מיתר הקשב הדרוך, יהונדב פרלמן, מקבּץ שירים מתוך ספר חדש בהוצאת עמדה בלוויית דברים של המשורר עליו

מיתר הקשב הדרוך, יהונדב פרלמן, מקבּץ שירים מתוך ספר חדש בהוצאת עמדה בלוויית דברים של המשורר עליו

 

 

עַכְשָׁו שְׁעַת לַיְלָה

מִישֶׁהוּ אַחֵר כִּבָּה

אֶת הַמְּנוֹרָה הִדְהָה

אֶת הַמַּרְאוֹת הַקְשֵׁב

לִנְהִי הַתַּנִּים הָעוֹלֶה

בַּגֵּיאָיוֹת אוּלַי תּוּכַל

לִתְפֹּס אֶת שְׁבִיט

הָרֶגַע בִּקְצֵה זְנָבוֹ

 

תארו לכם שאתם נכנסים לחדר שכּולו מראות ומכל מראה נשקפת לכם בת דמות אחרת של עצמכם שהיא אתם עצמכם לא פחות מהדמויות האחרות. כך גם השירים בספר. חמישים שירים וחמישה שערים ב"מיתר הקשב הדרוך" וכל שער הוא מראה אחרת להוויַת החיים של מי שכתב אותם. שני שערים: אחד בכרמל, השני בסיני – על הטבע, היופי והסימבּיוזה ביניהם; שער שחוזר לילדוּת מתוך ניסיון לפענח את ההווה; שער על אהבות שהיו, שישנן ושער על היהודי שאני. אפשר למצוא משמעות בכל רגע? יופי בכל מקום? התשובה לשאלה: "מי אני" נמצאת בעבר? והאהבות שהיו עדיין ישנן? מה יהודי בי? שירים שמנסים לברר.

 

יהונדב פרלמן

 

 

עוד עשרה שירים יפים של יהונדב פרלמן מתוך "מיתר הקשב הדרוך":

 

 

לידת הליכתו של הנווד הקטן

 

פָּעוֹט

שֶׁזֶּה עַתָּה לָמַד לָלֶכֶת

פּוֹסֵעַ מְגֻשָּׁם בַּשְּׁבִיל

לְיַד קַנְיוֹן הַבַּזֶּלֶת

שְׂעַר רֹאשׁוֹ הַמְּתֻלְתָּל אָסוּף

בְּקוּקִיָּה קְטַנָּה עַל קָדְקוֹדוֹ.

אֲחוֹתוֹ הַבְּכוֹרָה אוֹמֶרֶת:

"בּוֹא".

 

הַמַּפָּל הַסָּמוּךְ מַרְעִים קוֹלוֹ

עַל מַעֲקֵה הַמַּתֶּכֶת שֶׁל גֶּשֶׁר בַּרְזֶל

שְׁלֹשֶׁת אֶחָיו הַגְּדוֹלִים רְכוּנִים

צוֹפִים בַּמַּיִם הַזּוֹרְמִים

 

הַפָּעוֹט מוֹעֵד כּוֹרֵעַ

לְכַפּוֹת יָדָיו הַזְּעִירוֹת

נִדְבָּקִים

שִׁבְרֵי אֲבָנִים שְׁחֹרוֹת.

"כָּכָה.

תַּעֲשֶׂה כָּכָה" אוֹמֶרֶת הַתְּמִירָה

וּמְחַכֶּכֶת כַּף בְּכַף

 

הַפָּעוֹט מִזְדַּקֵּף

מַחֲרֶה אַחֲרֶיהָ.

"בּוֹא"

אוֹמֶרֶת הַדְּקִיקָה

וּמַמְשִׁיכָה לָלֶכֶת

 

הַפָּעוֹט

שָׁב לְדַדּוֹת בְּעִקְבוֹתֶיהָ

יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית מְתוּחָה

מִמַּאֲמַץ הַמַּסָּע הָרִאשׁוֹן

בְּחֵיק הַטֶּבַע

 

"בּוֹא"

אוֹמֶרֶת הַיָּפָה

"כִּמְעַט הִגַּעְנוּ"

 

מִלּוֹתֶיהָ

מְחַלְחֲלוֹת לְתוֹדַעְתּוֹ

לוֹבְשׁוֹת מוּבָן

בַּעֲלִיצוּת

הוּא מַגְבִּיר אֶת הַקֶּצֶב

שׁוֹעֵט לְעֵבֶר קְצֵה הַשְּׁבִיל

 

מֵהַסֻּכָּה הַמְּצִלָּה

עַל שֻׁלְחַן הַפִּיקְנִיק הַסָּמוּךְ

נִתֶּקֶת דְּמוּת עֲטוּיַת שָׁבִיס

 

אִמּוֹ אָצָה לִקְרָאתוֹ

מַצְלֵמָה פְּעוּרָה בְּיָדֶיהָ

רוֹכֶנֶת מְנַסָּה לִלְכֹּד אֶת

לֵדַת הֲלִיכָתוֹ שֶׁל הַנַּוָּד הַקָּטָן

 

אֲבָל הוּא נִבְלָע בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ

עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֻקְפָּא בִּתְמוּנַת נִצָּחוֹן.

 

 

מומיית ילדותי

 

Down, thou climbing sorrow

(King Lear, act 2, scene 4)

 

לְמַטָּה

לְמַטָּה נַחְשׁוֹל הָעֶצֶב

 

גְּאֵה

גְּאֵה אֶל הַתְּהוֹמוֹת

 

שָׁם

בְּתוֹךְ צִדְפָּה

מוּמְיַת יַלְדוּתִי

שׁוֹכֶבֶת

 

בִּרְכֶּיהָ מְכֻנָּסוֹת

אֶל חָזָהּ

 

פְּלוּמַת שָׂפָם אַוְרִירִית

מְעַטֶּרֶת אֶת שְׂפָתָהּ

הָעֶלְיוֹנָה

 

 

להבה נבערת

 

אוֹתָהּ הַלֶּהָבָה נִבְעֶרֶת

אוֹתָהּ הַלֶּהָבָה מְבָאֶרֶת

אִישׁ צוֹלֵל בְּמֵי טוּרְקִיז

הַחֲבֵרוּת הַשְּׁקֵטָה בֵּין

חָתוּל לְדַיָּג

 

אֵיזוֹ כֻּלִּיּוּת מְסַמֵּאת עַיִן וְאֹזֶן

וְהַלֵּב נִרְגָּשׁ נִרְגָּשׁ

תְּצוּרוֹת רְשָׁמִים מִתְקַעַקְעִים

וּנְפוֹגִים

קִיקְלוֹפּ הָאַיִן פּוֹעֵר לְרֶגַע

חֹר בַּהֲוָיָה

 

 

סוס ענק

 

סוּס עֲנָק רוֹכֵן מִשָּׁמַיִם

לִלְגֹּם מִמֵּימָיו שֶׁל יַם סוּף

סוּס קַדְמוֹן אָב לְסוּסָיו

שֶׁל פַּרְעֹה

 

וְהַמַּיִם טוֹבִים לוֹ

מַבָּטוֹ מְפֻכָּח

הוּא יוֹדֵעַ – אָחוֹר לֹא נִתָּן

לְסוֹבֵב הַגַּלְגַּל

 

כֵּיוָן שֶׁכֻּלּוֹ עֲשׂוּי כּוֹכָבִים

הוּא צוֹפֶה מֵהֶעָבָר

לְמֶרְחָבִים אֲחֵרִים

 

 

ערב בא

 

לזכרו של אריה לבנון

 

שׁוּב הָעֶרֶב יוֹרֵד בְּהַצְלָבַת זְרוֹעוֹת וּמַכֶּה בְּאֶצְבַּע צְרֵדָה

לְמִקְצַב אַרְבָּעָה רְבָעִים בִּצְעָדִים עוֹקְבִים וְגֵו נָטוּי

בַּאֲלַכְסוֹן פְּנִימָה לְתוֹךְ הַמַּעְגָּל מַקְבִּיל לְעִקּוּל

גַּבָּהּ שֶׁל זוֹ שֶׁאוּלַי תִּהְיֶה נַעֲרָתְךָ בְּסוֹף הָעֶרֶב

בָּא וְהוֹפָּה סִיבוּב עַל רֶגֶל צִיר הַחוּצָה עוֹד

שְׁתֵּי הַכָּשׁוֹת עַל עֶהְהְהְרֶב בָּא וְעוֹד שְׁתַּיִם

לִפְנֵי שֶׁשּׁוּב הָעֶרֶב יוֹרֵד וְהַצְּעָדִים מַתְחִילִים

מֵהַתְחָלָה

 

 

הגוף מבעד לחולצה

 

הָיִיתִי מַתְחִיל בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלַיִךְ הַלְּבָנוֹת

מְנַשֵּׁק אוֹתָן אַחַת אַחַת

מְעַגֵּל לְשׁוֹנִי סְבִיב הַכָּרִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת

הַחֲמוּדוֹת שֶׁלָּךְ

וְהָיִיתִי עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה

לְאַט

מִילִימֶטֶר אַחַר מִילִימֶטֶר

וּמְנַשֵּׁק

כָּל אֶחָד מֵהֶם

שֶׁבָּךְ

לֹא פּוֹסֵחַ עַל שׁוּם גַּבְשׁוּשִׁית שֶׁבְּעוֹרֵךְ

עַל שׁוּם בַּהֶרֶת זִקְנָה

מְעַנֵּג אוֹתָךְ אֶל תּוֹךְ טֵרוּף נְעוּרֵינוּ

אֶל הַיָּמִים בָּהֶם דַּי הָיָה

בְּחֻמּוֹ שֶׁל הַגּוּף מִבַּעַד לַחֻלְצָה

לְסַחְרֵר אֶת רֹאשֵׁנוּ

 

 

העין היא רק רמז לגעגוע

 

הָיִיתִי יָכוֹל עַכְשָׁו

לַחְזֹר וּלְדַלֵּג

בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת

לְצַלְצֵל בְּקֹצֶר רוּחַ

בְּפַעֲמוֹן דַּלְתֵּךְ

 

אֲבָל הֲרֵי לֹא

אַתְּ תִּפְתְּחִי לִי

אֶת הַדֶּלֶת

לֹא זוֹ שֶׁאֵלֶיהָ

אֲנִי עוֹרֵג שֶׁאֵלֶיהָ

אֲנִי מְנַתֵּב אֶת

גַּעְגּוּעַי הַלַּיְלָה

 

אַתְּ כָּל כָּךְ רָזָה

לְעֻמַּת הָאִשָּׁה הַשְּׁמַנְמַנָּה

שֶׁהִכַּרְתִּי. עֵינֵי הַתְּכֵלֶת

הַגְּדוֹלוֹת הַפְּעוּרוֹת שֶׁלָּךְ

מִסְתַּתְּרוֹת מֵאֲחוֹרֵי זְגוּגִיּוֹת

עָבוֹת

שְׂעָרֵךְ עֲדַיִן זָהֹב

אֲבָל חוּטִים לְבָנִים

הוֹלְכִים בּוֹ רָצוֹא

וָשׁוֹב

 

אֶת הַשִּׂיחָה בֵּינֵינוּ

הִתְחַלְתְּ בַּהַכְרָזָה:

"עַל זִיּוּנִים אֲנִי לֹא

מְדַבֶּרֶת"

אֲבָל הַזִּיּוּנִים הֵם

אֵלּוּ שֶׁאָרְגוּ בֵּינֵינוּ

פְּתִיל שֶׁל חֹם

 

אָז דִּבַּרְנוּ עַל פָּרִיז

וְדִבַּרְנוּ עַל שׁוּבֶּרְט

וְדִבַּרְנוּ עַל הַיְּלָדִים

שֶׁנּוֹלְדוּ לָנוּ וְהֶרְאֵינוּ

תְּמוּנוֹת

וְהִקְשַׁבְתִּי קֶשֶׁב רַב

שׁוּב הִקְשַׁבְתִּי

לַקּוֹנְצֶ'רְטוֹ הַוִּירְטוּאוֹזִי

שֶׁנָּשָׂאת בְּאָזְנַי, קוֹנְצֶ'רְטוֹ

לְמִלִּים, לִפְסִיקִים, לְסִימָנֵי

קְרִיאָה וּנְקֻדּוֹת

 

וּמִדֵּי פַּעַם אָמַרְתִּי מַשֶּׁהוּ

לְהִשָּׁאֵר רֵלֵוַנְטִי לַשִּׂיחָה

 

כְּשֶׁבְּעֶצֶם

כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי

זֶה לַחְזֹר וּלְדַלֵּג

אֵלַיִךְ

בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת

 

כִּי הָעַיִן

הִיא רַק רֶמֶז לְגַעְגּוּעַ

כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר

בָּךְ שׁוֹכֶבֶת

עֵירֻמָּה עַל

הַמִּטָּה וּמְחַכָּה

לִי

 

 

הכנות לחורף

 

הַזְּמַן הִשִּׁיל מֵעָלֶיהָ

אֶת כָּל הַתַּחְפּוֹשׂוֹת

שֶׁנִּסְּתָה לַעֲדוֹת לִכְבוֹדִי

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים אֲנַחְנוּ מְגַלִּים

עַד כַּמָּה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ

חַי עַל כּוֹכָב מַקְבִּיל

 

אֶמֶשׁ הוֹרַדְתִּי מֵהַבּוֹיְדֶעם

אֶת חוּט הַכְּמִיהָה שֶׁל זֶלְדָּה

כְּמִי שֶׁמִּתְכּוֹנֵן לַחֹרֶף שֶׁיָּבוֹא

 

 

לשחר את חמודותיה

 

הוֹ יֶלֶד יְהוּדִי הַבֵּט

הַבֵּט בְּצִדָּהּ הַפְּנִימִי שֶׁל הַקֶּשֶׁת

רְאֵה אֶת אֲבוֹתֶיךָ שְׁחוּחִים תַּחַת נֵטֶל הַמְּנוֹרָה

כּוֹשְׁלִים לְקוֹל מִצְהֲלוֹת הַקָּהָל

וְכָעֵת שָׂא מַבָּטְךָ מַטָּה

לְעֵבֶר בֵּית קִרְקְסָאוֹתֵיהֶם לְעֵבֶר

הַקֶּשֶׁת הָאַחֶרֶת, הָאַדִּירָה

הַנִּצֶּבֶת בְּסָמוּךְ

הַבֵּט הֵיטֵב בְּתַבְלִיטֶיהָ

שֶׁדָּבָר אֵין לָהֶם וַחֲצִי דָּבָר

אִתְּךָ – יֶלֶד יְהוּדִי

 

הַבֵּט בִּכְנִיסַת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס

חֲזָרָה לְגִבְעַת הַקַּפִּיטוֹל

בְּצֵיד חֲזִיר הַבַּר בְּצֵיד הָאַרְיֵה

בִּגְבִיַּת הַכְּסָפִים מִנְּתִינָיו הַבֵּט

בְּמִתְאַר גּוּפָן הַנָּאֶה שֶׁל אֵלוֹת הַנָּהָר

הַשְּׂרוּעוֹת עַל צִדָּן בִּדְמוּיוֹת

הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְהַמָּאוֹר הַקָּטָן

הַנּוֹהֲגוֹת בְּמֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל

הֶחָכָם שֶׁבַּקֵּיסָרִים

 

לֹא סְבִיב צִירְךָ סוֹבֶבֶת הָאֲדָמָה

אֲבוֹתֶיךָ הַשְּׁחוּחִים תַּחַת נֵטֶל הַמְּנוֹרָה

הֵם טִפָּה בְּיַם עָצְמָתָהּ שֶׁל עִיר הַנֶּצַח

וְהִיא מַמְשִׁיכָה לַחְגֹּג

אֶת תְּרוּעַת הַגַּבְרִיּוּת הַקַּדְמוֹנִית

אֶת הַנִּצְחוֹנוֹת שֶׁהֵבִיאוּ לָעִיר

אֶת תְּהִלָּתָהּ וּבְשֶׁלָּהֶם אַתָּה

מִצֶּאֱצָאֵיהֶם שֶׁל נוֹשְׂאֵי הַמְּנוֹרָה

בָּא הַיּוֹם לְשַׁחֵר אֶת חֲמוּדוֹתֶיהָ

 

 

בכוח צו נסתר

 

"על קביים אלייך שיריי מדדים"

נתן אלתרמן

 

בְּכוֹחַ צַו נִסְתָּר

מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל עַתִּיק

מוֹצֵא עַצְמִי מְדַדֶּה

חֲזָרָה אֶל הַשִּׁיר

 

בַּעֲדִינוּת מֵקִים אוֹתוֹ מֵהַכֻּרְסָה

מַלְבִּישׁ אוֹתוֹ פּוּלוֹבֶר כּוֹרֵךְ

לְצַוָּארוֹ צָעִיף כַּיָּאֶה

לְקַמְטוּטֵי הַזִּקְנָה שֶׁבְּעָרְפּוֹ

 

נוֹטֵל יָדוֹ אַנְגָזֶ'ה וּפוֹסֵעַ אִתּוֹ בַּשְּׁבִיל

מְחַכֶּה שֶׁיְּכַחְכֵּחַ בִּגְרוֹנוֹ וְיָשׁוּב וְיָשִׂיחַ עִמִּי

בְּעִנְיָנִים שֶׁנּוֹתְרוּ תְּלוּיִים בֶּעָבָר:

זִקְנָתוֹ שֶׁל הַהוּא שֶׁבִּיְּשָׁה אֶת נְעוּרָיו

וְהַשִּׁירְקֶעס שֶׁרָקְחוּ לוֹ כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו

 

וּבְתוֹךְ כָּךְ לְאַט יוֹרֵד הָאוֹר

עַל הַשַּׁיִשׁ בַּמִּטְבָּח עֲדַיִן מֻנָּח

סֵפֶל הַתֶּה בְּלִימוֹן מֵאֶמֶשׁ

 

מִתְבּוֹנֵן בּוֹ גּוֹמֵעַ גְּמִיעוֹת

אַחֲרוֹנוֹת קְצוּבוֹת

וְנֶאֱנָח

אָח אָח אָח

 

לִפְנֵי שֶׁמּוֹשִׁיב אוֹתוֹ חֲזָרָה

בַּכֻּרְסָה וּפוֹרֵשׂ עַל בִּרְכָּיו

שְׂמִיכַת צֶמֶר רַכָּה

אֲבִישָׁגִית

 

 

מיתר הקשב הדרוך – שירים 2024-2016, יהונדב פרלמן, עיצוב והפקה: נדב שלו, ניקוד: דוד הרבנד, תודות: ליאת קפלן, שרה מאיר, עדינה גורני, אמוץ דפני, רפי וייכרט, הספר מוקדש לאורית, עמדה, 98 עמודים, 74 שקלים