ללי ציפי מיכאלי אשת הקוסמוס הגדול
במועדון
המועדון מלא
אפשר שמחלקים טופי
לנפקדי המפלגה
המועדון יושב
המועדון עומד
רעש המוסיקה זרימת
השירה
דם מהקיר
דם שנגעתְ בו
בבעירה כּוּכית צלוּבה
כש
הדממה שלכם חברים מקעקעת
("מי חבר שלך")
חיתוכים
מהמילה הראשונה
המוח מתנפץ
אוסף
כורה אותי על קיר הדם
והדממה שלכם רבותיי
("רבותיי")
ורעש המוסיקה שמוציא לי שנדי מהיד
ושם לי מיקרופון חזק
"חת-שתיים חת-שתים"
אתם שומעים אותי?
במועדון הזה
גבירותיי
"הא?"
14.4.08
השיר נכתב אחרי ההופעה במועדון צוזמן
אם את מתכוונת למועדון הזה, אף אחד לא מחלק לי פה טופי. אני אגיד לך איך אני יצרתי דיבור במועדון הזה. לפני שהעליתי יצירות משלי, דברתי פה עם האנשים, הגבתי להם. זה מייצר דיאלוג כלשהו.
ובנוסף, כשאני כותבת, אני כותבת בצורה כזאת שגם אומר את האמת שלי, אבל גם אהיה מובנת, כך אני מייצרת דיאלוג עם הקורא, או מקווה לפחות שמייצרת.
תודה על תגובתך הכנה, יודית. כל אחד מייצר את הדיבור שלו. אם הייתי יודעת בודאות מה אני רוצה בדיאלוג הזה לא הייתי ממשיכה לכתוב. השאלות בנוגע למיהו הקהל שמקשיב/קורא את שיריי ומהי האינטראקציה שצריכה להיווצר בין המשורר לקהלו, היא שאלה לא פתורה אצלי. אני לא בטוחה שהדיאלוג שאת מדברת עליו הוא הדיאלוג שמתאים לאופיי שלי. בנוסף, אני גם לא משופעת בזמן פנוי. מה שחשוב לי הוא להעביר דרך השירה את חוויותיי ולהביע את מחאותיי על תופעות שלא מסתדרות לי עם האמונות והתפיסות שלי.
הלוואי שהיה לי חצי מהיניקה הישירה שלכן מלשד המוזה. אתן בנות מיומיסונה, מייצרות נדבכים של קרבה. סלחנה לי על הצניעות המזוייפת שלי, בקרבתכן איני מסוגל ליותר. במילה על השיר עצמו, עובר מהפוליטי לאישי, חוזר חלילה. ואצלכן, מאז אנטיגונה, כבר למדנו שהציבורי והכללי, הופך גם נחלת מעטים. ישר כוחכן.
חשבתי שאת מתלוננת פה על חוסר תגובות, עקרונית אני לא בדיוק בן אדם פנוי, אבל כל אחד וההתנהלות הטבעית שלו.
שמאל ימין שמאל למועדון
שמאל ימין שמאל לרקוד
ימין שמאל ימין
יאללה החוצה
סוגרים
שאנדי, כלב
האבועלי שלך בבר
פאסה
מחר תבוא בביקיני
שנוכל לספור שערות שצמחו לך
סביב הפופיק
ללי, אל תפסיקי לרקוד…
הרבה אביב!
אמיר, תודה על הברכות, חג שמח!