פירות ביאוסים, עינת שחק, ספר שירים חדש בהוצאת עמדה, שבעה שירים מתוכו ודברים עליו

תריסר רגעים כל החרא / עינת שחק

 

לֹא אוּכַל לְהִתְעַכֵּב, עָלַי לִקְטֹם

עָלִים מֵתִים מֵהָעֲצִיצִים

עָלַי לְהַגְבִּיר

עַצְמִי וִיסְטֶרְיָה נוֹבֶלֶת בִּן לַיְלָה

מָוֶת חֶלְקִי אֵינֶנּוּ רוֹמַנְטִי

הָיִיתִי בְּמָקוֹם בּוֹ אָסוּר לוֹמַר לְהִתְרָאוֹת

עָלַי לְהִפָּרֵם מִמֶּנּוּ.

תִּכְנַנְתִּי לְהֵאָהֵב

אֲבָל הַמִּין נִטַּל

בַּר מִנַּן.

פַּעַם, סָבַרְתִּי, הַטּוֹב לְפָנַי

סֻלַּקְתִּי מִן הַגָּן לִקְצֵה חַוָּה

הָרִים לֹא רֶלֶוַנְטִיִּים, לֹא גְּבָעוֹת, תֵּל

מֵגָלוֹמָנִי הוּא הַצֹּרֶךְ לְהַסְפִּיק

מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה לֹא מַפְסִיקָה לְטַרְטֵר

אֲנִי רוֹצָה סָלָט עִם טְחִינָה וַחֲבִיתָה עֵרֶךְ

עַצְמִי מִכָּאן הַכֹּל יִתְנַוֵּן

 

 

חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. לכן בחרנו להוציא את הספר הזה דווקא בחודש הזה. עינת שחק היא משוררת כֵּנה ואמיצה, וגם בוטה בשפתה. היא מעוררת אותך לחשוב בעקבות השירים והמחזורים שהיא כותבת. הספר שלה עוסק בקשרים עם גברים, באימהות, בניתוח כריתה שעברה בעקבות מחלת סרטן השד, במחאה על מעמד האישה בעולם בפרט ובמחאה בכלל. יש לה יכולת לגרום לך, הקורא, לנוע פעמים רבות בחוסר נוחות בכורסתך המרופדת. "פירות ביאוסים" הוא ספר מעורר, וכשם שהוא מלטף הוא יודע להנחית אגרוף בול בין העיניים. את הזעם הקדוש היא יודעת להפוך לפואטיקה צרופה.

 

רן יגיל – מבקר ספרות

 

 

בום טראח

 

צָרִיךְ לְהִפָּטֵר מֵהַטְּרָחַיִם

בְּאִטֵּר טְרַח יְמִינוֹ נִמְצָא נֶגַע

לֹא כֵּן וְלֹא לֹא וְלֹא לְחַכּוֹת

הַטְּרָחַיִם תְּלוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת

מִטַּלְטְלִים בֵּין מַחְלָקוֹת

בֵּית הַחוֹלִים מִתְעַרְטְלִים

כְּצֹפֶן הַמִּתְפַּעְנֵחַ

בֵּין חוֹבְבֵי אִזְמֵלִים

הַגּוֹעֲרִים לְהַצִּיל חַיִּים

הָיָה לָךְ מַסְפִּיק וְהוֹתֵר

 

מֵאֲחוֹרֵי וִילוֹן מַסְתִּיר טֶפַח

רוֹפֵא מְגַלֶּה אֶת הַגִּיל

מֵנִיחַ אֱמוּנוֹת עַל רֵקוֹנְסְטְרוּקְצִיָּה

הוֹאִיל וְאֶסְתֵּטִיקָה הִיא מִטְרָח

נָחוּץ לַמִּין הַיָּפֶה

בַּטְּרָחַיִם אֵין הֶכְרֵחַ

נָעִים זֶה מוֹתָרוֹת

וְאֵין בּוֹכִים עַל חָלָב

הָעִקָּר הַכַּמּוּת

וְלָךְ, טָרַח הָרוֹפֵא לִפְּלַסְטִיקָה

עַל טִעוּן מְנַצֵּחַ, יִהְיוּ

טְרָחַיִם חוֹרְגִים מֻחְזָקִים יוֹתֵר

זְקוּפִים יוֹתֵר זָרַח

בְּהִרְהוּר עַל הַטְּרָחַיִם

וְלֹא רָאָה אֶת הַלֵּב

נִכְמָר בֶּחָזֶה

 

 

סיליקון

 

סִמְלוֹ הַכִימִי

Si

וּמִסְפָּרוֹ הָאֲטוֹמִי

14

כִּנּוּי כּוֹלֵל לְתִרְכּוֹבוֹת אִי־אוֹרְגָּנִיּוֹת בְּעִקָּר

פּוֹלִימֵרִים הַמְכִילוֹת צֹרָן

פּוֹעֵל לְאִטּוּם נְזִילוֹת בַּצַּנֶּרֶת

מַגַּב צִ'יפִּים מָסָכִים

כִּסּוּי לַסֶּלוּלָרִי מָגִנֵּי פִּנּוֹת

עֲנַף סַיְפָן מְלָאכוּתִי מְפַצֵּל בְּהוֹנוֹת לְלָק

גְּבִיעוֹנִיּוֹת כּוֹסוֹת רוּחַ

לְעוֹר הַפָּנִים

תַּבְנִיּוֹת אֲפִיָּה בְּצוּרַת לֵב לַקְקָן

נַגְסָן לְתִינוֹק מוֹצֵץ

פְּלָאג אָנָאלִי

נַרְתִּיק מַיִם חַמִּים

סַיְיז בִּי

 

 

חלום ליל סאמר

 

בְּהִתְעוֹרְרוּת אֲנִי קְצוּרָה

זוֹכֶרֶת אֶת סָאמֶר

מַסֵּכַת הַחַמְצָן חוֹנֶקֶת

מָה הָיָה

קוֹרְאִים לִי סָמִיר

אַתְּ לֹא תִּזְכְּרִי

אֲנִי נֶעֱצֶמֶת

 

טְפִיחָה

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה בֹּקֶר טוֹב

אֲנִי מוֹרָה לָעֵינַיִם לִהְיוֹת פְּקוּחוֹת

מִטּוֹת סָבִיב

מִי הָפַךְ אֶת הֶחָלוּק

אֶצְבָּעוֹת פְּתִיחַת כַּפְתּוֹרִים

צִמַּחְתִּי צִנּוֹרוֹת

חוֹנֶכֶת פֵּרוֹת בִּיאוּסִים

אֲנִי לֹא בַּסִּי

 

סִפְּרוּ כִּי עָבַר טוֹב

הַנִּתּוּחַ הִצְלִיחַ

מַשֶּׁהוּ מֵת

 

 

תמורה ראויה

 

עֵת הִתְאַבַּלְתִּי עַל נְבִילָתִי

חָיִיתִי מוּלְךָ בְּכָל תִּפְאַרְתִּי

אֶת כָּל אֵיבָרַי כְּבָר יָכְלוּ לָקַחַת לִתְרוּמָה כִּי

אָמַרְתָּ אוֹהֵב.

וְהָיִיתִי

 

 

בלנדר מוט

 

הִשְׁאַרְתִּי אֶצְלְךָ בְּלֶנְדֶּר מוֹט

וְלַמְרוֹת שֶׁאֵין לִי תִּינוֹקוֹת

זֶה מוּצָר נָחוּץ כְּדֵי לִמְעֹךְ

 

שָׁכַחְתִּי אֶצְלְךָ אֶת הַבְּלֶנְדֶּר מוֹט

אֲנִי זְקוּקָה לוֹ כְּדֵי לִטְחֹן

עַד דַּק כְּרוּבִים אוֹ

כְּרוּבִיּוֹת גְּזָרִים אוֹ עַגְבָנִיּוֹת

רֵיחָנִים אוֹ כֻּסְבָּרוֹת

דַּקֻּיּוֹת

אַתָּה וַאֲנִי, לִהְיוֹת

אוֹ לֹא

 

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת תַּחְזִיר אֶת הַבְּלֶנְדֶּר מוֹט

הֲרֵי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת

שֶׁלָּקַחְתָּ כְּדֵי לְהַתְקִין לִי

תַּבְשִׁילִים וּמְחִיּוֹת

מִכְסוֹת עַל שְׁתִיקָה וּשְׁאֵלָה

כְּמוֹ לְמָה לְצַפּוֹת

וּבְאֵילוּ זְמַנִּים

יִפָּגְשׁוּ שׁוּב מִטְבָּל

וּמָרִית

 

אֲנִי צְרִיכָה אֶת הַבְּלֶנְדֶּר מוֹט

לְהָבִים מְעַרְבּוֹלוֹת

אֲנִי תְּקוּעָה

וְאֵין מָנוֹס מִלִּלְעֹס עַד שֶׁ

כְּבָר אֵין טַעַם

 

אַתָּה חַיָּב לִי

מִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם כְּמוֹ נְסִיךְ הַפִּירֶה וְהַמְּשָׁחוֹת

זֶה עוֹלָם מְתֻרְבָּת, מְתֻקָּן, נָאוֹת

רְווּי מַאֲוַיִּים לְמָנוֹת

אֲחֵרוֹת

כְּבָר לֹא תּוּכַל לְהַסְווֹת

גַּם אִם תָּכִין שֵׁיְיק פֵּרוֹת

לְהַרְשִׁים

 

גִּבּוֹר גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוֹט

יֵשׁ לִי חֲדָשׁוֹת

אַתָּה חָזָק עַל מוּצָקִים

וּשְׁאִיפוֹת כְּלַפֵּי הַמּוֹט

כְּבָר אֵין לִי

אַתָּה יָכוֹל לֵהָנוֹת

עַד כְּלוֹת

מִקְּרֵמִים וּקְצִיפוֹת

לִשְׁלֹחַ הַזְמָנוֹת

וּרְשִׁימַת מַתָּנוֹת

לְטוֹבַת מָה שֶׁעָתִיד

שְׁמֹר אֶת הַמּוֹט

 

 

*

 

כְּשֶׁהִמְתַּנּוּ לַמַּזְכִּירָה שֶׁסָּרְקָה אֶת הַדִּין

הִתְחַבַּקְנוּ כְּמוֹ אָז

בַּיַּמָּה הַכְּחֻלָּה בְּבִּיאֵי בְּיַפָּן

(הָיָה כָּל כָּךְ קַר)

בַּתּוֹר לַסִּינֵמָטֶק בְּמַדְרִיד

הָיִינוּ הַיְחִידִים בָּאוּלָם

בַּטְּרָאם בְּאַמְסְטֶרְדַם וּבַהַמְתָּנָה

לְנִתּוּחַ כְּרִיתַת שָׁדַיִם

וּבְמִיּוּן יוֹלְדוֹת כְּשֶׁעָמַדְנוּ לִפְגֹּשׁ

אֶת הַיַּלְדָּה הַיְחִידָה שֶׁהִיא שֶׁלָּנוּ

וּבַיְצִיאָה מֵהַשֵּׁרוּתִים בָּרַבָּנוּת הִתְחַבַּקְנוּ

לֹא הָיְתָה אַהֲבָה

שׁוּם דָּבָר רַע לֹא

קָרָה

 

פירות ביאוסים, עינת שחק, עורכת: ענת זכריה, ניקוד: יאיר בן-חור ויצחק רפפורט, על הכריכה: עבודה של אפרת פלג, עימוד ועיצוב עטיפה: יגאל ארקין, שלמי תודה למשורר ולסופר, צדוק עלון, על העזרה בהפקת הספר. הספר ראה אור בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל אביב (ע"ר), עמדה, 72 עמודים, 64 שקלים