אמנם מאז שקיימת האפשרות לפרסם באינטרנט ולקבל תגובות מידיות, הפרסום בכתבי עת טיפה פחות מרגש מכפי שהיה, אבל הכי טוב גם וגם. שלושה שירים שלי שכבר הופיעו כאן התפרסמו בגיליון האחרון של עיתון 77, ולכבוד המאורע אני מביאה אותם כאן בשידור חוזר (כמו שקיטי אומרת: "לקט". לקט ליום שלג).
בסיבוב הנחש
כל הלילה החרידוני סיוטים
רציתי לכרוך סביבֵך נחש מילים יפות
שתאהביני בסיבוב הנחש
שיסובבך בכחש
שתחשבי שאני מה שאני
לא
התרגשות מַצמיתה
פחדתי שיתקיים בי הפסוק
"אל אישֵך תשוקתֵך והוא ימשול בך".
מרוב תשוקה הפך אישי למשל
ואני כתבתיו.
*
גם אחרי פרידתנו
כשראיתיךָ מחוּלָל על במות
עברה בי התרגשות מצמיתה.
ואולי התחלפו לי קרשי הבמה
בקפיציה של מיטה רכה.
*
"הנאה ותאווה, ייסורים וכאב"
את כל המילים האלה כתבתָ בקלות
כאילו אין זו אלא
תחזית מזג האוויר,
תחזית מֶזֶג.
*
"הנאה ותאווה, ייסורים וכאב"
את כל המילים האלה כתבת בקלות
כאילו אין זו אלא
חזרה גנרלית.
תשוקתי עשתה אותך גנרל
ואותי – הצָמית.
שתיים
פעם אהבה גדולה חצתה אותי לשתיים
אחת חולת אהבה,
שמנסה שוב ושוב לפתוח
וידיה נוטפות מור
ואחרת אובדת בִּפְנים
לֵב עֵר משוֹטֵט
בחיפוש נואש אחרי שומרי העיר
איפה הם גבולות העיר הזאת
פעם אהבה גדולה
בלעה אותי כולי
אבל בתוך בטן הדג
עוֹד פעם לו לב-לבי
שאפילו אהבה גדולה
לא יכולה לבלוע
לי!
התרגשות מצמיתה מאד מאד מרגש. ענק מה שעשית עם "ואל אישך תשוקתך…"! פשוט ענק! משפט שמהדהד לי בראש מזה זמן והפתרון שלך יפהפה!
תודה רבה רבה, שירה! זה באמת היה שיר שהתבשל והתבשל וכשהושלם, הרגשתי שעשיתי משהו…
יפה מאוד רגיש ו…כל הכבוד לפרסום דוקא היום עם הקלות האינטרנטית לעבור את הביקורת של עיתוני הספרות .
תודה רבה מירי 🙂
הי לי, יפה יפה משלת בו. קשה לדעת מאיפה להתחיל – מן הנחש ועד הלווייתן. אפשר להתענג על כל אחד מהם ולנוח…
תודה רבה, אמיר!
מאוד יפה. בעיקר אהבתי את התרגשות מצמיתה. כמה נכון ומדויק.
תודה יעל 🙂
שירים מאד מאד יפים.
הכי אהבתי את השורה: וידיה נוטפות מור.
אבל אהבתי מאד גם את כל השורות האחרות 🙂
תודה אליענה :). המור הוא משיר השירים, אבל הוא תמיד יפה ולא מתיישן…