אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

אחד? אלוהינו?

      שפה שקרמה גוף    38: אחד? אלוהינו?   אפילו במונותיאיזם הרושף של היהדות 'השם' הוא שמות, ויהוה הוא אל רב-פנים וכינויים: אל עליון ואל שדי, אלוהי צבאות וצור ישראל, הקב"ה, אדוני, כתר אינסוף – וזה לא הסוף.   השם הוא פנתיאון שלם. במקרא הוא מכונה  תחילה 'אלהים', ובהמשך – 'יהוה אלהים'; מיהו או מיהם האלוהים האלה? לא ...

קרא עוד »

מלחמה ואהבה

    מלחמה ואהבה שיר  שקראתי בפסטיבל – מתוך המפגש 'עשו אהבה, לא מלחמה' :   בּוֹא   בּוֹא נַעֲשֶׂה אַהֲבָה, לֹא מְצִיאוּת. אֵין לִי כְּבָר כֹּחַ לָמוּת וְלָמוּת. הָאֲחֵרוּת הַזֹּאת, שֶׁלְּךָ וְשֶלִּי מְסֻכֶּנֶת פָּחוֹת (אוֹ כָּךְ לְפָחוֹת לַאֲנִיּוּת דַּעְתִּי) – לֹא. אַל תָּעֵז אַל תְּנַסֶּה אֲפִילוּ לְהָבִין אוֹתִי. לְהֵפֶךְ, תִּתְיַחֵס אֵלַי כְּמוֹ אוֹיֵב, רַגֵּל אַחֲרַי בְּרֶגֶל קַלָּה, שִׂים לֵב. ...

קרא עוד »

מנחם בן על רשות היחיד ושיר של פטימה נאעות

  פטימה נאעוּת   תַּכְשִׁיטִים   זְקָנוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ לְמַשֵּׁשׁ אֶת יָדָהּ בְּאֶצְבָּעוֹת מְנֻסּוֹת כְּשֶׁהֵסִירָה אֶת צְמִידֵי חֲתֻנָּתָהּ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת תִּינוֹקָהּ מִשַּׁחֶפֶת וְלֹא דִּמְעוֹתֶיהָ שֶׁהִבְרִיקוּ כְּרַעַם, הִצְלִיחוּ לִשְׁבֹּר אֶת חִצֵּי הַתְּשׁוּקָה בְּעֵינָיו. זְקָנוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ הָיָה לָבָן.           מערבית: נעים עריידי     עוד ברשות היחיד:  הרשות נתונה: מחזי לסקלי ועד קריאה בקפה   שירים ...

קרא עוד »

שפה שקרמה גוף: המפץ הגדול

  שפה שקרמה גוף    36:  המפץ הגדול   פירוש השם הוא גם דרך להכרת השם, אבל לא תורת ידע כללית הורישה לנו את מורשת השם.  'השם' הוא כינויו של אל ששמו המפורש הוא ארבע אותיות עבריות. 'השם' הוא היכולת והמימוש, המחשבה והמעשה: יהו"ה אחד ושמו אחד. 'פירוש השם' הוא השפה בכלל, אבל פירושו של 'השם' המסוים הזה הוא השפה ...

קרא עוד »

עוד תמונות מן השער

    עוד תמונות מפסטיבל השירה הבינלאומי שער 2009 שבע ילדות יהודיות אגמון , גורי, וגלים של צהל צ'ונג הי מון מוטי גלדמן סיסטם עלי חגית גרוסמן עורו המעשנים. סמיח ואמיר סיגל ב"י עדי עסיס וה'פשפש' שלו, בהפקת שער טובה גרטנר במרכז הגאה צילום: דפנה קפלן   עוד תמונות:  http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=13806&blogID=182   עוד על שער:   כי עודני מאמין בכם – על ...

קרא עוד »

תמונות מן השער

    תמונות מפסטיבל השירה הבינלאומי שער 2009   מדורת השבט: חיים גור, שולמית אלוני, סמיח אלקאסם, יענקלה אגמון סי הימן עץ המשאלות עם ציורי ילדים ערבים ועברים חדוה הרכבי, פסקל פטיט ג'נגבו דורז'ה טסרינג גרויד מקלוכליין "מעברים" צילומים: דפנה קפלן עוד צילומים: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=13807&blogID=182   עוד על שער: כי עודני מאמין בכם – על קו העימות http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=13784&blogID=182   לא מכבה את ...

קרא עוד »

כי עודני מאמין בכם

   צילומים: רוני צפריר   29.10.09 פסטיבל השירה הבי"ל  אמיר אור / דברים בפתיחת 'שער'     ערב של השראה ושירה לכולנו. הפעם, בשנתו התשיעית, פסטיבל השירה הבינלאומי "שער" ניצב על קווי העימות שלנו. כל אירוע מאירועי הפסטיבל מוקדש להיבטים שונים של עימותים בעולם, בחברה, וגם במשפחה. על קו העימות שעליו עומדים כולנו, ומרכינים היום ראש לזכרו של יצחק רבין,  התרחשה ...

קרא עוד »

לא מכבה את האור

   חברים, מצטער שלאחרונה כמעט איני מגיע להגיב מחמת עומס האירועים והמטלות, אבל הכל למען דברים טובים. הנה בינתיים קישורים לכמה מלים מהשבוע:     ריאיון איתי ב-Ynet על שירה, חברה, הליקון ו'שער'     ריאיון טלוויזיה וקריאת שיר ב'מאחורי הקלעים'                                             היום  בפ ס ט י ב ל   ה ש י ר ה   ה ב י נ ל א ו מ ...

קרא עוד »

עשו פסטיבל, לא מלחמה

       פ ס ט י ב ל   ה ש י ר ה   ה ב י נ ל א ו מ י   "ש ע ר"  יוצא לדרך > 31-29 באוקטובר   ש י ר ה   ע ל   ק ו   ה ע י מ ו ת   מה בפסטיבל? כל המופעים, כל הימים:   באתר 'הליקון'  ■  באתר 'הבמה'     ...

קרא עוד »

באגל דמעה, בגרגר של חיטה

       באגל דמעה, בגרגר של חיטה חזרתי מפסטיבל השירה הבינלאומי של טטובו, מקדוניה, עיר שמי שעוד זוכר חדשות מ-2001 מכיר אותה כמוקד מלחמת האזרחים בין בדלנים אלבנים לממשלה המקדונית.   שמו הרשמי של הפסטיבל  DITET-E-NAIMIT'', נקרא על שם המשורר האלבני הרומנטי נָאים פראשֶרי, שחי בחצי השני של המאה ה-19. פראשרי כתב בפרסית, טורקית ויוונית, אבל לראשונה – כתב גם באלבנית,  ואף ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור