא דרך החוצה.
ואני מאמינה שמותר גם ליהנות ולחטוא תוך כדי, אבל עם שימת לב.
ברבות הימים, ההנאה מהשטויות האלה תיפסק ותיגבר ההנאה מדברים רוחניים אמיתיים.
רונית, יש הרבה תמיכה, תקשורת, למידה והכוונה כאן.
מבחינתי האתגר הדיאלוגי שמעמידה הבלוגיה, ודווקא ברמה האנושית, הוא סוג של אינטרקציה מאתגרת וגם לימוד.
מגדל השן הפרטי אינו מבטיח יותר צמיחה. לכל זמן ועת לכל חפץ. עת להיות קשה עם עצמך, ועת להיות רכה. בסך הכל אנחנו בעולם ולא מחוץ לו.
החוכמה היא להשתמש בחיים עצמם ככיתת לימוד וצמיחה.
ייתכן שאגיע כאן למיצוי, אבל בתודה, לא בסלידה.
יכול להיות שאנחנו מדברים על דברים קצת שונים.
רכה וקשה, זה בלי קשר.
לא סולדת מהבלוגייה, רק מודעת לרעשים …
מרגישה מתי טוב לי משהו ומתי לא בדיוק …
אמיר,
העלית חיוך על שפתיי…
במיוחד עם ה"ביבי בתחתונים"…
בהחלט!
ליאור, כשיש ביבי בתחתונים צריך להחליף מהר ת'חיתול,
אבל כשיש לביבי ברק צריך לזוז מהקשת (ואני לא מתכוון לקשת בענן)
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
שלוש שאלות לאמיר מימים ימימה
1. האם גם באמירים נפלה השלהבת?
2. מי צעד קדימה?
חסרי חוליות
ממפלגות אחרות
ציפי, שאול, צחי,רוחמה,חיים, דליה
שבקשו סידור עבודה יותר נוח.
3.מה הבחירות האלו לכם עכשיו
ולא בעוד שנתיים?
נקיון כפיים!!
מסקנה בשניותיים:
ברי הלבב ונקיי כפיים.
המורה: ילדים, מי הכי נקי בכפיים
וגם בצפורניים?
הכתה במקהלה:
אורון, גלאון, ניצן
וגם הגלאון השניה זהבה, המורה.
המסקנה אם כך ברורה
גם אם נתעלם
מעניינים הרי עולם
ואם לא
על אחת וכמה
דוד היקר, המורה צודקת
אבל בדוק קודם כל מה היא מלמדת:
היא יודעת אזרחות אבל חלשה בחשבון
לא רלבנטית לממשלה חבורת הגלאון.
וציפי היתה דווקא תלמידה טובה
את מצע קדימה היא ישבה וכתבה:
לוותר על שטחים, לחבוט ת'שטיחים,
ולעשות מה שאפשר, גם עם כמה מסריחים.
אמיר
אתה הלא גם איש מעשה
הגם אתה משורר תמים
ככל המשוררים (התמימים?)
שלום היא תעשה?
תהליך היא תעשה.
איך כתב אלתרמן
"השיחות נמשכות"
ב1949 על שיחות רודוס.
השיחות ימשכו
אם לזה התכוונת אתה צודק
דוד, אתה צודק, ור' מה שעניתי למעלה לעדה.
נכון, היא תעשה "תהליך" וכך גם כל שאר המועמדים. זה לא תלוי בהם אלא הרבה יותר במר אובמה.
השאלות האמיתיות הנוגעות לעתידנו הן החינוך, שינוי שיטת השלטון, והפרדת דת ומדינה – בסדר זה.
אבל השאלות האלה מוסוות מתחת ללהג התעמולה.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
לא להכשיר אף שרץ:
רק להצביע מ"רצ.
ובעצם, זאת לא הסיבה: לא נשאר פה כמעט שמאל, זה רע. ובלי קשר לדעןת אישיות של כל אחד — זה פשוט לא בריא לְמדינה. (בשווא: לכל מדינה.) אני מצביעה מ"רצ כדי לחזק את השמאל.
יעל, גם אני. עדיין מצביעה למרץ. שנים. כנראה שאנחנו שמרניות.
לא שמרנות
כי אם שפיות.
אם תצביעי ברק
פואד יעכיר את המטאפורה דלעיל – מרק
בהצהרות א-הומניות שמתאימות לחרק.
אם ציפי
תקבלי שאול וצחי
מתכון בטוח לנהי ובֶּכי
אם להם הצבעת
אין כבר מנוס
האחריות גם שלך
דוד היקר, העובר פה אורח,
איך זה שיש לך עדיין כוח
ומספיק תום עדיין להאמין
שכזאת מקהלת קולות קטנטנים
יכולה לשיר כמו להקת לוייתנים?
סימפטים החבר'ה האלה ממרץ
אבל אין להם צ'אנס לטהר את השרץ-
אולי ג'וק מסומם או חיפוּשׁון תועה
אבל תכל'ס צריך פה מטאטא ויעה,
מפלגה גדולה שיכולה לשנות
אם לא אותנו אז לפחות את שיטת הבחירות.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
ימין או שמאל,
רק חול וטחול
פה במדבר
יצהיב הכול.
יש פשיסטים מימין
ויש פשיסטים גם משמאל
רק השפויים, איך להבין
מסיסמאות ידעו לחדול.
ימין ושמאל
רק טחול עם חול
כבר אין מזמן
וזה הכל.
מרץ מרץ לא רדפתי כי מזמן כבר התאכזבתי,
שולה לא בעפולה, היא אצלי פסל על מזנון ושריד פליט בארון.
ביבי-יהו טיפס על סולם עד לשמים
מאז יושב שם וגוזר לעניים ת'כנפיים
לעשירים מגדיל ת'זין.
ש"ס קונטרול זה עול גדול
נו, כבר שיפרידו דת ממדינה
כמו תורכיה מעגבנייה.
צ'יפי דריפי ימפמפוני
לא מבינה כלום בניתוח הגמוני,
מיטלטלת כך וכך בלי לדעת מה הכרח..
ברק ירד בדרום ספרד
ומה נעשה כשימהר לתקוף את אחמדינג'אד .
עלה ירוק לא ירוק עד
עד הנאפס הבא…או מה?
אתם גדולים! עשיתם לי את השבת. צחקתי צחקתי צחקתי.
הוּ!לאט לך יעלה! "צחוק וקלות ראש מרגילין לערווה" (אבות פ"ג מי"ג)
תמי תמי, אין כמוך
ברור שאין במי לתמוך:
בדעה צלולה ולב שלם
נשאר לבדוק מה משתלם.
שלא כמו התמחוי של ש"ס
דווקא ביבי מוריד ת'מס
וכך גם ציפי לעניים
תיתן חכות ולא דגים.
וברק? יאכל מן השולחן
פירור משם, פירור מכאן
תנו לו ביטחון, ויומיום חג:
להראות לעם מאין משתין הדג.
ציפי קוּלית, בגובה העין
לא תתלהם, תשלוף ת'זין
תחשוב על המדינה לראות
מה שמעבר לבחירות.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
אופס, יש הברה
(או שתיים) מיותרה…
אז ככה זה בעצם נקרא:
תמי תמי, אין כמוך
ברור שאין במי לתמוך:
בדעה צלולה ולב שלם
נשאר לבדוק מה משתלם.
שלא כמו התמחוי של ש"ס
דווקא ביבי מוריד ת'מס
וכך גם ציפי לעניים
תיתן חכות ולא דגים.
וברק? יאכל מן השולחן
פירור משם, פירור מכאן
תנו לו ביטחון, ויומיום חג:
להראות מאין משתין הדג.
ציפי קוּלית, בגובה העין
לא תתלהם, תשלוף ת'זין
תחשוב על המדינה לראות
מה שמעבר לבחירות.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
בדעה חלולה ולב כבד
אין לי מושג את מי אכבד.
הפיתקית קטנה ומבטיחה
בתנאי שמיועדת נכונה
למנהיג בראש המפלגה.
איך אדע בעוד ימים
מה טובת המדינה
כשהיא עצמה הינה
בדיעה כה חלוקה.
השכם בבוקר קם הזמיר
ושר על חלוני: "אוי וי זְמיר"
בדיעה חלולה ולב כבד
נשאר לנו רק להרוס ת'כבד
ועם טיפה מרה לאכול ת'לב
ולקנח ב'געוואלד' ונפיחה של כאב.
אז מעמדת הדי ג'יי כבר מוטב שניקח
את צ'יפי לנקות ת'מטבח המלוכלך
וניתן לעצמנו את הצ'אנס שנשאר
ואם זה לא יילך, מכירים כבר ת'שאר…
נגלגל בעלה את המלכוד והאבוּדה
נניח תפֵלין, ש"ס בצד אגודה,
ונמשיך לראות מאחורי משקף שחור
איך דופקים לנו ת'מדינה מלפנים ומאחור.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
למה לנו לשבת בחיבוק עיניים
כשילדינו יגדלו כמו בני כלאיים.
מה נותיר להם בעוד שנה שנתיים
אם לא נפעל לנקיון כפיים
כשאצבעותינו תחובות ולא ביין.
צ'יפי דריפי לא צ'ופר
היא רק ברירת מחדל
וכל השאר עוד יסופר
מאחור ומלפנים
בכל היומנים.
זה לא ממש טיפ
להגיד לי שצ'יפ
היא לא
מה שהיא לא
אבל מה כן?
שנגיד לזקן?
אז כן לצ'יפור
בין הקוצים
ובכן יש לה רק
שלוש ארבע שנים…
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
הבן שלי אומר צ'יפי
והשני אומר זה טריקי
הבכור מבין את מה שמאחור
והצעיר לא רוצה בכלל לבחור.
ביום שלישי יהיה הכל ברור
בלי קשר לעלית העם יחליט
אולי אחר כך נדע את התכלית
ממטרים ירדו בכל מקום
הכנרת תתמלא
הראש יתפנה
ושוב נרדם לעוד ארבע שנים
עד שנאמין שאנחנו לא כבשים
ואפשר לעבוד על שינויים.
נו, טוב, בסדר, וזיי געזונגט
הלכה השבת ונשארנו עם הצ'ולנט
וכשהעם יחליט על מרק שעועית
נאכל ת'לב וגם ת'טחול
ונחזור לכתוב זמירות של חול.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
יש לך עצה אחרת
כי הפעם אחרנו ת'רכבת.
יכולנו לחשוב מעט ליפני
כדי ליזום שינוי ולא אחרי
צ'ולנט שבת
וליבנו שנצבט
מכל דעה או בעל מאה.
לפני ולא עם י..
טוב אז בינתיים סיכום ביניים
מטעם תרח אבי נחור:
תנו צ'אפחה לצ'יפי
מרק לברק
ועל ביבי –
רק ביבי.
התבלבלתי טראח נפלתי
זה לא בגלל ציפי
ובטוח שלא טעיתי
כי הפתק על הגב
שת'צ'אפחה אני אסחב
בנות עם עיניים צהובות
לא יצביעו בקלפיות לבנות
ודרך אגב, הן אומרות:
שביבי ילך לשרה
וברק לוואדי ערה
עם צהוב בעיניים
זה נשמע די מפחיד
עדיף כבר ששיניים
יתקעו להם בווריד.
בנות, בנות – מסוכנות.
שרה? זה גדול עליה:
בעל מאתיים, או בעל מאה,
כשביבי רץ לבכות לשרה
היא מנחמת: אתה לא בררה.
בנות, בנות – לא משתנות.
גם כשלאודי התחשק
בצור הוא בתחפושת שאפה
עם חייל כבר התנשק
והפיאה כמעט לו עפה.
בנות, בנות – מתחמנות.
אבל צ'יפוֹרה – ציפוּר אחר,
משגעת ת'בנים
ולא כמו אודי, לא תמהר
אם יצא לה ביבי בתחתונים.
הו! צ'יפי!
צ'יפי משגעת ת'בנים
אם יתפסו אותה בתחתונים
יש לה מגן ביצים,
מחוך עם שרוך על הפנים.
ואם כל זאת הימים מתקצרים
והרגשות מעורבים,
כך מדווחים כל הצהובונים
הנועצים מבט תחת כל עץ או מבושים,
בלי בושה מציפי-רים.
לא משוררת אולי, אבל גם לא רוצה להיות רק צופה.
פתק לבן במדינה הזאת זו לא אופציה.מספר הפתקים הלבנים מכתיב את מהירות התדרדרות העגלה במורד
והסירחון במטבח עולה מעלה מעלה.
אם כל אחד יבין שיש לו חלק מכריע במשחק,ויטרח לשלשל פתק נבחר לתוך הקלפי,אולי בסוף לא נוכרח
לאכול חרא…עם צ"יפס ובלעדיו זה לא מעדן.
שירית, מסריח השולחן
וזה ברור, לא מעדן
וצדקת לגמרי בעניין:
אין פה ת'לוקסוס לפתק לבן 🙂
והאמת שרוב הנמנעים
מבלים סתם יום נעים
לקלפי כלל לא מגיעים
ודי ברור, זה לא מתאים!
אז יאללה, שוב ת'אף נסתום
נשלשל לקלפי כל היום
נוריד ת'פתק ונחתום
על טיפּ תקוה לעם יתום 🙁
שלא יאמרו שלא ניסה הוא
לקרקֵס את נתניהו
ולצ'יפי אם יבחר – הו!
נראה אולי שזז פה משהו…
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
אמיר, שנון מצחיק וחכם ועם זאת, ביום הבחירות, מנוי וגמור עמי שאני מצביע לאהוד ברק. צריך להחזיר את המדינה למפא"יניקים ומהר. ואם לא להם – לצאצאיהם. רק הם יודעים לנהל את העסק הבעייתי הזה שהם הקימו. רני.
לרן
לברק יש תכונות אחדות של מנהיג מוביל. אך הוא כוחני ומקרה עזה מוכיח זאת שוב (גם פעולותיו הכוחניות בתחילת האינתיפדה השניה הגבירו את התבערה במקום לשככה). כאיש ספר אתה צריך להיות מודע לזרמי העומק של המעשה גם על החברה שלנו (ליברמן) ובעולם (מצורעים). אם בארזים…
אצטט חלקי דברים שלי מלמעלה
אם תצביע ברק
פואד יעכיר את המטאפורה דלעיל – מרק
בהצהרות א-הומניות שמביישות חרק.
אם להם הצבעת
אין כבר מנוס
האחריות גם שלך
רני, למפא"יניקים יש פה זכות
אבל זכות לחוד ותקוה לחוד –
ואם לא נשנה ת'שיטה צ'יק צ'ק
נשכשך בביבי או במי הברקק.
לכן כדאי שכולנו ביחד
ננגב ת'ביבי וגם את התחת
ונעשה ניקיון בשיטת הבחירות
לפני שיישארו מאתנו רק נחירות.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
הגבתי אצלי בבלוג:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=120&itemID=9688#post9688
(מה שנקרא, לבוא מן האוב)
רונן, מן האוב עלית לגוב
אריות מרוטים של ריאליטי וסרטים 🙂
כי כמה חבל – כל קול למרץ
יתרום רק כזרת לכנסת המתפוררת,
לא יעמוד בפרץ בפני שום שרץ,
וגם את הגברת
עוד ישאיר בלי האדרת.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
הו או אמיר, הידוע לך שחל איסור על תשדירי תעמולה עד ליום הנורא …?
(רק להזכר בכל הזבל שלמחרת..בכל מובן)
אבל אם היתרתם רסן
מי אני שאעמוד בצד ואחריש
ואשיבכם כְּדִלקמנוס
(באין מנוס..)
על פי הדעת (ניסיון)
ועל פי ההגיון
מתבררת התכלית
לא במוצא פה
אלא במוצא פי –
הטבעת.
לפיכך מיום שנפלה הכרעתכם
יקבע מושבכם
על שפת פי
עד יום הבוחר הבא.
ובמוצא פה
יתקבצו זבובים.
מד, מד, כמה נכון, כמה נחמד
להזכיר לנו מאין בא כל זה
ואיך יוקל לנו בבת אחת
בישיבה של מטה בבית הכיסא
שממנו רק מאה ועשרים נבחרים
לא ירפו, אם יוכלו, עוד ארבע שנים.
וביום הבכי-רע יום חג הבוחר
כשצבועים וזבובים דרוכים ימתינו
כפי שתיארת, למוצא פינו
רק על על פינו יישק דבר (אחר).
אז כן, לתבה שלשל את מה שמעיק
נגב בפתק, ונקווה שיספיק.
שלום אמיר
מטבעי אני אוהב הומור ולעיתים אנו צריכים לצחוק על עצמנו. הגרוטסקה היא כלי מרפא במקצת לפעמים. אולם לגבי המציאות שלנו שתקבל את אופיה הפוליטי ביום הבחירות הלוואי ויכולתי להתייחס לכך בהומור. מזה שנים רבות אני משתוקק שנגיע לבחירות שבאמת יבואו קצת תקווה לשפה נורמאלית אך מרוב המתנה ברחה התקווה למעוזות אחרים
ובכל זאת השיר מדגדג את חוש ההומור לרגעים אחדים והלוואי והיה מדגדג ומרגיע את הלב
בידידות
אמל
בין עצוב לבין מצחיק
יש בסך הכל הבדל דקיק,
שני עמים יושבים פה יחד
ממש כמו שני פלחי התחת,
שמסתתרים מתחת מיני
וההבדל? רק חוט חוטיני.
כשנפסיק לקחת אותנו ברצינות
יש סיכוי שניפטר גם מהחוט…
אומי, נמחק לי בטעות
מה שהגבת פה על יום השטות
אז סליחה וכפרה
עד יום הבחירה
ושלא נצביע בשוגג לליכוד