רן יגיל סופר ועורך
"על מילים ומעמולים", ריאיון מתאבן של המשורר אבי אליאס איתי במקומון תל אביב. נא ללחוץ על הקישור, להיכנס לפוסט, להגדיל ואז לקרוא בנחת – יאמי.
"על מילים ומעמולים", ריאיון מתאבן של המשורר אבי אליאס איתי במקומון תל אביב. נא ללחוץ על הקישור, להיכנס לפוסט, להגדיל ואז לקרוא בנחת – יאמי.
רני. ראיון נהדר. צריך כבר לנגב פעם חומוס ביחד. . . .
נו אַ שוקל בוא לתל אביב, אולי אני אבוא לחיפה. כבר זמן לממש. רני.
מצטערת, אבל לא הצלחתי לקרוא, למרות ניסיונות להגדיל. זה יצא לי לא מפוקס. והסיפור של גל קוסטוריצה (גם אני כמו חנה טואג, חולה על הסרטים של קוסטוריצה) מאד יפה. לדעתי, לאו דווקא זוגיות אורבנית. גם בזוגיות כפרית יש הרבה אלמנטים דומים. ובהצלחה חנה יקירה ורני יקר, בהשקה, לאורה הגיעה אלי!!!!
איריס, תודה לך. רני
ראיון נהדר ,רני, המשרטט את דמותך כפי שאתה באמת ללא פוזות: אוהב ספר אוהב אדם ואוהב את החיים ,נוגס מהם ביסים גדולים… פשוט ועמוק כאחד ומסכימה עם מה שכתבתי, על חוסר זמן פנוי כתרוץ דחוק לחוסר יצירה
צ"ל -מסכימה עם מה שכתבת- תיקון טעות מלמעלה
חנה, אני מתכונן לקראת הערב ומכחכח בגרוני. בין לבין אני טועם איזה פטיפור. תודה על התגובה. רני
קראתי כבר בעיתון עצמו. אחלה ראיון. תביאו ביס.
יעל היקרה, לנצח תעמוד הברית הקדושה של אוהבי המתוק, השוקולדים והפרלינים של רחוב אלנבי. אגב, ראיתי שגל ענתה. אני משוכנע שהיא תצטרף לכוחותינו בבלוגייה. היא מצוינת. רני.
ואתה יוצא מהכלל, רן.
הגבתי לכתבה – הכתובה יפה ומעודן כל כך – תגובה אישית ולחלוחית ב"קפה". ראית?
רן הי,
קראתי בהנאה את הראיון עימך. ואיכה אוכל שלא לצטט בהקשר זה את הבא?:
"אכלתי בתיאבון רב תוך שאני מודע להנאה המרובה הנגרמת מעצם האכילה. יוצא שהאוכל אינו עניין של צורך גופני גרידא, אלא צורכה של הנפש, חשבתי לעצמי. פעם נחנקה מאוכל אישה אחת, שהייתה מבקרת תדירוֹת אצל הוריי, ואבי העיר לה להיזהר, שכן גם לחשוב אסור בעת האכילה שמא יקדים קנה לוושט. ואותה אישה, לאחר שהתעשתה, מלמלה, הו, הגרון הגרון, בגרון נמצאת הנפש. ואבי הנהן בראשו, כמי שחוזר בשנית על הזהרתו. נזכרתי בפילוסוף אחד שטען שאם אנו מודעים לצורך גופני שלנו, המודעות הזו שלנו הופכת את הצורך מגופני לנפשי. מי זה הפילוסוף הזה? ככול שניסיתי להיזכר, לא הצלחתי. אני שוכח."
תענוג (פיזי? נפשי?)
ד"ש — צדוק
צדוק, אחת אפס לטובתך. עמוד-שניים ליום בדרך כל הזמן. אצלצל אליך. תודה על התגובה המשמחת ועל הציטוט בתוכה. רני.