הבלוג של עדנה שמש סופרת, מתרגמת, עיתונאית עצמאית, מבקרת ספרים
בַּהתחלה,
הָלְכָה השְׂדֵרָה והִתרחֲבָה,
פָּרשׂה פָּארוֹת עֲציהָ
לִספירָה חוזרֶת,
לְסִיוּד יָרוק.
אחר כָּך הֶחבִּיאָה ציפוֹריהָ
בְּראשׁ הצָּמרוֹת, מֵאחורֵי
עָלים מָבְהִיקים, סְפוּגֵי אוֹר וָכוחֲ,
מְשָחֲרִים לָגובָה,
מְנחֲשִים בַּרוּחַ.
כְּשיָרַד העֶרב
הֶעָלים עוד רִשְרְשוּ לִי
בִּיקשוּ נָפשָם
לִפנֵי האֲפֵלָה,
צִמְצְמוּ עָצמָם,
לא נותְנים לעֲבוֹר.
(C) על הזכויות שמורות לעדנה שמש
יפה
עדנה, אני בדרך כלל מחפשת איזה ביטוי שלוכד אותי בשיר והנה מצאתי אצלך
הֶעָלים עוד רִשְרְשוּ לִי
בִּיקשוּ נָפשָם
אהבתי…
את גם מצליחה להעביר תמונה בטבע ולהסיט ממנה את המרכזיות אלייך.
שושנה
את צודקת שושנה,
מאז שהייתי ילדה קטנה אני בפיוז"ן עם הטבע. כמו ביאליק. הוא משפיע עלי כבמגע קסם – לטוב ולרע. כל חיי אני קשובה לו.
תודה, מירי!
בהתחלה
זה כמו בראשית ברא…
הטבע שלך פה מדבר, בכלל לא צריך דיבור אישי …
מלאכת אמן
להתראות טובה
תודה, טובה, תודה מקרב לב.
שיר יפה מאד ועתיר כלורופיל צמחי ונפשי
אגב עדנה אני מאד אוהבת את שירו של דילן תומאס
ומאד אהבתי את התגובה שלך לפוסט שלי
קראת את כולם-כוונתי את כל הסדרה הזו שפרסמתי ברצף ??
דפנה, קראתי רק את הפוסט שאליו התייחסתי, וגם אני מאוד אוהבת את דילן תומס בכלל…
אבל עכשיו שאמרת בהחלט אכנס ואקרא את כל הסדרה, לא ידעתי שמדובר בסדרה.
מזכיר לי רחוב אחד בירושלים שגרתי בו. את שיחות הלילה שלי עם רשרושי השדרה שהובילה לבית הקטן ששכרתי בו כשהייתי סטודנטית צעירה.
ויחד עם זאת אני מרגישה בכתיבה שלך (היפה מאד, המעודנת)
הסתכלות של עכשיו, הבוגרת (במשמעות הטובה של זה)
איריס,
אם כתבתי שיר שמהדהד בך זיכרון שמהעבר – דייני.