שיר אהבה לטבח מרחוב פלורנטין ועוד אחד

שיר אהבה לטבח מרחוב פלורנטין

לֹא אֶחְסֹם אוֹתְךָ בַּפִינּוֹת הַקְּטַנּוֹת

הֵיכָן שֶׁתְּבַקֵּשׁ לְהַנִּיחַ ראשךָ אַנִּיחַ סַפָּה

אֲנִי יוֹדַעַת כָּעֵת עַד מָה

כְּשֶׁכֻּלָּם חוֹגְגִים אַתָּה נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים

כְּשֶׁכֻּלָּם יוֹרְדִים לָרְחוֹבוֹת אַתָּה סָגוּר בְּחֶדֶר צַר

יָדֶיךָ חוֹתְכוֹת יְדֵיהֶם שׁיכּוֹרוֹת רוֹעֲדוֹת

הֵם שְׂבֵעִים וְאַתָּה לֹא נַחְתָּ מִן הַבֹּקֶר

לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה הַמִּסְעָדָה מְלֵאָה.

בגיל חמישים וחמש

בְּגִיל חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ הִיא עָבְדָה בָּחֲנוּת גְּבִינוֹת

מִן הַשַּׁחַר וְעַד הַחֲשֵׁכָה

בַּעֲבוּר עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה שְׁקָלִים לְשָׁעָה

בִּלְחָיֶיהָ הַשְּׁקוּפוֹת צָמְחוּ שִׂיחִי וְרָדִים עוֹקְצנִיוֹת

מִתַּחַת לְמַבָּט צוֹנֵן שֶׁל אִשָּׁה שֶׁנָּשְׁרוּ מִפָּנֶיהָ עֲלֵי יוֹפְיָהּ

שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה לָהּ מִילָה טוֹבָה

שֶׁדְּמָעוֹת נֶעֶצְרוּ בְּעֵינֶיהָ וְסרְבוּ

לְהָקֵל עַל הַמַּשָּׂא

הָיָה לָהּ מַבָּט שֶׁל מִי שֶׁוִּתְּרָה

נָשִׁים צְעִירוֹת לָחֲשׁוּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּרְצוּף מְרוּשָׁע

הֵן לֹא הֵבִינוּ אֶת פֵּשֶׁר הֱיוֹתָה אֲטוּמָה לְעַצְמָהּ

לַעֲבֹד לְפַרְנָסַת הַגּוּף שֶׁדּוֹרֵשׁ מָזוֹן

אַךְ הַנֶּפֶשׁ שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּתְּקָה

בַּעֲלָהּ הָיָה אִישׁ קשֶׁה שסירב לנשִׁיקתהּ

הֵסִיר מֵעָלָיו זְרוֹעוֹתֶיהָ וְלֹא לָחַשׁ לָהּ אַהֲבָה

לְאַחַר שֶׁהוּא עָזַב הִיא מָצְאָה אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת

בָּחֲנוּת הַגְבִינוֹת. בָּחָצֵר הָאֲחוֹרִית נוֹבֵחַ כֶּלֶב שָׁחֹר

בְּכָל בֹּקֶר הִיא מַגִּישָׁה לוֹ גְּבִינָה וְחָלָב

וְלוֹחֶשֶׁת אֵלָיו:

אֲהוּבִי, אֲהוּבִי.