פסטיבל הזמר המזרחי, שירים מתוך ספר השירים האחרון של דוד ברבי בלוויית הערה משלי וקריאה להעניק לו פרס

דוד בּרבּי הוא משורר ומלחין בְּרוּך-כִּשרונות, איש שמאל ופעיל שלום מזה שנים רבות, שנמצא בקשר הדוק עם יוצרים פלסטינים שמֵעֵבֶר לקו ואף קיים עִמהם ערבים מוזיקאליים יוצאים מן הכלל בבית היוצר של אקו"ם בנמל תל אביב. בּרבּי מנסה לגשר על הפער החברתי-פוליטי וריבוי השנאה המיותרת ברבות השנים באמצעות התרבות בכלל והמוזיקה והשירה בפרט. כך הוא עושה גם בספר זה בעל השם המקורי והמעט אירוני וקורצני, "פסטיבל הזמר המזרחי".

 

בגאון ומבלי להתבייש במורשתו, שמא חלילה נטעה לחשוב שהיא לשון האויב והמוזיקה של האויב, הוא כותב בהשראת… ומקדיש שירים יפים-יפים לכל גאוני המוזיקה הערבית: עבּד אל-והאבּ, אוּם כּוּלתוּם, פיירוּז, פריד אל-אטרש ועוד ועוד, כל הגיבורים התרבותיים שעליהם גדל, ובכלל מקרב לבבות.

 

השירים עצמם, חלקם כתובים במבנה המערבי והנוקשה של הסונֶטה. לברבי אוזן מוזיקאלית חדה, ונוח לו לשורר על פי הקצב, החריזה והמשקל, באופן טבעי בתוך המבנה הזה כג'סטה גדולה לאמני המוזיקה הערבית, שהם עצמם, בדרך כלל, שרים ומשוררים בג'סטה רומנטית כבּירה על האהבה הגדולה מהחיים. קִראו את השירים ואִמרו לי האם יש מתאים ממנו לקבלת פרס שולמית אלוני לשירה, שדרישתו הבסיסית היא ששירתו של האמן תעסוק בקירוב לבבות בין התרבות היהודית לתרבות הערבית. לי אין כל ספק כי הפרס מגיע לו.

 

הספר נערך על ידי המשורר רוני סומק ועבדכם הנאמן. הוא דו-לשוני, עברי-ערבי, תורגם על ידי גאלי סואטירי, כאשר את ההגהה ותיקוני התרגום החשובים ביצע אחמד עאזם. את העטיפה והספר עיצבה יפֶה צופית בּרבּי. תודה לכל אלה שעסקו במלאכה ובעיקר ליוצר דוד בּרבּי.

 

רן יגיל: מבקר, סופר, עורך ומו"ל

 

 

 

הנה שלושה שירים יפים-יפים בעקבות יוצרים אהובים:

 

 

הוֹמָאז' לְאוּם כֻּלְתוּם

 

כְּבָר לִמְּדָה אוֹתִי הַשִּׁכְחָה

וְלִבֵּךְ כְּבָר לֹא לֶחֶם חֻקִּי

וְלִבִּי כְּבָר נִרְפָּא מֵהָאַהֲבָה

וְזֵכֶר הַיָּמִים כְּבָר לֹא אִתִּי

 

אָז לָמָּה אַתֶּם בָּאִים וּמַזְכִּירִים

לָמָּה תְּסַפְּרוּ לִי אוֹתָם יְמֵי הָאַהֲבָה

שֶׁכְּבָר הִתְרַגַּלְתִּי לְשִׁכְחַת הַפְּרָחִים

וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהָאַהֲבָה אֵינָהּ קְשׁוּחָה

 

וַאֲנִי הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאוּכַל לִשְׁכֹּחַ

וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַשִּׂמְחָה וְהַיֹּפִי

וְהַלֵּב מִתְרַגֵּשׁ וּמִתְגַּעְגֵּעַ כְּמוֹ הָרוּחַ

לְזַרְעֵי הַפְּרָחִים הַנִּטְמָנִים לְלֹא דֹּפִי

 

לוּ רַק יְדַעְתֶּם כְּאֵבִי לוּ יְדַעְתֶּם גַּעְגּוּעַי

הֱיִיתֶם שׁוֹכְחִים אִתִּי אֶת זִכְרוֹן יָמַי

 

 

إجلال لأمّ كلثوم

 

لقد علّمني النّسيان

وقلبك أصبح ليس من نصيبي

وقلبي قد تعافى من الهيمان

وذكرى الأيّام لم تعد معي

 

إذن لماذا تأتون إليّ وتذكّروني

لماذا تعدّون لي أيّام الحُبِّ تلك

لقد اعتدت نسيان الزّهور

واعتقدت بأنّ الحُبَّ ليس صعبًا

 

كنت أؤمن بأنّي أستطيع النّسيان

وأشاهد الفرحة والجمال

والقلب مفعم ومتشوّق   كالرّيح

لبذور الزّهور المنغرسة بالكمال

 

لو تدركون فقط وجعي لو تدركون اشتياقي

لكنتم ستنسون معي ذكرى أيّامي

 

 

חַג אָבִיב / הוֹמָאז' חלקי לפָריד אֶל אטרַאש

 

וְשׁוּב הָאָבִיב בָּא וְיָרֵחַ נֶחְשָׂף אוֹרוֹ

וְנֶחְשָׂפִים גַּעְגּוּעַי לִימֵי הָאַהֲבָה

יְמֵי הַתֹּם בָּהֶם שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹלוֹ

שֶׁל הַנִּילוּס שָׁר וְגַלָּיו יוֹתֵר מֵרְבָבָה

 

מֵימָיו הַמְּתוּקִים רְווּיִים מִלִּים מְפַתּוֹת

גַּלָּיו יִהְיוּ כְּלֵי נְגִינַת הָעוּד שֶׁלּוֹ

וְאוֹר הַיָּרֵחַ יְלַוֶּה שִׂיחַ מֵיתָרָיו בְּאוֹת

וּלְחָיֵי הַוְּרָדִים יַסִּיחוּ דַּעְתּוֹ מִסּוֹדוֹ

 

נְעִימוֹתָיו צְלִיל הַשִּׁכָּרוֹן אֲנִי וְהוּא

בָּאָבִיב שֶׁחָזַר וְיָרֵחַ נֶחְשָׂף בְּאוֹרוֹ

אֲנִי עֲדַיִן בִּבְדִידוּת לֵילוֹת הַתֹּהוּ

וְאַתָּה הָיִיתָ עֵד לַבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה בּוֹ

 

וְהָיְתָה שִׁירַת הַבֻּלְבּוּלִים גּוֹוַעַת

וְצֶבַע הַוְּרָדִים כְּפִצְעֵי גַּעְגּוּעַי לָדַעַת

 

 

عيد الرّبيع / إجلال جزئيّ لفريد الأطرش

 

آدي الرّبيع عاد من ثاني والبدر هَلّتْ انوارُه

وبانت أشواقي لأيّام الحُبّ لنارُه

أيّام البراءة فيها سمعنا صوتَه

كان النّيل غنوه يغنّيها ألف مرَّه

 

ميتهْ الحلوة مشبّعة كلام غرامُهْ

وموجه الهادي كان عودُه

ولون البدر أوتارُه

 

يناجي الورد وخدوده يناجي اللّيل وأسرارُه

آدي الرّبيع عاد من ثاني والبدر هَلّت أنوارُه

وانا وحدي ب ليالي نارُه

كان لي حبيب أليف عاهدني قدّامكْ

 

شَدْوِ البلابل نواحْ

والورد لون الجراحْ

 

 

צִפּוֹר אַהֲבָתָהּ / בעקבות פיירוז

 

שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ לָמָּה הִיא אוֹהֶבֶת יַסְמִין

"הַצּוּפִית אוֹהֶבֶת פְּרָחִים לְבָנִים" עָנְתָה

וּבַחֲלוֹמִי רָאִיתִי אוֹתָהּ בָּאָה לְהַלְבִּין

וּמַקּוֹרָהּ הָאָרֹךְ חוֹדֵר כִּכְבָרָה

 

בַּחֲלוֹם מְעֻטָּר רֹאשִׁי בַּפְּרָחִים הַלְּבָנִים

רַגְלַי טְבוּלוֹת בַּעֲלֵי כּוֹתֶרֶת רֵיחָנִיִּים

וְהַצִּפּוֹר מְרַחֶפֶת מֵעָלַי נוֹשֶׁמֶת בְּשָׂמִים

מְצַפֶּה אֲנִי שֶׁתֵּרֵד אֵלַי לִבְשַׂר חַיִּים

 

וּכְמוֹ זוֹ הָיִית לֵדָתִי הַשְּׁנִיָּה כְּצִפּוֹר

שֶׁבָּאָה מֵעַל לְרֹאשִׁי לִרְאוֹת וּלְהָרִיחַ

אֲנִי הַפֶּרַח הַלָּבָן אֲנִי הוּא הַדְּרוֹר

וְאַתָּה אֲהוּבִי הַצִּפּוֹר שֶׁבָּא לְהַסִּיחַ

 

הָיִינוּ כְּמוֹ הַצּוּפִית וְהַיַּסְמִין אוֹהֲבִים

וְלָכַדְנוּ אֶת רֵיחוֹת הָאַהֲבָה הַמְּתוּקִים

 

 

طير حُبِّها / على درب فيروز

 

سألتها لماذا تحبّ الياسمين،

"الطّنّان يحبّ الورود البيضاء"، أجابت

ورأيت في منامي أنّه قادم إلىّ ليرتشف الياسمين

بمنقاره الطّويل يثقبه كأنّه غربال

 

في منامي رأسي مُتَوّج بالزّهور البيضاء

وقدماي مغموستان ببتلات عطريّهْ

والعصفور يحلّق من فوقي يحلّق في السّماء

أنتظره ليحطّ إليّ ويبشّر بالحياهْ

 

ومِثله كانت ولادتي الثّانية كعصفور

القادم من فوق رأسي ليشاهد ويشمّ

أنا الزّهر الأبيض أنا هو الدّوريّ

وأنت حبيبي كالعصفور القادم ليشغل فكري

 

كنّا كالطّنّان والياسمين حبيبين

واصطدنا روائح الحُبِّ الحلوة

 

 

וקצת פרטים על דוד בּרבּי למי שעוד לא מכיר אותו:

 

קורות חיים:

 

המשורר והמלחין דוד ברבי, נשוי לכוכבה ואב לארבעה ילדים.

נולד בשנת 1953 במושב ניצני עוז. כל חייו עסק בגידול ירקות ופרחים. הקשר עם אביו רחמים היה חזק. ב־2009 נפטר האב ומאז התחיל לכתוב. עד היום הוא מתגורר במשק סמוך למשק הוריו.

 

דוד נישא בעודו בצבא הסדיר והשלים שלוש שנות שירות כלוחם בתותחנים. בצעירותו עסק במוזיקה והשתתף בהרכב שברובו היה בני משפחה, אז קראו להרכבים הללו "להקות קצב" ב־1981 אירע אסון במשפחתו ובן דודו שהיה שותף ללהקה ואהוב מאוד נהרג עם אשתו בתאונת דרכים. האסון קטע את כל התוכניות האמנותיות והחלומות.

 

דוד הוא בעל השכלה תיכונית ובנוסף למד ארבע שנות סדנה עם מיטב המשוררים והסופרים. כל חייו עסק ועדיין עוסק בפעילות ציבור בהתנדבות. שימש כיו"ר ועד המושב ומשמש חבר בארגונים שונים, ביניהם אגודת הסופרים. כיום עדיין פעיל בארגון מגדלי הפרחים הארצי שממוקם בלשכת המסחר בתל אביב.

 

מאז ועד היום הוציא לאור שבעה ספרי שירה הנמצאים בחנויות השונות, כולל צומת ספרים וסטימצקי. שמות הספרים: "חוויה מתקנת", "מרחקי נגיעה", "ספינות מותרות", "מי יהלך" ," אור ירח" , "צלצול מאחותי", "פועלים סניף קלנסואה", "נגיעות קול", "50 סונטות". כמו כן, רשומים על שמו באקו"ם ארבעה אלבומים: "לכתוב שיר על אבא", "מפגש עם הריח" , " מניפת המשוררים" ," מי יהלך".