אמיר אור
אמיר אור
נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות.
על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות.
אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן.
ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער".
אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.
אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
(2).jpg)
.jpg)
.jpg)
כמובן,
באגל דמעה, בגרגר של חיטה!
תודה לכולכם, ואתם מוזמנים להצביע שירה ברגליים 🙂 להתראות!
🙂
אמיר,
מי שנכח בפסטיבלים קודמים, יודע שזו חגיגה.
למרות התחזית,מקווה שדני רופ וצוות "מלאכי העננים" שלו למעלה,יעצרו את הגשמים
לחצי שעה לפחות, לטובת כל אלה שיבואו לחגוג תחת כיפת השמים ב"הייד-פארק משוררים".
עזרא, בהחלט חגיגה – לקול הפנימי שיושמע החוצה, לחשבון הנפש, לשירה.
מחכה לשמוע אותך בהייד-פארק, ואל דאגה – אם יירד גשם נכניס את כל הפארק פנימה 🙂
עוד סיבה להתגעגע לארץ!
יופי של משתתפים, יופי של ארוע,
מקווה מאוד להגיע, ובונה על זה.
כל הכבוד.
חוה
בהצלחה!
בהצלחה אמיר והליקון
אמיר, בהצלחה בפסטיבל ובכלל (:
עם כל הכבוד ויש כבוד ההצגה שהבאת לא שנויה במחלוקת. היא פשוט אנטישמית. קראתי היום גם בידיעות אחרונות, ומה הקשר בין השואה לעזה?
אין שום קשר, ואני חושב שזה נאמר גם ב'ידיעות'. המחזה הוא מין פואמה של רצף תודעה ישראלי, ופואמה שאינה נוקטת עמדה של האשמה, אלא של חמלה.
בעיניי התגובות אליו מלמדות בעיקר על עיני המתבוננים שנתקלו לפתע בראי.
אנחנו מעלים את ההצגה לראשונה בארץ, ולא בכדי. "שער" מציע את עצמו ככיכר רעיונות לדיון ולדיאלוג. אני חושב שהמחזה הזה מעלה בעיקר שאלות ולא תשובות – זוהי הנקודה, וקוראים לה חופש מחשבה של חברה אזרחית אמיתית.
בהצלחה ,אמיר!
ברכות על היוזמה הברוכה. שיהיה בהצלחה, אמיר.
תודה לכולכם. נראה שהברכות פעלו 🙂