כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
בַּשְּבִיל אֶל חַדְרִי
בְּפִתּוּלֵי גּוּפִי
אַתָּה
מְנַסֶּה לְהַגִּיעַ אֵלַי
לִמְצוֹא אֶת הַדֶּרֶךְ
לְגַן הָעֵדֶן הָאָבוּד
צָרִיךְ לִמְצוֹא אוֹתִי אַתָּה אוֹמֵר
וְהַדֶּרֶךְ כֹּה אֲרֻכָּה
וְאָנוּ אֲבוּדִים בְּגַן הַחַיִּים
עַד אֲשֶר אַתָּה מִשְתָּרֵג עִמִּי
עוֹלֶה אוֹר הַבֹּקֶר
וְהַגַּן- חֲלוֹם הוּא.
וְכָעֵת מִשֶגֹּרַשְנוּ מִן הַגַּן
נָשוּב אֵלָיו
בְּעַד הַצֹּהַר שֶלָּנוּ
נִפְקַח עֵינֵינוּ
כְּדֵי לָחוּש אֶת טַעַם
הַקִדּוּש
שִכּוֹרִים
מִמֶּרְחַק שְנוֹת
הַגֹּלֶם נְזַקֵּק
אֶת עוֹרנוּ
לְחֻפַּת גַּעְגוּעִים
כְּתוּשִים כַּצִמּוּקִים
.
השיר הוא הישג ספרותי משמעותי לשושנה ויג. לא קל להישען על הארכיטיפ של גן העדן האבוד, ותמיד יש חשש שהכותב יפול לכתיבה קלישאית. הרבה משוררים שחקו את המוטיב וכתבו עליו מכל זוית אפשרית. שושנה, בכל זאת חידשת, ונתת מימד מאוד אישי לגן העדן האבוד שלך.
בלפור, תודה על התייחסותך לשירי.
ותודה על המחמאות, הכותב לא יודע אם הוא באמת "הצליח" לפעמים לוקח זמן להבין שהפקת משהו ראוי.
שושנה
מה שלום אחיך, בלפור? השלום לו?
למגיבים כאן בקשרלאחיו של בלפור, קצת משונה לכתוב תגובה באשר למצבו של מישהו. מי שמתעניין ימצא דרך להתקשר לשאול באמת. כאן נראה כמו קטע של ריכול ולא יותר מכך. לא התעניינות אמיתית.
הסירו דאגה מלבכם, הרצל (וגם בלפור)מרגיש מצויין.
שבת שלום
שושנה