לא רצים אחרי בחורים ואוטובוסים

לאומי

גרנו בעין כרם, והיינו תלויים בחסדיו של קו 17, שבא פעם בחצי שעה ונסע במסלול מפותל ומייגע. חוץ מזה היינו התחנה הראשונה והסופית, ולפעמים הנהגים היו מקדימים או מאחרים. היו לי חברות שגרו רחוק יותר ועם תחבורה בעייתית יותר, אבל בשבילי קו 17 הזה היה מכשלה.

אחותי הסטודנטית שהייתה באה לסופי שבוע לא הצטיינה בדייקנות, וימי ראשון רבים היו עוברים ככה: "אני אלך לאוטובוס של אחת עשרה ועשרים… אה, כבר ורבע… טוב, נשתה עוד קפה ואני אסע בעשרה לשתים עשרה…" וכן הלאה. הכי מתסכל היה להגיע לתחנה כשהאוטובוס בדיוק בורח, ואחר כך לחזור הביתה ולפספס גם את הבא אחריו (פעם חלמתי חלום כזה, שאני מפספסת אוטובוס אחרי אוטובוס במשך יום שלם).

בחופש הגדול שלפני כיתה י"א הייתי עוזרת מדריכה בקייטנה, קייטנת אומנויות מיוחדת. היה שם מדריך אחד, צייר, סטודנט בבצלאל, עם קוקו, ואולי גם עם עיניים ירוקות, לא זוכרת, בן עשרים ומשהו. ואני התחלתי אתו. ממש חיזרתי אחריו נמרצות. אני זוכרת שהתקשרתי אליו להזמין אותו לסרט והוא סירב, ואפילו שאלתי אותו למה והוא השיב ש"אין כל רע בלהתחיל עם נערות בנות שבע עשרה, או ליתר דיוק להיות מותחל על ידי נערות בנות שבע עשרה, אבל-" ואני לא זוכרת את הסיפא. אחרי הקייטנה עוד קבעתי אתו פגישה כדי שיעזור לי בעיצוב תפאורה להצגה שביימתי בבית הספר. הוא הסכים לבוא אבל הדגיש שהוא בא רק כדי לעזור עם התפאורה, ולא לשום מטרה אחרת. נפגשנו במרכז העיר (בטליתא קומי), כמובן הגעתי לשם בקו 17, במיטב מחלצותיי ובעדשות מגע. ישבנו בצ"יזקייק ודיברנו על התפאורה, ואני ניסיתי לגשש ולשאול עליו ועל חייו.

כמה שנים אחר כך נפגשנו במדרגות הנעות בכניסה לאוניברסיטה בהר הצופים. "זה אני! את לא מתרגשת לראות אותי?" הוא שאל, ואני התפלאתי: כל כך הרבה זמן עבר!

בכל מקרה, כל החוויה הזו, שהייתה יכולה להתפרש כדחייה ולהיות לא נעימה, הייתה חיובית ביותר. אהבתי את עצמי ככה: אסרטיבית, בוטחת, נועזת. לא יודעת אם הוא שידר לי משהו שאִפשר לי להיות כזאת, ואולי דווקא בסירוב המוחלט שלו. היו אחרים שחיכיתי שייזמו והתעניתי והרגשתי רע עם עצמי. אבל אתו – פשוט היה לי כיף לרדוף אחריו. כמו שכיף לפעמים לתפוס את האוטובוס ברגע האחרון, מתנשפת, ולספוג הערות טיפשיות מהנהג או מאיזו יאכנע במושב הקדמי – "מותק, לא רצים אחרי בחורים ואוטובוסים" – אבל לא אכפת, כי הלב דופק והגוף, שהתעורר פתאום מהריצה, שוקק וחי.