ארכיון חודש: מאי 2010

מיטה

  מיטה     1 הִיא הָיְתָה מֵנִיעַ שֶׁהֵנִיעַ עֲלִילָה מַשֶּׁהוּ פִּתָּה אוֹתָהּ לָרוץ וְהִיא רָצָה לְאָן שֶׁבַּד עַל בַּד כִּסָּה בבדיות הוֹסִיף זֹהַר זְמַנִּי וְתָמִיד בָּדוּי יֵשׁ לָהּ מִטָּה לְאָדָם יָחִיד וְשֻׁלְחָן דְּמוּי עֵץ שֶׁמְּמַלֵּא אֶת חָלָל הַחֶדֶר וכמיהה יֶשְׁנָהּ כמיהה שֶׁבְּרִגְעֵי הַבֵּינַיִם שׂוֹרֶפֶת וּבַלַּיְלָה הַכֹּל אֶפְשָׁרִי כְּשֶׁמּוּסִיקָה חֲזָקָה מַרְעִידָה.   2 הִיא רָצָה מֵחֲשֵׁכָה לַחֲשֵׁכָה מַעֲבִירָה עַל בּימת ...

קרא עוד »

נחשים

    נחשים     נחשים יצאו מן המרצפות הלילה, ינקו את הסיד מהקירות עד הגיע בוקר. התעוררתי לדירה מחוסרת קירות. שכבתי במקלחת ושרתי, העמקתי והבלטתי את הח' והע' וקראתי לאמי להאזין, אך כשהיא באה והשמעתי לה את הלחן היא שאלה למה לי הח' והע' ואמרתי לה שכך שרה שושנה דמארי, זוהי שירת ארצי. רוח אימי התפוגגה כי הנחשים ינקו ...

קרא עוד »

ישו בכיכר השוק

        ישו בככר השוק     בְּכִכָּר הַשּׁוּק ישו יוֹשֵׁב בְּצֵל הרלי דוידסון. מְעַשֵּׁן סִיגָרִיָּה. שׁוֹכֵחַ אֶת יָמָיו בְּבֵית הַמְּשֻׁגָּעִים. מְכַרְסֵם לַחְמָנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת מִקֶּמַח לָבָן, לוגם מִיץ לִימוֹן הַיְּשֵׁר מִן הַפְּרִי. מָה יִקְרֶה אִם נָבוֹא אֵלָיו עִם צְלָב? נרוץ אחריו בין דוכני הלחמים נמרח את דמו על ג'בטה. קָהָל הַסַּפְקָנִים מִתְקָבֵּץ סָבִיב גְּלִימָתוֹ הָאֲדֻמָּה חָזֵהוּ הַשָּׂעִיר פָּרוּץ לָרוּחַ ...

קרא עוד »

כאבי אמהות

      כְּאֵבֵי אִמָּהוּת תּוֹקְפִים אוֹתִי עַכְשָׁו לְאַחַר שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָךְ בַּגַּן וְאַתְּ לֹא רָצִית לְהִשָּׁאֵר וּבָכִית וְצָעַקְתְּ וְקָרָאת אִמָּא אִמָּא וַאֲנִי לֹא בָּאתִי עָמַדְתִּי מֵעֵבֶר לַגָּדֵר וְחִכִּיתִי שֶׁבִּכְיֵךְ יֵרָגַע וְלֹא הָלַכְתִּי עַד שֶׁהִפְסַקְתְּ לִבְכּוֹת וְאוּלַי הִצְטָרַפְתְּ לְמַעְגָּל הָרוֹקְדִים וְאוּלַי לֹא וְהַבֶּכִי שֶׁלָּךְ הָלַךְ אִתִּי לְכָל מָקוֹם שֶׁהָלַכְתִּי וְיָשַׁבְתִּי לְבַדִּי מוּל הַיָּם וַעֲדַיִן שָׁמַעְתִּי וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְהַפְסִיק לַחֲשֹׁב עלַיִךְ הִתְחָרַטְתִּי ...

קרא עוד »

שיר אהבה לטבח מרחוב פלורנטין ועוד אחד

  שיר אהבה לטבח מרחוב פלורנטין     לֹא אֶחְסֹם אוֹתְךָ בַּפִינּוֹת הַקְּטַנּוֹת הֵיכָן שֶׁתְּבַקֵּשׁ לְהַנִּיחַ ראשךָ אַנִּיחַ סַפָּה אֲנִי יוֹדַעַת כָּעֵת עַד מָה כְּשֶׁכֻּלָּם חוֹגְגִים אַתָּה נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים   כְּשֶׁכֻּלָּם יוֹרְדִים לָרְחוֹבוֹת אַתָּה סָגוּר בְּחֶדֶר צַר יָדֶיךָ חוֹתְכוֹת יְדֵיהֶם שׁיכּוֹרוֹת רוֹעֲדוֹת הֵם שְׂבֵעִים וְאַתָּה לֹא נַחְתָּ מִן הַבֹּקֶר לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה הַמִּסְעָדָה מְלֵאָה. בגיל חמישים וחמש      ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן