כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
מחשבות שהסתדרו בטורים לשיר…
מהפכני ולא אני
אומרים לי שרמבו ובודלר
היו מהפכנים
בין לילות שיכר
והתמסטלויות
שכבו על הדרך
במסילה אל השירה
אומרים יוצר אמיתי מזריק סמים
מזעיק את לוסי
מרקיע היהלומים
משליך את חייו מנגד
ושוכב על הגדר
יורים עליו
והוא מודה שהכתם נשאר על הקיר
תזרקו עליו רפש
והעיקר
אל תזבלו לו את המוח
המוח מזובל
בזבל אורגני
ל.ס.ד חשיש
מריחאונה
אקסטזי
טראש
וכל מיני סוכריות קופצות
ואני יודעת שכולם מהפכניים
רק לא אני
בגלל זה את כן מהפכנית, שוש. את יוצרת בלי ל.ס.ד, חשיש, מריחואנה ואקסטזי. וטוב שכך!
לחיי המהפכנות שבך!
(גם אני מהפכן כמוך. נקים ביחד עמותה).
שחר – מריו, הייתה, כנראה, תקלה במערכת התגובות ולא קיבלתי הודעה על תגובה לשיר. האמת, חשבתי שהוא קצת קיטשי וחשבתי שאולי הוא ישקע כאן ולא ירגישו שכתבתי אותו, אתה באת וחיזקת אותי ,ותראה פתאום אני מרגישה סוג של גאווה קטנה כזאת, שכן, באת ואמרת לי שיש בעשייה שלי סוג של מהפכנות כאשר אני כותבת בלא להיעזר באותם חומרים…
זה לא השיר המיטבי אולי הוא נאיבי וילדותי אך יש בו אמת מסויימת..לא גדולה אבל משהו..:)
שושנה
שוש,
אהבתי את שמי היהלומים של לוסי.
אני מוסיקאית שיוצרת בלי טיפה אחת של אלכוהול, בלי חצי שאיפה של חשיש ובלי גרם אחד של קוק. (רחמנא לצלן) ואני רואה את הכל מסביבי.
היותך מהפכנית זה טוב! אני רואה הרבה קולגות שגמורים מזה. בייחוד מ"עישונים".
המשיכי בצלילותך
שבוע טוב
גלית
גלית, איזה יופי לקבל ממך עדות כזאת. את יודעת כתבתי מחקר על שירת יונה וולך, ואני זוכרת שהתלבטתי קשות ביני לביני כיצד אני יכולה לכתוב תיאוריות ולקרוא מחקרים באמת, בלי לחוות סוג של אקסטזה כזאת. וטוב שכך שהתגברתי על הרצון הזה שיש בו כנראה סוג של בריאת מציאות הזויה וגם בריחה מטורפת ממה שקיים כאן.
אני חושבת שבאמת ליצור עולם חדש בלא לקחת משהו מן החומרים שמעוררים הזייה היא פעילות רוחנית מאוד גבוהה . היכולת ליצור בעצמך כשמקור ההשראה הוא אתה וניסיונך האישי והכושר שלך להתבונן בעולם בלא התיווך הזה היא הגדולה של היוצרים. היכולת להיאחז בחיים בלא להיאחז במאחזים.
שוש
היי שוש
אני מבינה מהפכני זה לא אני… יש לי תחושה שאני מבינה את כונתך, את מתכונת שאת מתעסקת ומתבוננת במציאות, את לא זקוקה למיסטול או לתהפוכות ודרמות… את באה מימה שיש לך …
עשית לעצמך הבחנה יפה.
עד כדי כך שאת יכולה להפוך את זה לחומר – לשיר
להתראות טובה
יש מספיק אנשים בעולם ששקועים עמוק בעולם ההזיה או השיכרון המתמיד, זה לא הופך אותם ליוצרים ואם הם במקרה גם יוצרים זה לא הופך אותם למשכמם ומעלה.
יש גם משוררים שלא טסים במטוסי קרב, חופרים תעלות ביוב, מגיהים בעיתון דבר, מגישים תוכניות טלויזיה או מבצעים ניסויים בחולדות, זה לא אומר דבר וחצי דבר על יצירתם.
בודלר ורמבו היו יוצרים מדהימים למרות ואף על פי שבילו חלק ניכר מחייהם בעולם ההזייה או השיכרון,
לא בטוח וגם לא מעניין אם זה היה הדחף לכתיבתם, סביר להניח שלא.
השיר הזה הוא פשוט אמתלא לשהות במחיצתם של שניים מה"נחשבים" שבמשוררים, משהוא בסגנון הזבוב שהתיישב על השור ואמר לו – ילאה בוא ונחרוש.
יעל, אני מקבלת את כל מה שאמרת עד למשפט האחרון שלך משהוא בסגנון "הזבוב שהתיישב על השור ואמר לו – ילאה בוא ונחרוש. "
נראה, לך שאני מסוגלת לחרוש עם שור?מקסימום עם תיש:)
שוש
זה נכון לגבי אלכוהול, גראס, חשיש, קוק, פרסים, ובמיוחד לגבי חריש עם שוורים.
מי יודע אולי דלתות גן עדן, כאן ממש, מתחת לאף.
ממליצה בחום לנסות, לפחות את השוורים.
רק עכשיו אני רואה את זה ואני שור מזל שור ואני לא ממלי. לא על לנסות לשם לנסות ואין דבר כזה עד שלא מנסים אי אפשר לדבר על זה כמו שאי אפשר להגיד לרופא עד שלא תהיה חולה פיזית או נפשית אתה לא יכול להגיד מלה או לעשות דבר בקשר לזה
ואתם יודעים מה אני גם לא חושב שצריך לעשות מהפכות בדרך כלל המהפכנים שעולים עושים אותו הדבר שכנגדו יצאו
בקיצור ליצור ליצור ליצור אדם מן האדמה חדש בכל יום ומקום תמיד
אנואל
טובה על זה אני יכולה לומר משפט שבלוני "המציאות עולה על כל דימיון".
שוש