בננות - בלוגים / / השתלת אור, אתי מרקוס מולכו, שמונה שירים מתוך ספר חדש בהוצאת עמדה בלוויית דברים של רפי וייכרט עליו
רן יגיל

השתלת אור, אתי מרקוס מולכו, שמונה שירים מתוך ספר חדש בהוצאת עמדה בלוויית דברים של רפי וייכרט עליו

אבא שלי

 

יוֹם אֶחָד הוּא לֹא רָאָה,

נִגְמַר לוֹ הָאוֹר בָּעֵינַיִם.

נִסִּיתִי לְהַדְלִיק פָּנָסִים לְיָדוֹ,

לְהַרְאוֹת לוֹ אוֹתִי,

אוֹתִי כָּל הַשָׁנִים,

וְלֹא רָאָה אַבָּא שֶׁלִי.

 

 

על ספרה של אתי מרקוס מולכו "השתלת אור":

 

״אבא שלי היה איש שמח / מסמר של כל מסיבה״ — כך נפתח ספר הביכורים של אתי מרקוס מולכו. מנקודה ארכימדית זו יוצאת המשוררת למסע שתולש את העור מעל פרקים בחייה. כדי להגיע להשתלת האור המיוחלת יש להתמודד עם דמויות ההורים, עם חוויות נעורים והתבּגרות, עם זוגיות והורוּת.

 

טראומות מן העבר נמזגות כאן ברגעי התגלות של יופי בחיים, באנשים, בשירה. זהו ספר שמאפשר לכותבת לנשום וכל שיר הוא שלב נוסף במאבק לחיות חיים מלאים של אור.

 

רפי וייכרט – משורר, מבקר ומתרגם

 

 

עוד שבעה שירים יפים מתוך הספר "השתלת אור" של אתי מרקוס מולכו:

 

 

אבא שלי היה

 

אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה אִישׁ שָׂמֵחַ,

מַסְמֵר שֶׁל כָּל מְסִבָּה.

זֶה שֶׁרוֹקֵד עִם הַבַּקְבּוּק עַל הַמֵּצַח

וּמִסְּבִיבוֹ חָגִים אֲנָשִׁים

וּמְרִיעִים.

אַבָּא שֶׁלִּי נִזְקַק לִמְחִיאוֹת כַּפַּיִם

וְלָכֵן לֹא הִפְסִיק לְשַׂחֵק.

אִישׁ שִׂיחָה מְרַתֵּק

מִפִיסִיקָה גַּרְעִינִית

וְעַד מוּזִיקָה קְלָסִית.

אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה לָבוּשׁ בִּקְפִידָה,

מְעִיל מִכִּכַּר הַמְּדִינָה,

כּוֹבַע מִפָּרִיז,

נַעֲלַיִם מֵהָעוֹר הַמְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר,

סְוֶדֶר קַשְׁמִיר

וְחֶפְתֵי זָהָב.

אַבָּא שֶׁלִּי הִקְשִׁיב לְכֻלָּם

וְכֻלָּם הִקְשִׁיבוּ לוֹ.

אַבָּא שֶׁלִּי הֶחָכָם הָרָגִישׁ

אִישׁ הָעֵצוֹת הַטּוֹבוֹת.

כְּשֶׁנִּכְנַס הַבַּיְתָה

הוּעַם זָהֳרוֹ,

לֹא עוֹד צְלִילִים שְׂמֵחִים,

שֶׁקֶט מָתוּחַ,

הַס!

בְּנוֹת הַבַּיִת עַל בְּהוֹנוֹת

מְחַכּוֹת לְרֶגַע שֶׁל חֶסֶד.

הֲיוֹאִיל לִפְנוֹת,

הַאִם יִתְעַנְיֵן,

הֲיֵשׁ סִכּוּי לְחִבּוּק?

 

 

שמות שלי

 

בִּהְיוֹתִי

שְׁמוֹת מְלָכוֹת נָתְנוּ בִּי

אֶסְתֵּר

בַּת יִשְׂרָאֵל

לְבֵית מוֹלְכוֹ

מִמְּגֹרָשֵׁי סְפָרַד וּפּוֹרְטוּגַל

לֹא אֵסָתֵר כִּי מַלְכָּה אֲנִי.

אָבִי בְּמָלְכוֹ

לִמְּדַנִי הֱיוֹת

בַּת יִשְׂרָאֵל רְאוּיָה,

נוֹשֵׂאת רֹאשָׁהּ בְּגַאֲוָה

אֶל מוּל כָּל מַעֲשֵׂה תּוֹעֵבָה.

לְיָמִים פָּגַשְׁתִּי לוֹחֵם עַז נֶפֶשׁ

מַרְס מַרְס הוּא לָחַשׁ לִי,

שֵׁם אֲבוֹת אֲבוֹתָיו

מֵאָז יְמוֹת הָרוֹמָאִים

מַרְס שֶׁהָיָה לְמַרְקוּס,

אָבִי יְלָדַי.

 

 

המוזיקה שמלווה את חיי

 

חֲצוֹצְרָה מְהֻדֶּרֶת מֻזְהֶבֶת

שֶׁעָשְׂתָה דַּרְכָּהּ מִלּוֹנְדוֹן אֵלֵינוּ לְיָפוֹ.

צְלִיל חֲצוֹצְרָה שֶׁנָּשַׁף אַבָּא

וּצְלִיל קֶרֶן יַעַר שֶׁנָּשַׁף דּוֹד עֶזְרָא.

קוֹלוֹת שִׁירֵי לֶכֶת

מִבֵּית תִּזְמֹרֶת צָהָ"ל,

קַו רִאשׁוֹן לְיָם נְמַל יָפוֹ

מֵעַל מַחְסְנֵי הָעֲרֻבָּה.

צְלִילֵי סְוִינְג וְגָ'אז

מֵהַהֶרְכֵּב הַהוּא

שֶׁלָּקַח אֶת אַבָּא לְחַלְטוּרָה

כָּל שַׁבָּת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם.

צְלִילֵי פְּסַנְתֵּר

סֻלָּמוֹת מָז'וֹרִיִּים סֻלָּמוֹת מִינוֹרִיִּים

סֻלָּמוֹת כְרוֹמָטִיִּים,

פְּסַנְתֵּר מִתְמַסֵּר מִפוֹר אֱלִיז

עַד אִימְפְּרוֹמְפְּטְיוּ שֶׁל שׁוּבֶּרְט,

צְלִילֵי אָקוֹרְדְּיוֹן מִבָּתֵּי הַשְּׁכֵנִים

שֶׁאַבָּא קָרָא לוֹ כְּלִי לֹא רְצִינִי.

תִּזְמֹרֶת פִילְהַרְמוֹנִית

וְאַבָּא שֶׁלִּי שָׁר יְצִירוֹת קְלָאסִיּוֹת,

כִּי לְנַגֵּן זֶה לָשִׁיר וְלִנְשֹׁם.

הַיְּלָדִים שֶׁלִּי מוּל הַפְּסַנְתֵּר,

צְלִיל בַּלֶּט קְלָאסִי נוּגֶה,

צְלִילֵי סְטֶפְּס קוֹפְצָנִיִּים,

וְנֹגַהּ הַקְּטַנְטֹנֶת

מַקִּישָׁה עַל הַפְּסַנְתֵּר

בְּיָדֶיהָ וּבְרַגְלֶיהָ.

 

 

אני האחרת שלך

 

אֲנִי הָאַחֶרֶת שֶׁלְּךָ,

אַתָּה עוֹד לֹא יוֹדֵעַ

אֵינְךָ רוֹצֶה לְהַבִּיט.

אֲנִי הָאַחֶרֶת שֶׁלְּךָ,

אַתָּה הוֹדֵף אוֹתִי,

קִרְבָה חֲסֵרָה שֶׁכָּזֹאת

הִיא מַעְגָּל שֶׁל שְׁלֵמוּת

שֶׁמַּפְחִיד יוֹתֵר מֵרִחוּק.

 

בבטן שלי      

        

מָקוֹם גָּדוֹל רֵיק,

הַיְּלָדִים מִלְּאוּ אֶת הֶחָלָל

מֵאֲחוֹרֵי קִיר הַבֶּטֶן

צָמְחוּ לְתִינוֹקוֹת.

בַּשָּׁדַיִם אֵין חָלָב,

הֵם תְּלוּיִים לָהֶם

שׁוֹאֲלִים לְשֵׁם מָה,

מְנַסִּים לְהִזָּכֵר בִּתְחוּשַׁת הַקִּרְבָה

שֶׁלֹּא דּוֹמָה לְשׁוּם קִרְבָה אַחֶרֶת.

 

 

שתיקת האדמה

 

אַתְּ כָּאן לְרַגְלֵינוּ

שׁוֹתֶקֶת,

יֵשׁ אוֹמְרִים מִתְרַפֶּסֶת

דּוֹרְכִים עָלַיִךְ

כֻּלָּנוּ.

אַתְּ מְחַכָּה בְּסַבְלָנוּת שֶׁנַּשְׁקֶה

נְדִיבוּתֵךְ בְּחֵיקֵךְ,

בּוֹרוֹת נִפְעָרִים בָּךְ,

עַמּוּדַי בָּסִיס שֶׁל יְסוֹדוֹת

נִטְמָנִים,

וַאֲנָשִׁים בָּךְ

וְתִינוֹקוֹת.

 

 

חסר סיכוי

 

אִלּוּ הָיִיתִי הַיַּלְדָּה הַזֹּאת

מַגְשִׁימַת הַחֲלוֹמוֹת

שֶׁל אַבָּא,

פְּסַנְתְּרָנִית.

אִלּוּ כִּפַּרְתִּי עַל טָעוּיוֹת הַלֵּב

שֶׁל אִמָּא,

וְהִיא הָיְתָה מַרְגִּישָׁה אֲהוּבָה,

מִישֶׁהוּ מֵהֵם הָיָה אוּלַי

רוֹאֶה אוֹתִי

לַמְרוֹת עַצְמוֹ.

אוּלַי הָיוּ מַקְשִׁיבִים בְּיַחַד

אוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְחוּד.

אֲבָל אֲנִי לֹא הָיִיתִי,

רָדַפְתִּי אַחֲרֵי פַּס הָאוֹר שֶׁלִּי

וְהִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ דּוֹלֵק

כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר אוֹר

כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר זְמַן.

 

אתי מרקוס מולכו נולדה וגדלה ביפו, מתגוררת במושב בשרון, בת להורים שעלו מבולגריה, מורה ומדריכת מורים להוראה מתקנת באנגלית. "השתלת אור" הוא ספר שיריה הראשון. היא כותבת: תודות לרפי וייכרט על העריכה והליווי מהמפגש הקבוצתי ועד היות המילים לספר, ולמשורר שבתאי מג'ר שהציע לי את הכתיבה כדרך, ולחברות ולחברים בקבוצות השונות המתכנסות סביב מילים ורגשות.

 

 

השתלת אור, אתי מרקוס מולכו, עורך: רפי וייכרט, עמדה, 89 עמודים, 64 שקלים

 

 

עטיפת הספר בהוצאת עמדה

 

 

32 תגובות

  1. תודה לך רן יקר שאתה מכיר לי ולאחרים יוצרות ויוצרים חדשים
    אני מרגיש שותפות עם יצירה מאוחרת
    שירה ריגשת שיש בה מלאכת שיר יפה
    אהבתי

    • דוד היקר, שלמי תודה. אמסור לאתי והיא תראה. זה כל כך חשוב למשוררת בספר ראשון תגובה חמה שכזאת. היא באמת משוררת לירית כנה ורגישה.

      • אתי מרקוס

        רן יקר, תודה על שחבקת בחום את כתב היד שלי ושנתת לו מקום כאן בבננות.

        מקום בו הוא שוב זוכה לראות אור ולקבל תגובות כל כך יפות

    • אתי מרקוס

      דוד יקר, תודה על תגובתך היפה ,אני כל כך שמחה שאהבת

  2. מרגש, חושפני ומציג פן של אתי שלא הכרתי יישר כוח

  3. משוררת מעניינת מאד שירים מצוינים. אהבתי. אמשיך לעקוב אחרי כתיבתה. תודה לרן. על ההיכרות איתה.

  4. יוסי עבאדי

    "המוזיקה שמלווה את חיי"
    שיר יפהפה – ביוגרפיה רגשית דרך המוזיקה – לא כתחביב בלבד, אלא כאורח חיים, נשימה, קשר בין דורות. נע בין גובהי הבמה לסמטאות יפו, המוכרות לי – בין חזרות בבית לשיעורי פסנתר, בין אב לבתו ונכדיו.
    השיר נפתח בחצוצרה מהודרת שעשתה דרכה מלונדון ליפו – מעין סמל למפגש בין העולם הגדול לארץ ישראל הקטנה, בין תרבות לבין שורשים. אבא ודוד עזרא – שניהם נגנים – הם העוגן, המקור ממנו נובעת כל חוויית המוזיקה.
    המעבר לג'אז ולסווינג, ול"חלטורה" של אבא – מסמן את הגשר שבין מוזיקה "גבוהה" ומוזיקה של חיים יומיומיים. הצלילים לא רק באולמות קונצרטים אלא גם בבמות צנועות, בבתי קפה, בחתונות.
    בסיום, הילדים ממשיכים את הפס הקולי – הילדה שמנגנת בפסנתר בידיים וברגליים (משהו בין סטפס לבלט), היא סגירת מעגל ומבט אל העתיד. המוזיקה נמשכת.
    מתגעגע לצלילים, לצבעים בעיקר לריחות.

    • יוסי היקר מאוד, איזו תגובה. לפנתיאון

    • אתי מרקוס

      יוסי יקר, התגובה שלך כל כך מרגשת, הלכת איתי לאורך המוזיקה שמלווה את חיי והרגשתי שאתה מרגיש

      אותה וביחד איתי גם מתגעגע ליפו, תודה גדולה

  5. שירים חזקים ומעניינים!
    גם שאר הספר מרשים ומרגש

  6. הספר כתוב בכשרון וברגישות רבה של אתי המשוררת
    מרגשת וסוחפת אנבצי מאוד

  7. נירה קדוולנדר

    משתילה אור בלב. תודה

  8. אביחי קמחי

    יש פה דבר מסקרן מאד, מרתק ביחסים של המשוררת עם אביה, בעיקר בחוסר היחסים. מולכו זה משפחה עם סיפור ומורשת, קראתי את השירים ברצף מנסה לפענח סוד. מצאתי שפה של משוררת. הצלחות

    • אביחי היקר, אני חושב שדייקת בדבריך. יש כאן סוד והוא קסם השירים.

    • אתי מרקוס

      אביחי יקר, מרגש אותי שאתה מוצא את הכתוב מסקרן ומרתק, ושמצאת שפה של משוררת תודה גדולה

      והמולכו זה באמת ספור…

  9. רונית כנף

    אתי אהובה, אותך מכירים כבר שנים ולא פעם שיתפת וחשפת כישורי כתיבתך. בזכות ספר שירייך הבכור "השתלת אור" איפשרת לנו לצלול עמוק יותר לעולמך ולרחף בין נימייך המאוד אישיים שחשפת לא היסוס בקילוף אחר קילוף של חוויות חייך הטובות והפחות. אומץ ליבך בזו החשיפה ראוי להערכה ובעידוד ותמיכת אישך קראת תיגר לבושה ופשטת שימלתך העוטפת.
    שמחים איתך עם פרי יצירתך ומחכים בהתרגשות ליצירות הבאות.
    גאים בך ומאושרים איתך
    הכנפים

  10. רונית כנף

    אתי אהובה,
    אותך מכירים כבר שנים ולא פעם שיתפת וחשפת כישורי כתיבתך.
    בזכות ספר שירייך הבכור – השתלת אור, איפשרת לנו לצלול עמוק יותר לעולמך
    ולרחף בין נימייך המאוד אישיים שחשפת ללא היסוס בקילוף אחר קילוף של
    חוויות חייך הטובות והפחות.
    אומץ ליבך בזו החשיפה ראוי להערכה ובעידוד ותמיכת אישך קראת תיגר לבושה
    ופשטת שימלתך העוטפת.
    שמחים איתך עם פרי יצירתך ומחכים בהתרגשות ליצירות הבאות.
    גאים ומאושרים איתך

  11. תגובתו היפה של המשורר רוני סומק:

    מחיאות כפיים לשיר החצוצרה שהוא המנצח על התזמורת הפואטית הכל כך יפה.

    • אתי מרקוס

      איזו תגובה מרגשת ומשמחת, תודה תודה רוני סומק יקר ולרן שהביא את התגובה לכאן

  12. איזו יכולת לזקק במספר קטן של מילים מדוייקות, רגשות של חיים שלמים
    כתיבה שמרעידה ופורמת את הנימים הכי דקיקים בנפשו של הקורא
    ואז גם מחברת אותם מחדש.
    אוהבת אותך אתי
    תמי

    • אתי מרקוס

      תמי יקרה יקרה, אני כל כך מתרגשת מול המשפטים היפים האלו של תגובתך, תודה תודה

  13. אלכסנדרה דרזנר

    אתי היקרה,
    את מעבירה בכישרון רב מחשבות, רגשות ועולם פנימי עמוק באמצעות השירים. דרך השירים למדתי עליך יותר ממה שידעתי לאורך כל שנות ההיכרות שלנו. יש יופי אדיר בדרך שהשירים טווים את השביל בין שלבי החיים שלך. השירים עמוקים, משמעותיים וכנים. הם קריאים, בהירים ונצרבים עמוק בתודעה. כישרון ענק !!!!
    הרבה אהבה, אלכס

  14. אתי מרקוס

    אלכס יקרה, תודה תודה על התגובה היפה המרגשת והכל כך משמעותית שלך

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל