אלישבע זֹהַר רייך / ארץ כל-מקום
עמדה
אלישבע זהר רייך בספר "ארץ כל-מקום" מחפשת בשירים את הבית שלה, את חיפה של פעם, את הסולדריוּת שהייתה כאן, את הנוף, את הזוגיות המניצה ופורחת, את החֲבֵרוּת, את המשפחה, את האינטימיות והאהבה. היא יוצאת לחיפוש הזה לא מתוך איזו סנטימנטליות נוסטלגית חלילה, אלא מתוך עומק ראייה, רגש רב וניסיון חיים.
ברגישות רבה היא יודעת לטעת בתוך שיריה, בקצב הולך וגובר, פּכּים קטנים מֵהֶעָבָר שצובטים לך את הלב: שכנים שנעלמו, רחובות וסמטאות שהשתנו, עולם מאושר של דלתות פתוחות שבו החומר לא היה בהכרח הדבר המרכזי, והמילה אושר לא הייתה מקבילה למילה עושר. יש הרבה כוח סיטואטיבי, פסיכולוגי ופרטני בשירים שלה. היא מצלמת ומנתחת את המצב הנפשי והאנושי בבת אחת, דרך תמונות העולות לנגד עינֵי הקורא ונחרתות בו.
ועוד דבר, זה ספר שירים ישראלי כל כך במַראותיו, עד שהישראליוּת שבו מעוררת כזאת הזדהות אנושית-אישית, שהופכת אותו בעצם לאוניברסאלית ב"ארץ כל-מקום". ראו למשל את השורות היפות הללו מתוך שיר הנושא את שם הספר:
"בִּרְחוֹב חַסַן שׁוּקְרִי / בְּאֶרֶץ כָּל-מָקוֹם, / הַבְּדָיָה נֶאֶחְזָה בְּאוֹר הַיּוֹמְיוֹמִיּוּת. / קֹשִׁי הֶעָמָל כֻּסָּה בִּסְכָךְ / שֶׁנִּשָּׂא מִמְּרוֹמֵי הַכַּרְמֶל / נִגְרַר בִּרְחוֹבוֹת עֲמוּסֵי הֲמֻלָּה / וְכֹבֶד רֹאשִׁי, סֻכּוֹת מְקֻשָּׁטוֹת".
רן יגיל – עורך, מבקר וסופר
עוד חמישה יפים מִשֶּׁל אלישבע זֹהַר רייך מן הספר:
רִקּוּד תפניות
בִּשְׂדֵרוֹת הָעֵצִים שֶׁל עֵינַי,
בְּבֵית הַקָּפֶה "אֶרֶץ"
הִרְקִידוּ לוּלְיָנִים תַּפּוּחֵי זָהָב.
עֲלֵי תֵּה וְרֻדֵּי אֵפֶר
פִּזְּזוּ בַּשַּׁלֶּכֶת מֵרַמְקוֹל קָסוּם.
קַרְחוֹן בְּרֵאשִׁיתִי נִמְסַךְ בַּפוֹנְדִּי הַחַם
בֵּין שָׁמַיִם לְהָאדֶס.
זֶה הָיָה אַחֲרֵי שֶׁחָצִינוּ בִּצּוֹת אֲחָדוֹת
תּוֹךְ רִקּוּד יָרֹק נִזְרַקְנוּ מִמְּעַרְבּוֹלוֹת
וְשָׂחִינוּ בְּמַיִם עֲמֻקִּים מִנִּי תְּהוֹם.
אַצּוֹת סוֹעֲרוֹת רִפְּדוּ אֲזוֹבֵי קִיר-גְּפָנִים
עֲסִיסֵי נֶקְטָר זָלְגוּ רְסִיסִים, אֲבַטִּיחֵי נֵאוֹן
הִשְׁמִיעוּ קוֹל מוּאָר. הִמְשַׁכְנוּ לִרְקֹד.
זֶה הָיָה מָקוֹם הַיּוֹדֵעַ לִשְׁזֹר אֲנִינֻיּוֹת
שֶׁל שְׁאוֹן מַפָּלִים לְקוֹלוֹת נְגִינָה.
מֶלְצַר אִלֵּם הִגִּישׁ לָנוּ אֶגֶד תַּפְרִיטִים
שֶׁל תּוּפִינֵי תַּפְנִיּוֹת. בַּקָּפֶה נִמְהַל חֲלֵב
נִשְׁמָתְךָ. וְהַיֶּלֶד שֶׁבְּךָ הִשְׁתָּאָה לִרְאוֹת
מִבַּעַד לְעֵינַיִם שׁוֹבָבוֹת שֶׁל זָקֵן.
נִשְׁמָתִי הַסְּגֻלָּה שִׁלְּחָה בְּךָ אוֹתוֹת.
הִמְשַׁכְנוּ לִרְקֹד.
צופן התפכחות
לִפְעָמִים אֶפְשֹׁט מֵעַצְמִי
אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁבִּי
אֶת הַמַּצָּע הָאוֹפְּטִימִי בְּנִשְׁמָתִי.
קוֹל פִּכְפּוּךְ הַמַּיִם יִשָּׁמַע מְרֻחָק
בְּאָזְנִי תִּזְחַל נַהֲמַת הִתְפַּכְּחוּת
וְתִלְחַשׁ: הִשָּׁמְרִי!
לַזִּכָּרוֹן וְלַחֲוָיָה חֻקִּיּוּת שׁוֹנָה,
בְּעוֹדָהּ מִתְפַּשֶּׁטֶת וּמְפַלֶּסֶת דַּרְכָּהּ
מִתְחוֹלֵל בִּי מַאֲבָק.
אֲנִי עֲסוּקָה בְּפִעְנוּחַ צֹפֶן הַהִתְפַּכְּחוּת,
חוֹקֶרֶת כְּמַדְּעָנִית גַּרְעִין
פֵּשֶׁר הַהַרְסָנוּת הָאֱנוֹשִׁית
בְּמִצְעֲדֵי אִוַּלְתָּהּ
וְאַף כִּי חָצִיתִי מִדְבָּרִיּוֹת צִיָּה
וְהָרִים רַבֵּי הוֹד,
הַבִּלְתִּי נוֹדָע נוֹגֵס בִּשְׁעָרַי
מֵטִיל בִּי מוֹרָא.
מזוּרקה פוּגה
בעקבות פינה באוש
כְּפִי שֶׁיָּדְעָה, הִיא צִיְּרָה אֶת הָעוֹלָם
נָע וְרוֹקֵד בְּמִכְחוֹל תְּנוּעָתָהּ.
בִּזְרִימַת גּוּפָהּ וְנִשְׁמָתָהּ
שִׁלְּחָה קַרְנֵי אוֹר לְמֶרְחֲבֵי הַקּוֹסְמוֹס.
תְּנוּעוֹתֶיהָ נֶחְרְתוּ בִּי וּמִקְסְמוּ אֶת הַגַּעְגּוּעַ.
עֶשְׂרִים אִישׁ וְאִשָּׁה רָקְדוּ אֶת עַצְמָם לָדַעַת,
פִּזְּזוּ אֶת רִקּוּד לַהַק הַמָּעוֹף הָאֱנוֹשִׁי
וְאֶת פֶּלֶא מִשְׁבְּרֵי הַיָּם
אֶת עָצְמַת הַנְּשָׁמָה, הַבּוֹכָה צוֹחֶקֶת
בְּהוּמוֹר דַּק שֶׁבְּדַקִּיקִים,
בְּתוֹךְ מוּזִיקַת גַּלֵּי הַיָּם הַשּׁוֹטְפִים
עָלוּ וְיָרְדוּ עַל יַבֶּשֶׁת הַצּוּקִים,
אוֹחֲזִים בְּמוּזִיקַת הַפָאדוֹ הַקִּצְבִּית
הֵם הֵרִיעוּ בְּגוּפָם לְפִּינָה בָּאוּשׁ.
זֶה הָיָה עֹנֶג הַשּׁוֹלֵחַ סִיבִים
לִקְצוֹתָיו הָאֵינְסוֹפִיִּים שֶׁל הָאֹשֶׁר
וְנוֹגֵעַ בְּמַעֲמַקֵּי הַכְּאֵב.
לב ושׂכל
כְּכָל הָאָדָם נוֹלַדְתִּי תְּמִימָה
צְעָקָה רִאשׁוֹנָה הֻחְלְפָה
בְּחִיּוּךְ וְשִׂמְחָה.
הַלֵּב הוֹבִילַנִי שֶׁלֹּא מִדַּעַת
לָחוּשׁ, לְמַשֵּׁשׁ וּלְקוֹשֵׁשׁ
מַצְּבֵי עֲמִימוּת וְקֹשִׁי
לִשְׁמֹעַ פַּעֲמוֹנֵי מְצוּקָה
וּלְהֵעָתֵר.
בְּדַפֵּי הַלַּקְמוּס שֶׁל הַלֵּב
בְּעֶזְרַת מַדְחֹם הָרֶגֶשׁ
הִתְנַהַלְתִּי.
הַסַּקְרָנוּת שֶׁפָּגְשָׁה אֶת הַקִּיּוּמִי
יָצְקָה תְּכָנִים
הִבְעִירָה אֶת אֵשׁ הַיֶּדַע.
הַלֵּב וְהַשֵּׂכֶל
נֶאֶחְזוּ זֶה בָּזֶה
רחובות המשמעות הקיומית
רָאִיתִי אֶת הַמְּדִינָה קָמָה
שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מִתְפָּרֶצֶת
רְחוֹבוֹת נִכְבְּשׁוּ תַּחַת רַגְלַיִם קְטַנּוֹת
לְלֹא אֶפּוֹס וּתְרוּעָה. הָיְתָה זוֹ פָּשׁוּט
צְעִידָה יוֹמְיוֹמִית וּשְׂמֵחָה.
כָּבַשְׁנוּ מִדְרָכוֹת
שִׂחַקְנוּ קְלָס וְחָמֵשׁ אֲבָנִים
עַל גַּב גִּבּוֹרֵי הָאֻמָּה
רַגְלֵינוּ תּוֹפְפוּ בְּרַדְיוּס הַשֵּׁמוֹת הַמֻּכָּרִים
הֶחָלוּץ, סִירְקִין, בְּיַאלִיק.
מִבֵּית הַסֵּפֶר עֲמָמִי א'
חִשְׁבַּנְתִּי אֶת קֹטֶר צְעָדַי
בְּסַקְרָנוּת מָתֵמָטִית
לֹא דִּבַּרְנוּ בְּלָשׁוֹן שֶׁל אֵגוֹ סֵלֶבְּרִיטִי
יָדַעְנוּ רַק אֶת הַטָּיַת הָ"אֲנִי" בְּרַבִּים
אֲנַחְנוּ הָיִינוּ נְכוֹנִים תָּמִיד
לְלַוּוֹת אֶת צְעָדֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַמְּדִינָה
צָעַדְתִּי בִּרְחוֹבוֹתַי רְחוֹבוֹתֵינוּ
בִּרְחוֹבוֹת הַמַּשְׁמָעוּת הַקִּיּוּמִית.
ד"ר אלישבע זֹהַר רייך
עוסקת בטיפול קליני, זוגי, משפחתי ובטיפול בילדים.
בשנת 2013 יצא ספרה המקצועי "להתגרש חכם: משפחה בסבך הגירושים" (הוצאת כרמל).
ספריה הקודמים: "ציפור הלאונרדו" (הוצאת עקד, 1992); "כיתת חיים" (הוצאת "עתון 77", 2000).
"ארץ כל־מקום" הוא ספר שיריה השלישי.
ערב לכבוד "ארץ כל-מקום", ספר שיריה החדש של אלישבע זהר רייך בהוצאת "עמדה"
הערב יתקיים ביום ב' 25.4.22 בבית היוצר, האנגר 19, נמל תל אביב.
משתתפים : רפי וייכרט, צביקה ניר, מיכל סנונית, רן יגיל, אשר ואלישבע רייך
הזמרת והמלחינה חני דינור: שירה ופסנתר
התכנסות 20:00, התחלת המופע 20:30
שתייה וכיבוד קל במקום
שירים זכים ונוגעים, מ"רחובות הקיום" ממש. אשמח להתבסם בהשקה אם נותר מקום ואוזמן.
תודה לאלישבע, לעמדה ולעושים במלאכה.
יורם סלבסט 0507289440