לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה – שירים וסיפורים משוררת, אוהבת אנשים ומילים

רוגז, רוגז, רוגז, שרוי חתול ברוגז, ברו-רו-רוגז על חבר, על חתלתול אפור אחר. על בים, על בם, על בים בולם, ברו-רו-רוגז על כולם. והוא רוגז והוא כועס ולא ירצה להתפייס ולא אכל ולא שתה ולא טטי ולא טטה… ורק שרוי ברוגז, רוגז, רוגז, רוגז.                                  מרים ילן שטקליס   "תביא את ספר הרוגז של תא מרבותא," פקדה תנינה על קורקבן, ...

התחלתי ללמוד צרפתית בגלל ז"ק ברל. ראיתי סרט עליו בטלוויזיה החינוכית, נדהמתי, התאהבתי, וכמו שאמרו ב"קזבלנקה", זאת הייתה תחילתה של ידידות מופלאה – לא רק עם ברל אלא עם שפה ותרבות שלמות ובלתי נדלות. וגם התווכחתי אתו הרבה, עם חוסר הפשרות שלו במרד בבורגנים, ועם תפיסת הרומנטיקה שלו. "מתילד" הוא אחד משיריו המדהימים ביותר. יש בו עוצמות רגש שלא ישוערו, ...

אמנם מאז שקיימת האפשרות לפרסם באינטרנט ולקבל תגובות מידיות, הפרסום בכתבי עת טיפה פחות מרגש מכפי שהיה, אבל הכי טוב גם וגם. שלושה שירים שלי שכבר הופיעו כאן התפרסמו בגיליון האחרון של עיתון 77, ולכבוד המאורע אני מביאה אותם כאן בשידור חוזר (כמו שקיטי אומרת: "לקט". לקט ליום שלג). בסיבוב הנחש כל הלילה החרידוני סיוטים רציתי לכרוך סביבֵך נחש מילים ...

פ" אנחנו יושבים באולם ה-300* העצום, רק שנינו, אתה שוקד על עוד עבודה שאתה מאחר בהגשתה, אני לא יודעת מה אני עושה, אולי מנסה לקרוא או כן להפריע לך או לא להפריע לך. אחרי כמה זמן האור כבה וצריך לקום ולנופף בזרועות כדי שיידלק. ככה זה גם בכיתות הסמינריון. אני מפנטזת לשכב אתך באולם ה-300 או בפינות הקריאה האישיות בספרייה, ...

דרך הבלוג האחר שלי ודרך הרצאות שנתתי בכנסים על "באפי קוטלת הערפדים" יצא לי להכיר הרבה אנשים חכמים ורגישים בני כל מיני גילים, ובהם נערה אחת שאני תמיד שמחה לקבל ממנה תגובות ומיילים ותמיד משתאה על זה שמישהי שצעירה ממני בשש עשרה שנה מתחברת למה שאני כותבת (טוב, חכמה ורגישה כבר אמרנו). אותה נערה מנסה לתרגם שיר של סוזן וגה ...

[אם אין לכם כוח לקרוא קטע ארוך, קראו בסוף את המודגש. והכי חשוב – סעיף 3, אפשר גם לקרוא רק אותו.] כבר הרבה שנים אני אוהבת את פיטר ברוק, במאי התיאטרון הבריטי יליד 1925 (יבדל"א ושיהיה בריא!). זה התחיל בסרט שראיתי פעם בטלוויזיה, אולי עוד כשהייתי תלמידת במגמת תיאטרון בתיכון. ברוק דיבר שם על שייקספיר ועל זה שבמחזות של שייקספיר ...

זה למיזם המקסים של אומי שהציעה לכתוב מנקודת מבטה של כרית. ניסיון ראשוני ביותר, בלי יומרות. מי שרוצה לשכתב אותו הלאה מוזמן. נעתרתי כולי לראשך ולשקע שנהיה בי קראתי אהבה. הייתה בינינו התאמה מושלמת. אבל רזה כל כך נהייתי שם, במקום של האהבה שלך. ואז התחלת לחבוט בי, להטפיח אותי, להניח אותי בצד ולקחת  אחרת.    

בשנת 1981 שבנו הוריי ואני משהות של שלוש שנים וחצי בלונדון ובאמתחתנו ארבע קלטות וידאו שבהן כל פרקי הסדרה הקומית המופלאה "המלון של פולטי", Fawlty Towers, סדרה שכמה מיוצריה ושחקניה מוכרים לרובנו בעיקר ממונטי פייתון. את הסדרה כתבו ג"ון קליז וקוני בות, שגם משחקים. לטעמי ההומור ב"פולטי" מהוקצע בהרבה מזה של "מונטי פייתון", אולי בזכות ידה המייצבת של קוני בות, ...

ישבנו במקום ירושלמי מאוד, עם חלונות ירושלמיים ואבנים ירושלמיות, והיה חורף ואכלנו מרק וטורי איימוס התנגנה ברקע, והתרגשנו ששתינו אוהבות את טורי איימוס. סיפרת לי שהיא ידידה של ניל גיימן והמלצת לי על הקומיקס סאנדמן והמלצת לי על הספרים של ג"ספר פורד ואני קראתי, והמלצתי לך על "באפי" ואת צפית. זה היה לפני שהאינטרנט הביא לחיי כל כך הרבה אנשים ...

לאומי גרנו בעין כרם, והיינו תלויים בחסדיו של קו 17, שבא פעם בחצי שעה ונסע במסלול מפותל ומייגע. חוץ מזה היינו התחנה הראשונה והסופית, ולפעמים הנהגים היו מקדימים או מאחרים. היו לי חברות שגרו רחוק יותר ועם תחבורה בעייתית יותר, אבל בשבילי קו 17 הזה היה מכשלה. אחותי הסטודנטית שהייתה באה לסופי שבוע לא הצטיינה בדייקנות, וימי ראשון רבים היו ...