אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

תם

     כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה    לקראת הפסח אני מעלה כאן, אחד אחד, את הבנים ההם מההגדה, שעודם נמצאים בינינו גם בימי פומפי האחרונים. 1.  תָּם   מִסְתַּפְּקִים בַּלֹּא מַסְפִּיק, שְׁלֵמִים בִּתְשׁוּקָתֵנוּ הָלְאָה        אֶל הָעוֹד שֶׁכָּל יָדֵינוּ לֹא יוּכְלוּ לְהָכִילוֹ, עָלִינוּ עִם סוּסֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶל מְרוֹם הַמְּלֹא              וְשִׁכּוֹרֵי אֲוִיר פְּרָאִי הִמְשַׁכְנוּ מַעְלָה מַעְלָה בְּלִי חוּשׁ בַּבְּעֵרָה פּוֹשֶׁטֶת  בְּשֵׂעָר, סוּסִים ...

קרא עוד »

Robert Davis on 'Plates from the Museum of Time' in WLT

     WORLD LITERATURE TODAY                           Feb.2010   Links to Hebrew poems are in the text. Some of  the English poems discussed can be found at "A Pinch of Salt" and "The Other Voices".   Amir Or. Plates from the Museum of Time and other poems. London, New Delhi, New York, Toronto. AARK ARTS.  2009. 28 pages. £3.99. ISBN 1-899179-31-3.   ...

קרא עוד »

על הדרך

    על הדרך   הדרך אל פנימיותה של השירה היא מן העולם אל ההכרה, אבל זוהי דרך שאינה מסתיימת בסופה אלא באמצעה: דרך השירה אינה ממוססת את העולם ואינה מסתירה את ההכרה.  בשירה ההכרה מדברת את העולם.   לבנו גס בבריאות הקטנות של מלותינו, שמובעות כלאחר יד ונשכחות מיד. אבל מלים אינן נעלמות באמת. עולמות של צליל ואור נבראים ...

קרא עוד »

האם תבוא?

  הוּא בָּא   [12] הַאִם תָּבוֹא? הַאִם אֶשְׂמַח לִפְגֹּש אוֹתְךָ? הַאִם הַדֶּלֶת תִּהְיֶה הַשַּׁעַר? הַאִם שָׁלֹש אִשִּׁים עֲדַיִן יְקַדְּמוּ פָּנֶיךָ    וַעֲדַיִן שְׁמוֹתֵיהֶן יִהְיוּ מְפֹרָשִׁים? אֵש לֵב, אֵשׁ רֹאשׁ, אֵשׁ בֵּין-הָרַגְלַיִם? הַאִם פָּנֶיךָ הֵם   עֲצֵי בָּעֵר לְשַׁלְהַבְתָּן עַכְשָׁו, הַאִם פָּנֶיךָ נִצְחִיִּים כְּמוֹהֶן? הַאִם אִשֵּׁי תָּמִיד יַתְמִידוּ?   הֲלֹא כָּלוּ הַפַּרְפָּרִים? הַאִם הֵן בּוֹעֲרוֹת כָּךְ, כְּמוֹ נְשִׁימָה, כְּמוֹ אֵש ...

קרא עוד »

קריאה וכתיבה

  מגוון הפרשנויות הפורה שלכם לשלושת השירים הראשונים מן המחזור שהעליתי כאן "אחת (1)" , הפתיע אותי, אבל גם הדגים עבורי עד כמה "הקורא עונה ליצירה" מתוך עולמו וחוויותיו שלו. התברר לי בדיעבד שחלוקתו של המחזור לשניים לא הייתה רק כמותית. היא הסתירה מדי את המפתח הרגשי לשירים, ושלחה את הקורא לחפש את המפתח הזה בתוך עצמו. ההתבוננות בשלושת השירים הראשונים ...

קרא עוד »

אחת (2)

     אַחַת    (6-4)     4   הַכִּיּוֹר יָנַק אֶת הַמַּיִם בָּהֶם שָׁטַפְתְּ אֶת מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁטֹף: מַרְאֶה שֶׁאֵין בּוֹ דְּמוּת אֶלָּא מַבָּט בִּלְבַד. 5   מִי הָיִית לִפְנֵי שֶׁאֶת הַגּוּף הַזֶּה לָבַשְׁתְּ? אֲפִלּוּ לְטַבּוּר דָּאַגְתְּ: בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע.                         6   לֹא אֶקְרָא לָךְ. פִּרְחֵי הַשָּׁזִיף, פִּרְחֵי הַסּוֹיָה, פִּרְחֵי הַדֻּבְדְּבָן מֵתִים כְּשֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם בְּשֵׁם.          מֵת הַשִּׁיר ...

קרא עוד »

אחת (1)

    אַחַת        (3-1)     1   אַחַת וִיחִידָה כְּמוֹ טִפָּה שֶׁל גֶּשֶׁם כְּמוֹ גַּרְגֵּר שֶׁל אֹרֶז שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁנִי     2               בְּעֵינַיִךְ אֵינִי מוֹצֵא דָּבָר בְּעוֹרֵךְ אֵינִי מוֹצֵא דָּבָר בְּלִבֵּךְ אֵינִי מוֹצֵא. בְּלִי קַרְקָעִית, אַתְּ כָּאן.  3   מוּטָב שֶׁתִּתְלַבְּשִׁי עַכְשָׁו. לֹא, לֹא דַּי בְּבֶגֶד, בְּסִיגַרְיָה, בְּחִיּוּךְ, בְּחֹשֶךְ. מוּטָב שֶׁתִּתְלַבְּשִׁי עַכְשָׁו.                     המשך לשירים 6-4   ...

קרא עוד »

לא זזה

   שיר שלי, מתוך איזור הכאב של תמונות מחיי זוגיות     לֹא זָזָה   שׁוֹמֶרֶת. רַק שׁוֹמֶרֶת. שֶׁלִּי, לֹא שֶׁלִּי, שֶׁלִּי, לֹא שֶׁלָּהּ, לֹא   כְּבָר לֹא מְרַחְרַחַת בְּגָדִים, לֹא מְחַפֶּשֶׂת, לֹא עָלַי. בֹּשֶׂם אוֹ שְׂפָתוֹן אֵינָם נִמְחִים אַף פַּעַם, וְהַלֵּב הַבּוֹגְדָנִי עוֹדוֹ מַרְגִּישׁ גַּם אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. עַל הַמִּשְׁמָר, בַּגֶּשֶׁם, בַּקֹּר, אַתְּ לֹא זָזָה. זוֹכֶרֶת אֵיךְ שׁוּב וָשׁוּב ...

קרא עוד »

תמונות מחיי זוגיות

      יוצא לאור בהליקון: תמונות מחיי זוגיות "תמונות מחיי זוגיות" שואל את השאלות שכולנו שואלים: מה יש בזוגיות שקשה בלעדיה וקשה גם איתה? מה גורם לנו לחפש אותה, לברוח ממנה, אבל אף פעם לא להישאר אדישים אליה?  האם אנחנו מעצבים אותה, או שמא היא אותנו? למה אנחנו מתגעגעים? זוגיות על פניה השונים: חיזור והתאהבות, מיניות, אינטימיות ומשפחה על ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור